לא שזה אמור להפתיע את מאן דהוא, אבל הקורונה כבר הוכיחה שבדיוק ברגע שבו המוסכמה המקובלת גורסת שהיא מאחורינו, היא זו שמפתיעה ומגיחה מפינה אחרת. הווירוס הזה - ולפחות על זה יש יש קונצנזוס - הוא בלתי צפוי, מתעתע ולובש צורות שונות ומשתנות שמאיימות להתיש את הנאבק מולה, העולם כולו. בישראל, אחרי שלושה גלים ומעל 5.5 מיליון מחוסנים במנה שנייה, היה נדמה שאפשר לחזור ולדבר על הקורונה במונחים של בירה צוננת עם לימון (וסליחה מראש על הקלישאה החבוטה). זה היה חזיון תעתועים מופקר, שכן בדיוק ברגע שבו חזרנו ל"שגרה", הנגיף חזר להפתיע ולהכות בגל הרביעי, עם כניסת זן דלתא לארץ והתפשטותו.
מיד עם תחילת כהונתה של הממשלה החדשה, ובחסות החיסונים שהובאו בממשלה הקודמת, היא חרתה על דגלה עיקרון אחד ספציפי: חיים לצד הקורונה. מצד אחד, בלי סגרים, בלי הגבלות רוחביות, בלי פיצויים לעסקים שייסגרו פשוט כי הם יישארו פתוחים, ומן הצד השני – סגירת הפרצה בנתב"ג, הרחבת מערך בדיקות, ניטור תחלואה לפני תחילת שנת הלימודים. בדרך אל מימוש האסטרטגיה, הממשלה התמהמהה מאוד בקצב קבלת החלטות. המספרים עלו בקצב מעריכי והשרים החדשים עוד לא הבינו את משמעות המילה "אקספוננט", ואלו שכן הבחינו – התעלמו ממשמעותה. כאילו חשבו שבחסות החיסונים הדברים ייראו הפעם אחרת. זאת הייתה טעות, שבצידה מחיר כבד בדמות חייהם של אזרחים רבים, מספר חולים קשה שיכול היה להיבלם בשלב מוקדם יותר ותחלואה רחבה בקהילה שהיה אפשר לעצור.
אבל הצגה של הדברים כך בלבד לא רק שלא תהיה נכונה, אלא גם תספר את החצי הכרונולוגי הראשון של הסיפור בלבד. היום כבר ברור שבזכות ההחלטה של משרד הבריאות (לא תמיד בקול אחד) ושל ראש הממשלה ללכת על אסטרטגיית הבוסטר, התחלואה החלה להיבלם, והנה עכשיו – אפשר כבר לדבר על סופו של הגל הרביעי, בכפוף להסתייגויות הנדרשות מתוקף חמקמקותו של הנגיף. זה אולי גם הזמן לחזור אחורה ולבחון מספר לא מבוטל של התבטאויות, תחזיות ותרחישים, שפשוט התרסקו אל קרקע המציאות. מומחים מטעם משרד הבריאות, מייעצים לקבינט הקורונה ומובילי דעת קהל שהתפתחו בשנתיים האחרונות בתחום – לא הצליחו לנבא את הבלימה והדעיכה, והזהירו מתרחישי קיצון שלא התממשו. עכשיו זה הזמן לפתוח את הארכיון גם בהקשר שלהם, אולי לקראת הגל הבא שסביר שבוא יבוא.
ממשלה חדשה – אסטרטגיה חדשה
החודש הראשון של הקמת הממשלה סימן את תחילת ההתנגשות בין הממשלה לבין משרד הבריאות, התנגשות שהייתה בתחילה מתחת לרדאר בלבד. הראשונה סברה שנכון לנהל את המגפה על פי מספר החולים קשה, בעוד שבמשרד הבריאות סברו שאסטרטגיה כזאת היא טעות שבצידה מפולת.
ב-8 ביולי הסבירה ד"ר שרון אלרעי-פרייס, הממונה על שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כי "במצב שבו יהיו אלפי מאומתים ליום ומספר גבוה של חולים במצב קשה, לא יהיו במשרד הבריאות כלי עבודה רלוונטיים כמו תו ירוק וריבוי בדיקות מהירות כפי שיש היום, ומסיבה זו ניאלץ להגיע לסגר". הדברים האלה לא רק שלא התממשו, אלא גם היו שגויים ביחס לניהול המגפה הפוטנציאלי, עם שיא של בדיקות ביממה.
ד"ר אלרעי-פרייס פקפקה באותם ימים ביכולת האופרטיבית לעשות זאת, כשבריאיון לכאן 11 אמרה: "לחיות עם הקורונה זה אומר לבצע בדיקות בכל מקום שיש בו סיכון לכניסת לא מחוסנים, בדיקות מהירות על חשבון המדינה, בדיוק כמו שעושים באנגליה, בלי לצמצם תפוסה ובלי לסגור מקומות, רק לבצע המון בדיקות. בהמשך כשירצו לעשות את הצעדים האלה למניעת התחלואה זה כבר יהיה מאוחר מדיי, ויישאר רק הגרזן של הסגר".
ייאמר לזכותה של ד"ר אלרעי-פרייס שהתחזיות הללו עלולות היו להתממש, אלמלא ההחלטה לצאת למבצע הבוסטר - מהלך שבניגוד לטענות היא לא התנגדה לו, אם כי סברה שטרם הרחבתו לקבוצת גילים נוספת, יש למצות ראשית את חיסון האוכלוסיות היותר פגיעות. לכן, ייתכן שדווקא עדיף ונכון יותר יהיה לבחון את התחזיות שהוצגו לממשלה ולקבינט אחרי שכבר החל מבצע החיסונים במנה שלישית, כשנתון זה משוקלל בתוך הנוסחאות והמודלים.
אוגוסט האיום
בסוף חודש יולי החל מבצע החיסונים בבוסטר. יו"ר האופוזיציה נתניהו טען בתקשורת שאפשר היה לעשות זאת שישה שבועות מוקדם יותר, טענה שבכירי משרד הבריאות הכחישו. במכתב שנתניהו שלח לשר הבריאות בתחילת החודש הוא הפציר "להקדים את החיסון השלישי כבר לחודש הבא" - כלומר בתחילת אוגוסט, כפי שאכן קרה. ההבדל בסוף התכווץ משישה שבועות - לשבועיים: נתניהו ניסה ללחוץ על הממשלה לחסן בני 50 ומעלה מ-1 באוגוסט, בעוד שבמציאות המבצע התחיל בבני ה-60 (בהם נתניהו שמיהר להתחסן ביום הראשון, שעות אחרי הנשיא הרצוג) ושבועיים לאחר מכן גם בני ה-50 יכלו לקבל את הבוסטר.
נתניהו אז שב והתריע ש"הממשלה מובילה אותנו לסגר". הוא לא היחידי, הצטרפו אליו גם שר הבריאות לשעבר אדלשטיין ("בנט לצערי מוביל לסגר בגלל מדיניות לא נכונה"), והשרים לשעבר רגב, דרעי וסמוטריץ'. באותה נקודה היה נראה שהם צודקים. אבל במקביל, מבצע החיסונים בבוסטר החל להתקדם: תחילה לבני ה-60 ומעלה, שבועיים לאחר מכן לבני ה-50 ומעלה, ואז כעבור שבוע לבני 40 וכעבור עוד שבוע לכלל האוכלוסייה.
המטרה של הממשלה הייתה אחת: לחסן כמה שיותר, וזה עוד לפני שה-FDA נתן את אישורו -החלטה שעוררה לא מעט שיח וביקורת רפואית וציבורית. בד בבד עם מבצע החיסונים, שהחל בקול תרועה רמה ומאז נתקע באופן יחסי (אם כי ישנה עלייה בקצב בשבוע האחרון בשל כניסתו של התו הירוק המעודכן), התריעו המומחים בפני הממשלה והקבינט שזה לבדו לא יספיק.
ב-11 באוגוסט הציגו במשרד הבריאות תחזית לשרי הקבינט, שלפיה בסוף חודש אוגוסט ישראל תגיע ל-17 אלף מאומתים ביום, כשמספר החולים הקשים יהיה בין 1,400 ל-2,000. בפועל, השיא הגיע באיחור של חודש - רק בסוף ספטמבר, עם 741 חולים קשה, חצי מהתחזית האופטימית של משרד הבריאות, כשליש מהתחזית הפסימית. ל-20 אלף מאומתים חדשים הגענו בתחילת חודש ספטמבר, במהלך ראש השנה, כשבנתונים הרשמיים צורפו שני ימי החג ביחד.
לא היו אלה רק אנשי משרד הבריאות שלא ידעו לומר בוודאות מה תהיה השפעתו של הבוסטר. גם המומחים החיצוניים שמייעצים לקבינט, כמו לדוגמה הפרופ' אלי וקסמן, לא קראו את המפה באופן מדויק, וזה ניסוח עדין. בריאיון לאפי טריגר בגלי צה"ל ב- 12 באוגוסט אמר פרופ' וקסמן: "בשבוע האחרון של אוגוסט נעבור את ה-1,200 חולים קשים בבתי החולים – על זה כבר אי אפשר להשפיע. גם אם הצעדים יהיו מאוד אפקטיביים הם ישפיעו על הצטברות החולים הקשים רק באמצע ספטמבר. אנחנו נעבור בהרבה את 2,000 החולים הקשים". רק לשם השוואה, על פי נתוני משרד הבריאות, בסוף אוגוסט היו 719 חולים קשה בבתי החולים, וישראל כאמור מעולם לא הגיעה ל-2,000 חולים קשה ובטח שלא עברה את המספר הזה ב"הרבה", כפי שטען וקסמן.
פרופ' וקסמן הוא לא "עוד מומחה". מדובר בראש צוות המומחים המייעץ למל"ל, ולכן די מדהים לראות את התחזית שלו שבוע לאחר אותו ריאיון ברדיו, כאשר השתתף בוועדת החוקה של הכנסת ב-18 באוגוסט: "אנחנו בהכפלות בכל הפרמטרים והחיסון השלישי בלבד לא יעצור את הבעיה. הייתי מציע לעשות דברים יותר חריפים. יעילות הבדיקות היא חלקית והתו הירוק לא מספיק". כשבועיים לאחר מכן, בקבינט, פרופ' וקסמן כבר לחץ מיד על הגבלת התקהלויות. "הצעד המרכזי הנדרש הוא צמצום התקהלויות", אמר אחרי הדיון לאריה גולן בכאן ב', וגם פסק: "היה נכון לדחות את פתיחת שנת הלימודים עד שנגיע ל-3 מיליון מחוסנים בחיסון השלישי".
וקסמן הוא לא היחיד שסבר כך. גם בתוך הממשלה היו קולות שטענו שפתיחה של מערכת החינוך בשיא התחלואה היא מעשה מיותר ומסוכן. השרה איילת שקד סברה כך, גם השר זאב אלקין. מנגד, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון לחצה לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, כשהיא מצליחה ליצור סוג של קואליציה בתוך הקבינט בעד הדעה הזאת, ובשלב מסוים – וזה לא קרה מיד - גם בנט השתכנע. למומחים לקח זמן. וקסמן הזהיר ב-22 בספטמבר אצל רינו צרור בגלי צה"ל: "מודל הכיתה הירוקה הוא צעד שיגביר את קצב ההדבקה". הפיילוט עוד לא הסתיים, אבל כרגע נראה שבמקומות שהוא הוחל, הוא דווקא הצליח. נותר עוד שבוע כדי לפסוק סופית בעניין הזה, ומשרד הבריאות מבטיח שאם יהיה בכך היגיון אפידמיולוגי, הוא ימליץ על המודל בכלל הארץ.
ספטמבר והדיון של קבינט המומחים
בחודש ספטמבר לא התכנס הקבינט ולו פעם אחת. ביקורת רבה נשמעה על כך, ובצדק. בזמן שמספרי המתים עלו באופן חד, התחושה הציבורית הייתה של "הכלה", אולי אפילו אדישות. במקביל, ה-FDA החליט לאשר את החיסון השלישי במתכונת מצומצמת בלבד, ומגפת הבידודים בבתי הספר רק הלכה וגדלה. כשאלו היו פני הדברים, קבינט המומחים שמייעץ לקבינט הקורונה התכנס והוציא תחת ידיו שורה של אבחנות והמלצות, שהיוו לאחר מכן כר פורה להתנגשות בינם (וספציפית בין ד"ר אלרעי-פרייס, שחברה בקבינט המומחים) לבין ראש הממשלה, על בימת עצרת האו"ם ובתדרוכים לעיתונאים.
"לא ניתן להמשיך במסלול הקיים, כלים קריטיים לבלימת המגפה אינם ישימים", קבעו המומחים בנחרצות. "למרות התקווה לירידה בתחלואה בזכות מבצע החיסונים, לא ניתן ולא סביר להמשיך במסלול הקיים, ומתחייב שינוי מדיניות לתקופת הביניים עד אשר תוכח ירידה משמעותית ומתמדת בתחלואה הקשה", הפצירו. המומחים מתחו ביקורת על מדיניות שכינו אותה "ספיגה לפרק זמן לא מוגבל כמעט ללא מאמץ מרכזי לבלימה והקטנות ההדבקות", וטענו כי הממשלה צריכה "לשנות באופן פורמלי את יעדיה, ולקבוע חתירה להקטנת תחלואה קשה באמצעות הקטנה ושליטה בהדבקות בכל הגילים, לרבות הילדים".
המומחים סייגו את עצמם ובכך כבלו את עצמם לתחזית נוספת שלא הייתה מדויקת: "ייתכן שבשבועות הקרובים, כפי שניבאו המודלים, נראה ירידה בהדבקות בזכות החיסונים, אולם יש להיערך לאפשרות שההיפך יקרה עם החזרה ללימודים, כל זאת בשעה שלא נותר 'מרחק בלימה' או יתירות מספקת במערכת הבריאות". בקליפת אגוז, קבינט המומחים הציע להטיל מגבלות התכנסות באירועים במסגרת תו ירוק, ובפרט כשההתכנסות היא בתוך חלל סגור. ד"ר זאב פלדמן, רופא בכיר שמשמש כיו"ר ארגון רופאי המדינה, טען לאחר שהמסמך פורסם על ידי קבינט המומחים כי "רוח המפקד אינה יכולה להתעלם מהמציאות ומהמומחים". דברים קשים ונוקבים.
כמעט מיותר, במצב הדברים הנוכחי, להציג את מה שקרה בפועל, ובכל זאת: ה"תקווה" שמבצע החיסונים יצליח – התממשה, לא היה צורך בשינוי מדיניות שכולל הגבלת התקהלות, כיוון שלזו הייתה השפעה זניחה על המשק, מה שגם שהייתה מעבירה מסר כפול: מצד אחד המדינה מעודדת ללכת ולהתחסן, ומצד שני היא מטילה הגבלות על מקומות שאליהם יכולים להיכנס – רק מחוסנים. מוזר. גם החזרה ללימודים לא הביאה לעלייה יוצאת דופן בתחלואה, אלא היוותה "ראי" לתמונת התחלואה בכלל הציבור. אם כבר, היא יצרה את ההפך, שכן ניטרה את הילדים המאומתים לפני כניסתם לבתי הספר בבדיקות האנטיגן.
אוקטובר: המודל השקול שהתברר כמדויק
בין כל תחזיות האימה, הייתה גם תחזית מדויקת אחת, שבמידה רבה הקבינט כולו וראש הממשלה בפרט הסתמכו עליה, וזוהי התחזית של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן. כבר בסוף אוגוסט הציג פרופ' סגל בפני קבינט הקורונה את תחזית הבלימה שבסופו של דבר התממשה ואף יותר מכך בתקופה האחרונה. הדבר המדהים הוא, שבמועד התחזית מגמת התחלואה הייתה דווקא בעלייה, ולכן באותו הזמן שבו היא ניתנה, היא גם כללה חשש מפתיחת הלימודים ומההתקהלויות ומהמפגשים שהיו בתקופת החגים. זה גם היה החשש הלא מוצדק שהובע באולפנים, בין היתר על ידי כותב שורות אלה.
אלא שפרופ' סגל צדק: על בסיס השפעת החיסונים שכבר נצפתה והצפי של המחלימים, התחזית שלו ניבאה בלימה בתחלואה לקראת אמצע ספטמבר - ולקראת סוף ספטמבר בואכה חודש אוקטובר, כבר מגמה ברורה של ירידה, כפי שרואים שאכן קורה.
מבט קדימה ושאלת המחיר
בקבינט הקורונה האחרון שהתכנס השבוע, פרופ' סגל הציג את התחזית האופטימית שלו. לפי אותה תחזית, על בסיס אותם מודלים בהם השתמש בסוף אוגוסט, נמשיך לראות מגמה של ירידה בתחלואה - גם במהלך פתיחת הלימודים הרחבה במהלך אוקטובר. בסוף אוקטובר, כך הוא מעריך, נהיה כבר על מספר הרבה יותר קטן של חולים קשים – בין 200 ל-400 חולים קשים בבתי החולים. הגל הרביעי, כך נראה, נמצא לקראת סופו.
יודע כל סטודנט שהגיש אי פעם סמינריון שהדרך הנכונה לסיים עבודה כתובה היא במילים "התמונה מורכבת". זה נכון שבעתיים כשמדובר בתמורות השליליות שכל אסטרטגיה חובקת בתוכה, בין אם מדובר בהליכה לסגר או בפתיחה מלאה של המשק. האסטרטגיה הראשונה הרסנית, רבת השלכות והשפעות לטווח קצר וארוך, והאסטרטגיה השנייה מכילה, ויש לה מחירים כבדים. רק כדי לסבר את האוזן לפני סיום: בין החודשים אפריל לאוקטובר השנה הלכו לעולמם 1,699 חולי קורונה בישראל, וספטמבר היה החודש הקשה ביותר בגל הנוכחי, עם 661 נפטרים. באוגוסט מתו 631 איש.
הקורונה תמשיך להביא איתה תקופות של אי ודאות. במצב שכזה, אך טבעי שנביט אל המומחים, שנסתמך על התחזיות שלהם. הם אנשי המקצוע, הם המתמטיקאים, האפידמיולוגיים, הרופאים, הם המדע. מה הם לא? הם לא אלוהים. זו גם הסיבה שהם טועים, לפעמים, ומהטעויות שלהם – ממש כמו משל הפוליטיקאים - אפשר בהחלט ללמוד. גם אנחנו, גם הם. האמת במקרה של הנגיף הארור הזה אינה אחת. איך כתבנו בסמינריון? התמונה מורכבת.
