חג המולד מסמל עבור הנוצרים את לידתו של ישו ואת אחדות המשפחה, אבל מאז פקד האסון את ביתה של משפחת סעיד הנוצרית מכפר יאסיף דווקא בתקופת חג המולד, מתקשים בני המשפחה לחוש שמחה שלמה בחג הזה.
בדיוק לפני 9 שנים קושט בית המשפחה בנורות צבעוניות והילדים, שעדיין מתגוררים בבית הוריהם המבוגרים, התכוננו לחזור הביתה מהעבודה ולהתכנס כולם יחדיו, אך ברגע אחד תמונת המשפחה המאוחדת התנפצה ובמקום לחגוג כל המשפחה יחד, הם התרסקו לרסיסים.
הכול התחיל בשיחת טלפון לבית המרקחת
דבר במסלול חייו של נאדר סעיד בן ה-37 מכפר יאסיף לא רמז לטרגדיה שתיפול על משפחתו, באותו בוקר שחור לפני 9 שנים. נאדר, בן למשפחה מוכרת בכפר יאסיף ובחיפה, סיים תואר ראשון בהנדסת תוכנה בטכניון ומשם המשיך למשרה בחברת אינטל. בבעלותו של אביו, אסעד, שיצא לגמלאות רק לפני 3 חודשים, בגיל 82, בית מרקחת שפעל בחיפה מתחילת שנות ה-70. חוץ מנאדר לאסעד ולאשתו הלהאם עוד שני בנים ובת.
הבנים מהווים עבורו גאווה גדולה - האחד פסיכולוג קליני והבן השני הלך בעקבות אביו ונעשה לרוקח. הבן השני והבת, על משפחותיהם, גרים עם ההורים תחת קורת גג אחת, בבית גדול בכפר יאסיף ומטפלים בהורים שהולכים ומזדקנים. חייה של המשפחה כולה השתנו, כשרגע לפני חג המולד, החליט נאדר לצאת מביתו כשרק בגדיו לגופו - בלי נעלים וללא תעודת זהות, מכשיר סלולרי או דרכון, ומאז נעלמו עקבותיו.
הכול התחיל בשעות הצוהריים, בזמן שהותו בבית המרקחת ענה אסעד לשיחת טלפון מאשתו ששאלה אותו איפה נאדר. "עניתי לה שאני לא יודע וביקשתי ממנה לוודא שוב שהוא לא נמצא איפשהו בבית", נזכר אסעד, ברגע ההוא, הוא מספר שהרגיש כאילו משקולת כבדה נפלה על לבו - הייתה לו תחושה מקדימה שחייו הולכים להשתנות מרגע זה לעד והוא סגר מיד את בית המרקחת שלו והזעיק את שני אחיו של נאדר.
לא סתם תקפה את אסעד תחושת מצוקה קשה, כשקיבל את שיחת הטלפון מאשתו. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהבן האהוב שלו נעלם. שנה לפני כן יצא נאדר מביתו ונעלם ליומיים, מבלי להודיע דבר לבני משפחתו והמשפחה דיווחה למשטרה, שפרסמה את תמונתו ברחבי העיר.
לאחר שלושה ימים של חששות כבדים לגורלו, התקשר אליהם לפתע ביום השלישי אדם שטען כי ראה אותו. "הוא אמר לי בטלפון שאת הבחור שאנחנו מחפשים הוא מצא בתחנה של קיבוץ יסעור, יושב לו בתחנה", מספר אסעד, ומיד אחיו וכמה מחבריו של נאדר הלכו לאסוף אותו משם.
"השתבשה עליו דעתו"
הרבה סימני שאלה ריחפו מעל היעלמו של נאדר, אבל יותר מכול היה ברור, שזה כבר לא הנאדר שהם מכירים. "השתבשה עליו דעתו, הסתובב לו הראש", מתאר אסעד את מה שעבר על בנו. "הוא כבר לא רצה לראות חברים או להיות עם המשפחה", הוא אומר.
לאחר שאספו את נאדר מהתחנה בקיבוץ יסעור, שם מצאו אותו יושב. אחיו, ניזאר, פסיכולוג קליני במקצועו, החליט יחד עם אביו לאשפז אותו במרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור בעכו. נאדר טופל בבית החולים עד שחזר לתקשר עם משפחתו ושוחרר. מפיסות המידע שהצליחו ללקט על הימים שבהם נעדר, הבינו כי מסלול הנדידה שלו היה ככל הנראה בעקבות הדת - המידע שליקטו חיבר אותם למה שעבר על אחיהם בשנה שלפני כן.
באותה תקופה יצא נאדר מקשר ארוך של כמה שנים עם בת זוגו וחזר לחיות בבית הוריו. אחרי כמעט 10 שנים שבהן עבד באינטל הוא עזב את עבודתו והחליט לטוס לחופשה באירופה ובארה"ב. "אנחנו לא יודעים אם כך הוא תכנן את זה, אבל שם בדיוק הייתה נקודת ההתחלה", מציין אביו, "הוא עשה טיול וביקר בכנסיות ובמנזרים. הוא עבר כנסייה כנסייה וחזר מהופנט. משהו בטיול הזה משך אותו להתחזק בדת שלו". כשחזר נאדר הבחינו הוריו כי הוא החל להתפלל באמצע הלילה בחדרו, ושהקשר שלו לדת התחזק מאוד.
בהיעלמות הראשונה שלו הספיק נאדר לבקר במשך יומיים בכנסיות ביפו ובירושלים, ככל הנראה חיפש מנזר שיקבל אותו. לטענת המשפחה הוא גם הגיע עד למנזר מר סבא המפורסם – מנזר יווני-אורתודוקסי הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה, בתחומי שטח C. המנזר שנקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, פעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים.
"הוא זרק לנו כמה פעמים שהוא רוצה להיות נזיר, אבל מי חשב שזה יקרה באמת?", מסביר אחיו ניזאר, "נאדר כל החיים שלו היה בן אדם מאוד מחושב עם ראש על הכתפיים, אהוב על כולם וחברותי, הוא בעולם המחשבים מגיל 7", מוסיף ניזאר. "הוא התחיל לעבוד באינטל מאז שהיה בשנה ראשונה בלימודים בטכניון. יש קודים על שמו בחברה, והוא הספיק לעבוד שם כמעט 10 שנים לפני שנעלם".
מנזר מר סבא, שבו גרים כיום נזירים בודדים בלבד, ידוע גם בהתנזרות שלו מהעולם שבחוץ ובחוקים הנוקשים שלו כלפי אלו החיים בתוכו. המנזר אינו מחובר לאספקת המים, לחשמל או לרשת הטלפונים. מלבד הנזירים שאחראים על אספקת האוכל, אסור לנזירים במנזר להחזיק בכסף. סדר יומם מלא בתפילות ובעבודות והם כמעט אינם אוכלים דבר.
"זה מנזר שמי שנכנס אליו לא יוצא ממנו", מספר אסעד על האגדה הרווחת אצלם בעדה, "אנחנו מניחים שנאדר נכנס לשם, הבין שזה לא בשבילו וברח משם בחזרה הביתה. אבל זה היה צעד מאוד קיצוני עבורו".
בבית החולים מזור אבחנו כי נאדר חולה בסכיזופרניה, אך ניזאר, אחיו, מאמין שהאבחון שגוי, ולדעתו אחיו שקע בדיכאון עמוק וחיפש תשובות למצבו. במשך השנה שלאחר אשפוזו בני המשפחה נאלצו להשגיח על נאדר, שטופל בכדורים פסיכיאטריים, אך האמינו כי מצבו הולך ומשתפר.
ואז זה קרה שוב
בפעם השנייה שנאדר יצא מהבית ונעלם בני המשפחה כבר היו מתורגלים, הם מיד פנו למשטרה שביקשה את עזרת הציבור במציאתו. במודעה שפרסמה המשטרה ושפורסמה בכתבה אצלנו ב-N12, נכתב כי מחפשים את "עזרת הציבור בחיפושים אחרי נעדר בן 37. ביום שנעלם לבש חולצת קפוצ'ון בצבע תכלת ועליה כיתוב בלבן. בעל עבר פסיכיאטרי ובשל כך קיים חשש לחייו. הנעדר מרכיב משקפי ראייה, שיערו חום קצוץ וזקן מעטר את פניו". מספר הטלפון של האב הופיע במודעה, ובעקבותיה יצר אתו קשר אדם שטען כי ראה את נאדר אחרי שנעלם.
"מתקשר אלי גבר מטייבה, שיש לו קרובים בטמרה ויצא לו לעבור עם הרכב ליד קיבוץ יסעור", נזכר אסעד בדיווח שהתקבל, בדיוק כמו בפעם הראשונה. אלא שהפעם לא הצליחו לאתר את נאדר כתוצאה מהדיווח.
"האיש סיפר שהבחין בגבר שהולך יחף בגשם הכבד עם בגדים שנראו כמו גלימה של נזיר", משחזר האב את שיחת הטלפון שקיבל. "הוא שאל אותו למה הוא הולך בגשם ומה השם שלו, והאיש ענה לו: נאדר", את שם המשפחה שלו כבר לא היה מוכן נאדר לגלות לגבר שהציע לו את עזרתו, אך הוא כן נעזר בו כדי להגיע עד לנצרת, שם הוריד אותו הנהג בחושך, בכביש ראשי בכניסה לעיר. רק כשהגיע הנהג לביתו, ראה בטלוויזיה כי משפחתו של נאדר מחפשת אחריו והתקשר למספר שהופיע במודעה.
אסעד הצליח לשכנע את הנהג האלמוני להגיע לתחנת המשטרה בעכו כדי לדווח כי ראה את נאדר, כדי שיתחילו בחיפושים. וכך אכן קרה, אסעד בניו וחבריו של נאדר נסעו יחדיו לנצרת, שם הייתה נקודת ההתחלה לחיפושים.
הכיוון היה ברור, מקומות שקשורים לדת הנוצרית. אחרי שנה שבה ראו את בן משפחתם מתחזק באמונתו הנוצרית, לא היה להם ספק שזהו הכיוון שאליו פנה. הם דפקו בדלת של כל כנסייה בעיר נצרת, אך לא מצאו מידע שיעזור להם.
במהלך החיפושים נכנסו לקיוסק בעיר לקנות שתייה, ואחד האחים החליט לשאול גם את המוכר אם במקרה הוא הבחין באחיו. להפתעתם המוכר הצעיר ענה בחיוב, הוא זיהה את נאדר מהתמונה שהוצגה בפניו, וסיפר כי יום לפני כן הוא ביקש ממנו בקבוק מים. למרות התחושה כי הם מתקרבים למקום הימצאו, הם לא הצליחו לעלות על עקבות נוספות בנצרת, והם המשיכו הלאה לחיפה.
בלילה הם הגיעו לכנסיית אליהו הנביא, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הממוקמת על הר הכרמל. בכנסייה קיבלה אותם אשתו של הכומר. "כן, הוא היה אצלנו אתמול", היא סיפרה. "הוא נראה מאוד מוזנח, אז לא הסכמנו לתת לו להיכנס, כי חשבנו שהוא נרקומן". אשת הכומר גם סיפרה למשפחתו של נאדר ש"הוא מלמל כל מיני דברים וחשבתי שהוא רוצה כסף, אז הצעתי לו שטר של 20 שקלים, אך הוא סירב לקחת את הכסף ורק ביקש שאתן לו נר כדי שיוכל להדליק אותו בכנסייה". עדותה של אשת הכומר רק חיזקה בלבם של בני המשפחה את התחושה שמטרתו של נאדר הייתה להיעלם לתוך הדת, ושהוא אינו רוצה שימצאו אותו.
בני המשפחה חיפשו מאילת עד יריחו
בחודשים שלאחר מכן בני המשפחה חיפשו את נאדר מאילת ועד יריחו. עברו דלת-דלת, ובכל כנסייה אפשרית, רק כדי לנסות ולעלות על עקבותיו, אך הם לא הצליחו. במשטרה לקחו מבני המשפחה דגימות DNA, כדי שתהיה להם את האפשרות לאמת את זהותו של נאדר במידה ויימצא כשאינו בחיים, אבל אחרי זמן מה גם המשטרה הפסיקה את חיפושיה והמשפחה נותרה בחוסר ודאות בנוגע לגורלו.
"אנחנו לא מאמינים שהוא מת וזה מדיר שינה מעינינו", מספר האב, ומוסיף בצער שאשתו חלתה באלצהיימר כמה שנים לאחר היעלמותו של נאדר, וכעת היא זקוקה לטיפול 24 שעות ביממה. "היא לקחה ממש קשה את המקרה שלו", הוא אומר בכאב. "היא הרגישה שאיבדה בן, אך גם לא ידעה מה עלה בגורלו. היא השתגעה מחוסר הוודאות, וכל היום הייתה רק חושבת עליו. היא הייתה מורה בבית ספר כל חייה וברגע אחד הכול נגמר".
גם מצב בריאותו של אסעד הולך ומידרדר, והוא מטופל מידי שבוע בבית חולים, ורק החלום שלו, לראות שוב את בנו לפני שילך לעולמו, לא נותן לו מנוח. "אנחנו רק רוצים לדעת שהוא בחיים והוא בסדר, לא יותר מזה, כל פיסת מידע תעזור". במשפחה משוכנעים: "המנזר לקח את הילד".
על פי נתונים רשמיים של המשטרה, מספר הנעדרים בישראל בכל שנה ב-5 השנים האחרונים די דומה, כ-5,000 נעדרים. במהלך הקורונה, דווקא חלה ירידה במספר הנעדרים ובשנת 2020 נעדרו 4,270 אנשים. משנת 2010 ועד היום המשטרה לא הצליחה לאתר 104 נעדרים. חשוב להדגיש כי מספר הנעדרים שמופיע בנתוני המשטרה כולל רק את התלונות שנפתחו במשטרה. קיימים מקרי היעדרות, שבהם בני המשפחה לא פונים לפתיחת תיק, ועל כן המספר בפועל גדול הרבה יותר.
פנינו למשטרה בכדי לבדוק מה קרה לתיק של נאדר שנשאר פתוח במשך 9 שנים וזוהי תגובת המשטרה: "בעת כל דיווח או תלונה על נעדר מבצעת המשטרה מגוון פעולות חקירה תוך הפעלת אמצעים רבים ומגוונים, וכך נעשה גם במקרה זה. עם קבלת התלונה אודות היעדרותו, המשטרה פתחה בחקירה שבמסגרתה הופעלו כלל הכוחות והאמצעים העומדים לרשותנו במטרה לאתרו, נדגיש כי מדובר בפעולות שנמשכות לאורך השנים. לאורך כל התקופה בני המשפחה מקבלים עדכונים לגבי התפתחויות ופעולות שנעשות, וכן נבדק כל מידע חדש בעניינו של הנעדר היכול לסייע בחקירה".
אם ראיתם את נאדר או יש לכם מידע לגבי המקום בו הוא יכול להימצא, אתם מוזמנים לפנות לכתבת במייל: avivitm@ch2news.co.il