אזור מדבר גובי בצפון סין מתהדר בדיונות ענק, בליבן מערות מוגאו, שקירותיהן מעוטרים בציורים מיוחדים של אמנים בודהיסטים שהתגלו במאה ה-19. דרך המערות הללו ניתן ללמוד על ההיסטוריה ההינדו-סינית ועל דרך המשי הדרומית – נתיב סחר בין 200 שנים.
דרך המשי היא שמו של נתיב המסחר עתיק היומין, שעובר דרך מדינות אסיה ומחבר בין הודו וסין במזרח לבין הים התיכון במערב. בנתיב ארוך זה חלפו במהלך ההיסטוריה סוחרים, נוודים, חיילים, נזירים ואנשים רבים. כל מילימטר מתוך 6,500 הקילומטרים של דרך המשי לקח חלק משמעותי בהתפתחותה של הציוויליזציה הסינית, ובפיתוח הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין ציוויליזציות שהתפתחו במדינות השונות באזור.
כמו אז כך גם עכשיו – סין חוזרת, וכחלק מאסטרטגית המשך הצמיחה שלה היא בונה את "דרך המשי החדשה". אבל זה כבר מזמן לא רק השקעות ובעלות על אפיקי הייצוא מסין לשווקי היעד. במסגרת התוכנית החדשה, מתוכננים ומבוצעים פרויקטים הנדסיים על תוואי הדרכים היבשתיות ("החגורה האחת") והדרכים הימיות ("הדרך האחת"). מטרותיה המרכזיות של התוכנית הינן חיזוק קשרי הסחר של סין עם מדינות שנמצאות על תוואי דרך המשי החדשה, תוך ניצול יכולות ייצור ובניית תשתיות לשווקים חדשים. סין בונה מחדש את האימפריה של המאה ה-21 – בעזרת השקעות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות ביותר מ-60 מדינות, בכך היא חותרת לכונן סדר כלכלי עולמי.
בעוד מערכת הביטחון בישראל עוקבת מקרוב אחר ניסיונות אירן לבסס את כוחה במזרח התיכון בזירת השונות, ואף פועלת באופן יזום למניעת התבססות האירנית בסוריה, נדמה כי היא אולי מפספסת שבינתיים, בשקט, בשקט - סין משתלטת על צמתי מידע וטכנולוגיות רגישות במזרח התיכון. בכך חומקת מעינינו התמונה הרחבה והעובדה שבעוד כעשור מי שישלוט ברשתות התקשורת וצמתי הדאטה - יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר במזרח התיכון, וזו צפויה להיות לא אחרת מאשר הרפובליקה העממית של סין.
המעצמה מקימה תשתית דיגיטלית שמאפשרת איסוף, שינוע, אחסון ועיבוד של כמויות נתונים (דאטה) אדירות. תשתית זו כוללת פלטפורמות של מסחר דיגיטלי (e-commerce), מערכות תשלום וסליקה ניידות (מכשירי סלולר), מרכזי נתונים בינה (intelligent data centers), רשתות סלולר – דור חמישי, כבלים תת-ימיים, לוויינים, אחסון באמצעות ענן, "ערים חכמות" ובינה מלאכותית (AI).
סין מבססת את כוחה במזרח התיכוןן ללא הפעלת כוח כלל, אלא באמצעות השתלטות על מוקדי כוח טכנולוגיים. היא תפסה אחיזה בהפעלת מרבית רשתות התקשורת G5 בכל רחבי המזרח התיכון, וכן על מיזמי "עיר חכמה" אשר מחברים אותה למצלמות אבטחה, מערכות ניהול תנועה, מערכות טכנולוגיות לניהול תשתיות קריטיות, חיישנים ועוד. בהינתן המצב, ניתן רק לדמיין מה יהיה בכוחה לעשות כאשר מדינה שבה סין היא המפעילה הראשית תתבטא נגדה באופן פומבי, או תפעל נגד רצונה.
התמנון הסיני
מחקר חדש של "מכון סיגנל לחקר יחסי ישראל-סין" ממפה לראשונה, עד כמה עמוקה המעורבות הסינית בזירה הטכנולוגית במזרח התיכון - גם בתוך גבולותיה של ישראל. כך למשל בונה סין רשתות סלולר – דור חמישי ברחבי המזרח התיכון - ופורשת טכנולוגיות בכל האזור.
לאשדוד, נתניה וראשל"צ שותפויות עם ערים סיניות ותאגידים טכנולוגיים לפיתוח ערים חכמות. משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשטרה וצה"ל התקינו מצלמות HIKVISION. מדובר בחברה שהחלה את דרכה כמכון מחקר של הממשלה הסינית וממשיכה לקיים קשרים הדוקים עם הממשלה. למעלה מ-40% מ-HIKVISION שייכת למדינה, כאשר יתר החברה מוחזקים ע"י משקיעים ציבוריים וקרנות הון סיכון.
חברות כאל (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ) ו- OneBill משתפות פעולה עם ענקית המסחר האלקטרוני Alibaba על מנת להטמיע את Alipay (פלטפורמת תשלומים) בישראל לטובת תיירים ואנשי עסקים המבקרים בישראל. בעומן הקימה Alibaba מרכז מחשוב ענן המנוהל בידי חברות מקומיות, אך הנתונים יאוחסנו על שרתים של החברה.
התאגיד הסיני Huawei שמספק שירותי תקשורת ופתרונות לאבטחת מידע פועל במזרח התיכון בין השאר באיחוד האמירויות, עומן, כווית, בחריין ולבנון. בערב הסעודית עובדת החברה עם משרד החאג' והעלייה לרגל של ממשלת ערב הסעודית במטרה לפשט ולייעל את העליות לרגל. בישראל פיתחה Huawei מרכז מחקר ופיתוח בשם Toga Networks. החברה אף מספקת בישראל ממירים לחוות סולריות.
בדובאי מקימה Huawei מרכז נתונים מודולרי בשדה התעופה של דובאי, היא גם עובדת עם רשות החשמל והמים של המדינה כדי להניח כבלים פייבר-אופטיים שיאפשרו לקיים מערך מעקב וידיאו (מעקב אבטחה). באבו-דאבי מקימה החברה מרכז נתונים עירוני להתמודדות עם אסון המוני ובמצרים הקימה Huawei מרכזי נתונים עם אחסון ענן מאז פברואר 2019. גם תאגיד התקשורת הסיני ZTE חתם על הסכם עם החברה הקטארית Ooredoo.
אבל לא רק סלולר, סין מייצאת ל-15 מדינות במזרח התיכון גם הקמת מערכים טכנולוגיים להפוך ערים לערים חכמות. בערב הסעודית חתמה רשות הדאטה והבינה המלאכותית של הממשלה (SDAIA) על הסכם עם Alibaba Cloud (המספקת שירותי ענן) כדי לחזק את יכולתן של ערים סעודיות להפוך ל"ערים חכמות" ולקדם פתרונות מבוססי-בינה. תאגיד הבנייה וההנדסה הסיני CSCEC מקימה עיר בירה חדשה למצרים שבה תוטמע טכנולוגיית עיר חכמה.
מי לא קונה באינטרנט?
המסחר האלקטרוני הולך ומתעצם, גם הקורונה נתנה לו דחיפה משמעותית. כך לחברת Alibaba וגם לחברת Jollychic הסינית יש מוקדים דיגיטליים למסחר ברחבי המזרח התיכון. הפלטפורמה של Jollychic זכתה לבולטות במדינות איחוד האמירויות, קטר, ערב הסעודית, מצרים, עומן, בחריין ולבנון ומספקת שירותים ל-50 מיליון משתמשים ברחבי האזור. מתוך מיליון משתמשים וחצי בכל חודש בשנת 2018, מחציתם היו בערב הסעודית.
Jollypay (המספקת מערכות תשלום וסליקה ניידות) פעילה גם בקרב שכנתנו ירדן. ב-2019 קיבלה החברה אישור לפעול באיחוד האמירויות ובערב הסעודית. ביולי 2020 הושקה בטורקיה כדי לאפשר פעולות תשלום של תיירים מסין ברחבי המדינה.
"סין, למעשה, נהנית מכל העולמות ונמצאת כמעט בכל מקום", מסבירה קאריס ויטי, מנכ"לית ומייסדת מכון SIGNAL ליחסי ישראל-סין. "שילוב המומחיות של סין בטכנולוגיות 5G וערים חכמות, יחד עם נוכחותה הדומיננטית במזרח התיכון, מייצר לה כוח אדיר בעולם שכולו כבר דיגיטלי. הכוח הזה מאפשר לה מנוף משמעותי על מדינות מתפתחות, ובונה לה, בנוסף להיותה יצרנית שרוב העולם תלוי בה, מעמד גם של מעצמה דיגיטלית. מאמציה של סין להפוך לשחקנית מרכזית במזרח התיכון גוברים כל העת".
ויטי מזהירה מההשלכות: "בישראל יש נטייה להביט על מערכת היחסים עם סין דרך העיניים הכלכליות של יחסי הסחר. המחקר שלנו מוכיח שמוטת ההשפעה של סין באזור כבר מזמן איננה כלכלית בלבד, אלא גיאופוליטית. עמדות ההשפעה שתפסה הן בעלות פוטנציאל, הן חיובי והן שלילי, לישראל". דייל אלוף, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה במכון SIGNAL, מדגיש: "סין מיטיבה להסתכל למרחקים, ובאמצעות דרך המשי הדיגיטלית, היא ממצבת את עצמה כמרכיב חיוני בפיתוחן הטכנולוגי של מדינות. טכנולוגיות דיגיטליות סיניות הנפרסות בחו"ל יכולות לספק לבייג'ינג כמויות אדירות של נתונים ומידע, ומאפשרות לסין להבין את הכלכלה והגיאופוליטיקה של מדינות אלו טוב יותר ממה שהן מבינות את עצמן".
החשש: איסוף מידע ונתונים רגישים
הנתונים הנאספים בתשתיות הסיניות יכולים לשמש לסין לצרכי פיתוח מוצרים, מחקר ופיתוח ומעקב ביטחוני, מודיעיני, אלקטרוני ועוד. החוק הסיני מחייב תאגידים סיניים להעביר את כל הנתונים מכל הסוגים שהממשלה מבקשת לקבל. תשתיות של ערים חכמות ורשתות סלולריות מדור 5 מספקים גישה למידע רגיש על הנטיות הפוליטיות של אזרחים, מידע רפואי, משפטי ופיננסי ועוד.
במצב כזה, סין תוכל להגדיר סטנדרטים גלובליים בתחום הנתונים, במיוחד במקומות שבהם היא הקימה תשתיות סלולר מדור 5 וערים חכמות – זה מבסס את יכולתה העוצמתית של סין לעצב מחדש את המשילות הגלובלית. מדינות מתפתחות התלויות בתשתיות דיגיטליות סיניות עלולות להיות נתונות לכפיה מצידה של בייג'ינג מסיבות פוליטיות, אסטרטגיות ואחרות. ארה"ב רואה בכך סיכון לביטחונה הלאומי – עליונות סינית בתחום הנתונים (דאטה) עלולה לאיים על קשרי ארה"ב.
בארה"ב מוטרדים אפילו מהשימוש בממירים של Huawei בחוות סולריות בישראל. פקידים אמריקנים הזהירו שהנתונים הנאספים מהפאנלים הסולריים יכולים לשמש להבנת נתונים אחרים. זאת במקביל לביקורת שסופגת ישראל על התקשרות שהיא מקיימת עם תאגידים סיניים שפועלים בארה"ב.
בהקשר זה, הוקמה בישראל ועדה מייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, אולם סמכויותיה מוגבלות מאוד – לעת עתה היא יכולה להמליץ, אך אין לה סמכות אכיפה. מעבר לכך, היא ממוקדת בתשתיות קריטיות והיא אינה בוחנת השקעות בתחומי ההיי-טק הישראלי או התקשרויות שיכולות לאפשר גישה סינית למידע ולנתונים רגישים. יש לחזק את המנגנון הזה ולהרחיב את תחומי פעילותו.
בתוך כך, יש להחיל לכל הפחות חובת דיווח ותיאום של התקשרויות עם תאגידים סיניים של משרדי ממשלה, רשויות ממלכתיות (לרבות הממסד הביטחוני) והשלטון המקומי על מנת לוודא שקיימים מנגנוני בקרה וניהול סיכונים למניעת איסוף מידע ונתונים רגישים (למשל ממערכות ערים חכמות או מצלמות סיניות).
לפעילות של חברות זרות מסין בישראל, ובהם רכישה של חברות אסטרטגיות וזכייה במכרזים להקמת והפעלת מיזמים ותשתיות חיוניות, עשויות להיות השלכות בתחומי הכלכלה והביטחון הלאומי. מצד אחד לקשרים אלו תרומה לכלכלה, כגון בנייה מהירה ויעילה של תשתיות ציבוריות, מצד שני קיימים חששות אסטרטגיים כגון חשיבות שמירת הקשרים עם ארה"ב.
מי שעוד חושש מהתעצמותה הבלתי פוסקת של סין, הן דווקא שכנותיה לאחר שהמעצמה הכריזה על "שותפות אסטרטגית כוללת" עם מדינות האזור. נשיא סין שי ג'ינפינג ניסה להרגיע את מנהיגי המדינות השכנות במהלך כנס של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) שהתקיים לפני כשבועיים: "סין לא מתכוונת להתנהג כבריון", הסביר, "אנחנו לא שואפים להגמוניה". נראה שרבים לא מסכימים איתו, מסרבים להשתכנע מניסיונות ההרגעה - ומסמנים את הצעדים של סין כאיום של ממש.