לייזרים ששורפים ומסנוורים, טילי יירוט ומיני לוויינים שמתנגשים ומרסקים לוויינים בחלל – כך תיראה לוחמת החלל בעתיד, והעתיד הזה קרוב מתמיד. לנו, זה אולי נראה דמיוני, אבל מנקודת מבט גיאופוליטית, אין להוציא מכלל אפשרות שבעתיד הלא רחוק יהפוך החלל לזירת הקרבות המרכזית של העימותים הצבאיים של כדור הארץ.
לפי ההערכות, מלחמת הכוכבים החדשה, יכולה להתרחש כבר בדורנו, בהשתתפות המעצמות הגדולות: ארה"ב, סין ורוסיה. בין כלי הנשק שהן מפתחות למטרה זאת אפשר למצוא כלי טיס שיפעלו מהחלל ויטילו פצצות על מטרות קרקעיות, רכבי חלל על קוליים ומערכים מורכבים של לוחמת סייבר.
- חוזרים לימי מלחמת הכוכבים: מרוץ החימוש בעיצומו
- רוסיה שיגרה טיל לחלל וסיכנה את תחנת החלל הבינלאומית
- סין שיגרה טיל על-קולי ייחודי והפתיעה את המודיעין האמריקני
מקום מרכזי בזירה העתידית הזאת שמור ללוויינים, שמשנים לחלוטין את תפיסת שדה הקרב. כבר עכשיו שוקדות המעצמות הגדולות על פיתוח של טילים ארוכי טווח, שיוכלו ליירט לוויינים מחוץ לאטמוספירה, ורק לפני חודש ביצעה רוסיה ניסוי בנשק אנטי לווייני כזה.
במרוץ החימוש הזה לוקחים חלק גם ננו-לוויינים חדישים שפיתחו בעשורים האחרונים אוניברסיטאות וחברות מסחריות. אלה הם לוויינים זולים הרבה יותר, שגודלם הוא כשל קרטון חלב. לוויינים אלה שינו לחלוטין את המרוץ לחלל, והם מובילים את מה שזכה לכינוי "מהפכת החלל החדש".
"לנוכח יכולותיה הטכנולוגיות, ניסיונה בחלל וכושר היזמות של אנשיה, לישראל פוטנציאל להיות מדינה מובילה בתחום 'החלל החדש הבא'"
רס"ן יואב
עלותם הנמוכה יחסית של לוויינים אלה, ותעשיית החלל המתקדמת של ישראל יכולים להוות הזדמנות למדינה להצטרף לתחום הטכנולוגי הרותח. האם תשכיל אומת הסטארט-אפ לגייס את המנוע הטכנולוגי שלה, כדי להמריא על הגל של מהפכת החלל החדש?
לוחמה שתתפתח לאט
לוחמת חלל אינה אופציה רחוקה אלא תחום שבו פעילות מדינות רבות. דוח שפרסם תאגיד התעופה והחלל האמריקני קובע שיש סיכוי שנראה מלחמה כזאת כבר בדורנו. הדוח גם מתייחס לשאלה כיצד עשויה להיראות לוחמת חלל באופן מעשי, בעתיד הקרוב, והדבר שיכריע את אופי הלחימה הם העקרונות והמגבלות הפיזיקליים. בשל מגבלות אלה לוחמה בחלל צריכה להיות מתוכננת היטב זמן רב מראש.
תחום לוחמת החלל מכיל בתוכו שלושה ממדים של פעילות צבאית: לוחמת חלל-חלל, לוחמת חלל-קרקע ולוחמת קרקע-חלל, הדוח מתמקד בלוחמת חלל-חלל ובתפקיד המרכזי שיש ללוויינים בסוג כזה של לוחמה.
בניגוד ללוחמה על פני כדור הארץ, לוחמת חלל-חלל דורשת תכנון וסביר שתתפתח לאט, משום שהחלל גדול וחלליות יכולות לסטות מהנתיב המתוכנן שלהן רק במאמץ גדול. בנוסף, מתקפות על נכסי חלל דורשות דיוק, מפני שחלליות, ואפילו נשק שבסיסו על הקרקע, יכולים לתקוף מטרות בחלל רק אחרי חישובים פיזיקליים מורכבים.
על פני כדור הארץ, כוחות צבאיים נלחמים כדי לשלוט בשטח, כדי להרחיב שליטה על אנשים או משאבים. בניגוד לכך, לוחמת החלל נעשית בעזרת לוויינים, שאינם תופסים או שולטים בשטח בזמן מסוים והם אינם קבועים במקום. במקום שליטה על נכסים גיאוגרפיים, הם מקנים יכולות כמו תקשורת, ניווט ואיסוף מודיעין.
לכן "שליטה בחלל" אין משמעותה בהכרח שישות צבאית תכבוש פיזית אזורים בחלל. המטרה היא לפגוע ביכולות הלווייניות של האויב, תוך שמירה על היכולת להפעיל את האמצעים שלך בחלל, בפעילויות כמו תקשורת, ניווט ותצפית, ושאר הפעילויות הנעשות תלויות יותר ויותר בחלל.
תשכחו ממלחמת הכוכבים
תנועה בחלל מנוגדת לאינטואיציה עבור אלה שרגילים להילחם באטמוספרה של כדור הארץ. בניגוד ללוחמה על הקרקע לוחמה בחלל תצטרך להיות מתוכננת היטב והרבה זמן מראש. הדוח מצביע ההבדלים העיקריים בין לוחמת החלל ללוחמה על הקרקע:
לוויינים נעים במהירות - מהירות תנועתו של לוויין היא כ-8-3 ק"מ לשנייה, תלוי בגובה, מהר מאוד בהשוואה למהירות ממוצעת של קליע רובה, שהיא 0.75 ק"מ לשנייה - אך עם זאת, המסלולים שלהם ידועים מראש, התמרונים שלהם מתוכננים מראש ומתבצעים לאט. שינוי תנועה של לוויין מחייב זמן רב ושינויי מהירות רבים, ולכן כל עימות בחלל יהיה מחושב ואיטי יותר מאשר סצנה טיפוסית של קרב בסרטי "מלחמת הכוכבים". הוא יחייב חשיבה רבה יותר לטווח ארוך ומיקום אסטרטגי של נכסים.
החלל גם גדול יותר מכדור הארץ: נפח החלל שבין המסלול הלווייני הנמוך - שנמצא בגובה של עד 2,000 ק"מ מפני כדור הארץ - למסלול הגאוסטציונרי - המרוחק 35,786 ק"מ מפני הארץ - גדול פי 190 מנפח כדור הארץ.
בנוסף, בעוד מטוסים, טנקים או ספינות יכולים לנוע לכל כיוון, לוויינים חייבים לנוע בנתיב מעגלי או אליפטי, במצב תמידי של נפילה חופשית סביב כדור הארץ. לגרום לשני לוויינים להימצא באותה נקודה אינו דבר אינטואיטיבי, והדבר מחייב תכנון קפדני ותזמון מושלם.
זהירות, פסולת חלל
הדוח מזהה דרכים שבהן ניתן כבר היום ליירט לוויינים מכדור הארץ. ארה"ב, סין, רוסיה ולפי פרסומים זרים גם ישראל, פיתחו יכולות ליירט לוויינים בחלל באמצעות טילי יירוט ארוכי טווח, שיוצאים אל מחוץ לאטמוספירה.
אבל תקיפת לוויינים אפשרית גם בדרכים נוספות, למשל באמצעות אותות רדיו שמשבשים את הקשר. באופן זה אפשר לנהל לוחמה אלקטרונית בין מפעילים של לוויינים ולגרום ללוויין בחלל לאבד קשר עם מפעיליו.
מדינות כמו צרפת מדברות על פריסת מערכות נשק בחלל כדי להגן על לוויינים, אבל לדעת מחברי הדוח לא סביר שנראה בקרוב לוויינים המשתמשים בנשק קינטי (נשק שאינו מכיל חומר נפץ ומשתמש באנרגיה קינטית כדי לחדור) לשם פגיעה בלווייני היריב, בהתחשב באנרגיה הדרושה כדי לתמרן נשק מסלולי ולהביאו אל הנתיב המתאים. סביר יותר שיהיו התנגשויות צדדיות בין לוויינים, כאשר שני מסלולים חוצים זה את זה.
מפתחי מערכות בחלל נזהרים שלא להרוס לוויינים של אחרים, לנוכח הסיכון ליצור פסולת חלל שעלולה לפגוע בלוויינים של כולם. עם זאת, בעת מלחמה מדינה עלולה להחליט שכדאי לה לאבד נגישות לנקודות מסוימות במסלול הלוויינים שברשותה, בגלל הפסולת, כדי לנצח במלחמה קרקעית.
בחודש שעבר ביצעה רוסיה ניסוי בנשק אנטי לווייני, כאשר שיגרה טיל לעבר לוויין סובייטי ששוגר בשנת 1982 וחדל לפעול מזמן. הבעיה היא שהלוויין הזה שייט במסלול בגובה של כ-485 ק"מ שחוצה את מסלולן של תחנת החלל הבינלאומית ושל תחנת החלל הסינית וכעת נעים במסלולן אלפי שברים המכונים פסולת חלל.
לפני שבועיים, בשל השברים ביטלה נאס"א הליכת חלל שתוכננה בתחנת החלל הבינלאומית. ב-2007 ביצעה גם סין ניסוי יירוט של לווין, שיצר פסולת שממשיכה להוות סכנה ללוויינים ולתחנת החלל הבינלאומית.
מלבד טילים, אפשר להשמיד לוויינים בלוחמת סייבר. בעזרת אמצעי זה אפשר להשתלט על לוויינים, להשבית אותם ולמנוע גישה לשירותים שלהם. האקרים יכולים גם לשבש או לזייף את האותות מהלוויינים וליצור אנדרלמוסיה בתשתיות חיוניות בכדור הארץ, כמו פגיעה ברשתות חשמל, מים ובמערכות תחבורה.
לייזרים להשמדת טילים
לפני ארבעה עשורים החלו האמריקנים לפתח יכולות לחימה בחלל וקראו לפרויקט "מלחמת הכוכבים". זו הייתה תוכנית שאפתנית, שהביאה לפיתוח רעיונות חדשניים כמו שימוש בקרני לייזר כדי להשמיד טילים ולוויינים. לייזרים הם כלי נשק אידיאליים בתנאי החלל, אבל כדי לייצר קרן לייזר חזקה מספיק שתוכל להשמיד טיל, צריך מקור אנרגיה רב-עוצמה, ואז לא הייתה לאמריקנים יכולת כזו. בתקופתנו המצב משתנה, וכיום מומחים מרחבי העולם עובדים על היכולות למזער מקורות אנרגיה ללייזרים, וכאלה שניתן יהיה להציב בחלל.
כעת, עושה רושם שמלחמת הכוכבים חוזרת והפעם זה לא ארה"ב מול ברית המועצות, אלא ארה"ב מול סין ורוסיה. מרוץ חימוש שכזה בחלל יגרום ללא ספק להפרת מאזן הכוחות, ומכאן גם להגברת הסיכון לסכסוך כלל-עולמי. תחרות פזיזה, אם בחלל ואם במקום אחר, תמנע כל אפשרות לשמור על שיווי משקל בין היריבים.
גם אם יצליחו המעצמות להשיג יציבות, אין שום ביטחון ששני הצדדים יבינו שאכן זה המצב. ברגע שאחד הצדדים ירגיש שהוא מפגר במרוץ, הוא יתפתה להקדים רפואה למכה, כדי למנוע הידרדרות נוספת.
הפנטגון אף החל לפתח נשק חדש של לחימה מהחלל לקרקע: רכב המבוסס על טכנולוגיה על-קולית - כלי טיס שינוע בחלל ללא מנוע, אך עם יכולת דאייה על-קולית וכושר ניווט גבוה, לשם תקיפת מטרות על כדור הארץ. הוא יוטל ממטוס חלל על-קולי עתידי, יגלוש מטה ממסלולו בחלל אל תוך האטמוספרה ויטיל פצצות קונבנציונליות על מטרות קרקעיות.
רעיון אחר, והרבה יותר שנוי במחלוקת הוא פיתוח יכולת להטיל צרורות של מוטות שיוטלו על כדור הארץ במהירויות-על ממתקנים הסובבים בחלל. במשך שנים רבות שואפים המתכננים של חיל האוויר האמריקני להציב כלי נשק במסלול בחלל, במטרה להפציץ מטרות על הקרקע, ובייחוד בונקרים קבורים ומשוריינים ומצבורים מוסתרים של נשק להשמדה המונית.
זה בעצם היי-טק
בשנים האחרונות חלה התפתחות אדירה בתחום המכונה "החלל החדש". התפתחות זאת מקורה דווקא בתחום האזרחי, דבר לא מפתיע, שכן כיום טכנולוגיות אזרחיות ומסחריות מתפתחות בקצב מהיר יותר מטכנולוגיות צבאיות.
את ההתפתחות הוביל היזם אילון מאסק, שהקים בשנת 2002 את חברת SpaceX במטרה לפתח תוכנית ליישוב כוכב מאדים. מאסק זיהה את מחיר השיגור הגבוה כמעכב המרכזי בהתפתחות תחום החלל והחברה הובילה פיתוחים טכנולוגיים שהוזילו את מחירי השיגור באופן משמעותי. במקביל פיתחו אוניברסיטאות, ובהמשך חברות מסחריות, לוויינים פשוטים, קטנים וזולים. אלו הם ננו-לוויינים, הגדולים במקצת מקרטון חלב, שביצועיהם פשוטים הרבה יותר מהלוויינים הממשלתיים הגדולים הוותיקים.
איך הפך אילון מאסק ל"טראמפ" של הכלכלה העולמית
פיתוחים מדעיים אלה ושינויי גישה במודלים העסקיים בתחום יזמות החלל - הביאו לשינויים מרחיקי לכת בתחום והרחיבו באופן משמעותי את הפוטנציאל המבצעי והמסחרי של "החלל החדש".
לחלק מהלוויינים החדשים האלה יש מנועים שמאפשרים להם להאיץ, להאט ולשנות כיוון בחלל, אך טמון בהם גם סיכון: ניתן להשתלט עליהם מרחוק, לשנות את המסלול של הלוויין ולרסק אותו לתוך לוויינים אחרים.
מ"אופק" לאופק
התפתחויות אלה בשדה הלחימה בחלל הן הזדמנות גדולה עבור ישראל, שיש לה תעשיית חלל מתקדמת. ההתפתחויות בשנים האחרונות במחירי השיגור ובמחירי הפלטפורמות הלווייניות, יכולות למקם את ישראל בעמדה מעניינת. במאמר שכתב רס"ן יואב, ממפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, בגיליון "מערכות" הוא מתאר איך ישראל יכולה להתפתח בכיוונים האלה.
לדבריו "שיגורו המוצלח של לוויין התצפית המתקדם 'אופק 16' ביולי 2020, והצטרפותו למערך לוויינים ביטחוני מרשים, מציף את דילמת הרלוונטיות של 'החלל החדש' לצרכיה של מדינת ישראל בתחום החלל".
רס"ן יואב מתייחס למשמעות העמוקה של עדכון אסטרטגיית החלל של ישראל והכוונת תעשיית החלל הישראלית הן במובן הביטחוני, והן במובן מיצוי הפוטנציאל האזרחי־מסחרי לתחום החלל.
"תהליך הכניסה לתחום 'החלל החדש' משנה את ההיבטים הטכנולוגיים, הכלכליים והמבצעיים של תחום החלל כולו", כותב רס"ן יואב. לדבריו, על התעשיות הביטחוניות הישראליות לחתור "למזעור מקסימלי של לוויינים. זאת על־מנת לקבל פלטפורמה קטנה ככל האפשר וזולה באופן המאפשר פיתוח וייצור המוניים, במקום פלטפורמה אחת גדולה ויקרה".
"שיגורו המוצלח של לוויין התצפית המתקדם 'אופק 16' מציף את דילמת הרלוונטיות של 'החלל החדש' לצרכיה של ישראל"
רס"ן יואב
לוווין צילום מסדרת "אופק", מתוצרת התעשייה האווירית, עולה כ-300 מיליון דולר, ואילו מחירו של ננו־לוויין חדיש לא עולה על עשרות אלפי דולרים. מצד שני גם הביצועים שלהם שונים. לננו-לוויינים אין את יכולת הנשיאה של הלוויינים הגדולים. הם פשוטים באופן יחסי ואין להשוות את יכולותיהם לאלו של לווייני ה-High end הגדולים. ואולם בזכות מחירם הנמוך, הנגזר ממשקלם הקל, נמצאו לוויינים אלה שימושיים למשימות שונות (מדעיות או תצפית ברזולוציה נמוכה וגם חלופה למערכות הג'י פי אס הקיימות).
"בעשור האחרון ייצרו בישראל כמה ננו־לוויינים אקדמיים ומסחריים", כותב רס"ן יואב. "לנוכח יכולותיה הטכנולוגיות, ניסיונה בחלל וכושר היזמות של אנשיה, לישראל פוטנציאל להיות מדינה מובילה בתחום 'החלל החדש הבא'. ישראל התמחתה בפיתוח לווייני תצפית בעלי ביצועים מעולים, בגודל קטן יחסית ובמחיר נמוך יחסית, אך לא רכבה עדיין על הגל של 'החלל החדש'".
ואכן עושה רושם שהמציאות הטכנולוגית והכלכלית החדשה בתחום החלל יוצרת הזדמנות גדולה עבור ישראל והתעשיות הביטחוניות שלה. כל מה שנותר הוא לגייס את המנוע הטכנולוגי של אומת הסטארטאפ ואת התעשיות הביטחוניות עתירות הניסיון שלה למהפכת "החלל החדש".