"נדרוס אותם כשנחזור כפי שהם דורסים אותנו", איים דודי אמסלם בספייס שקיים בטוויטר - והזהיר: "הם לא יתאוששו 20 שנה". התקשורת והרשתות החברתיות סערו מההתבטאויות הקשות, אבל מאחוריהן נמצא סיפור גדול בהרבה. אמסלם הזהיר שאם יהיה יו"ר הכנסת הבאה, הוא לא ייתן לחברי הקואליציה הנוכחית להתקרב למשכן, וגם הציע לכונן מליאה חלופית כבר בכנסת הזו. אבל אין צורך ללכת כל כך רחוק - כבר עכשיו סיעת הליכוד מחרימה את ועדות הכנסת ולמעשה מובילה לשיתוק חלקים נרחבים בפרלמנט.
כדי להבין על מה המהומה נתחיל מבראשית. אחרי שנבחרת כנסת, כל כנסת, נהוג שהאופוזיציה והקואליציה מגיעות להבנות על חלוקת הכוח בוועדות, שאמורה לשקף את הכוח שקיבלה כל מפלגה בבחירות. אם הקואליציה והאופוזיציה הן ביחס של 59-61, גם הוועדות, שבהן מחוקקים חוקים ומפקחים על הממשלה, אמורות להיות ביחסי הכוחות האלה. זה קריטי שכן הרבה יותר קל להעביר צד חבר כנסת אחד מאשר שניים.
הקואליציה אכן העבירה הצעה דורסנית לאופוזיציה ונאלצה לשפר אותה בלחץ האופוזיציה ובעקבות עתירה לבג"ץ. כרגע יחסי הכוחות בכנסת מעניקים לקואליציה רוב של שלושה חברים בוועדת הכנסת (9 מול 6 - שני שלישים - בעוד שיחסי הכוחות הם כמעט חמישים-חמישים), בוועדת החוקה - רוב של שניים (9 מול 7) וכך גם בוועדת הכספים. בקואליציה טוענים שהם בכלל 62, על הנייר, ומסבירים שהחלוקה לא צריכה להיות "אחד לאחד": הרי האופוזיציה קטנה מהקואליציה ועדיין ישנן ועדות פחות חשובות שהאופוזיציה תעמוד בראשן ותהנה בחלקן מרוב.
עד כמה זה חריג? שווה להציץ במה שקרה בכנסת ה-20 שהייתה באותם יחסי כוחות (61 מול 59) וגם בה היה רוב לא מידתי לקואליציה בוועדת הכנסת - 10 מול 7. הגדלת הפער בוועדת החוקה ובוועדת הכספים הם כבר תוספת של הקואליציה הזו. ומכאן שהאופוזיציה צודקת - הקואליציה הלכה עוד צעד קדימה בניסיון לנפח את כוחה בוועדות. או יותר נכון לומר - דרוס כפי יכולתך, גרסת הפרלמנט הישראלי: כל צד שמגיע לשלטון נשען על התקדימים שיצרו קודמיו כדי להגדיל את כוחו.
אגב, בניגוד לטענות של דודי אמסלם שלפיהן הליכוד נהג בג'נטלמניות כשהיה בשלטון, ההיפך הוא נכון - גם הליכוד רמס את האופוזיציה. כך למשל, הוא ביטל את הנוהג שוועדת הכלכלה בידי האופוזיציה. הליכוד גם נהג להקים ועדות "מיוחדות" ו"משותפות" כל אימת שנתקל בקושי להעביר חוק בוועדה, כפי שהיה בחוק הלאום בניסיון לעקוף את ההתנגדות של בני בגין.
אבל גם אם נניח שאמסלם צודק והקואליציה הזו חמדנית אף מקודמותיה, הגיע הזמן לשאול: האם הצעד של הליכוד מידתי? למעשה כבר חודשים שחברי הליכוד מקבלים משכורות נאה ורובם לא קמים לעבודה בבוקר. למה זה צריך להטריד אותנו? הנה כמה דוגמאות.
- בגלל החרם על הוועדות, הוועדה לביקורת המדינה בכנסת לא הוקמה שכן בראשה אמור לעמוד חבר אופוזיציה. המשמעות היא שכיום אין פיקוח של הכנסת על דוחות מבקר המדינה ואיש לא בודק אם הם נאכפים. זוכרים את הדוח החמור על משבר האקלים? אף אחד לא בודק שמשהו השתנה. בוועדת הביקורת יש גם ועדת משנה שעוסקת בפרסום דוחות, ומכיוון שהיא לא מתכנסת הציבור לא נחשף לדוחות בתחום הביטחון כמו הדוח על מטוס ראש הממשלה, שיושב וממתין לחברי הכנסת. בקואליציה מעריכים שלליכוד אין שום אינטרס לכנס ועדה שרוב עיסוקה הם דוחות מתקופת שלטונו של נתניהו.
- ואלו לא ה"נפגעים" היחידים. גם את ועדת החוץ והביטחון הם מחרימים. אמסלם טען באותו "ספייס" שבנט מכר את האינטרסים הביטחוניים של המדינה. מי ששמע אותו יכול היה לחשוב שהוא בכלל גר בח'ליפות איסלאמית שוויתרו בה לגמרי על האינטרסים הישראליים הביטחוניים. אבל החרמת הוועדות פירושה שחברי האופוזיציה לא פוקדים את דיוני ועדת החוץ והביטחון ואין להם מושג מה קורה בזירה הביטחונית.
- שרים לשעבר, שעד לא מכבר היו בקבינט, מוותרים על היכולת לתרום מהידע והניסיון שלהם. בוועדות המשנה לענייני מודיעין איש אינו מאתגר כרגע את מדיניות הממשלה, ואין שום פיקוח על המהלכים שלה. בפועל גם לא מתכנסות ועדות משנה חשובות ביותר שהאופוזיציה הייתה אמורה לעמוד בראשן - ועדות משנה שעוסקות בתפיסת הביטחון, במוכנות של צה"ל ובכל משאבי האנוש בצבא (פגועי נפש, שיקום נכים ועוד) לא מתפקדות בגלל החרם.
- גם ועדת האתיקה, שהיא למעשה בית המשפט לחברי כנסת, לא מתכנסת: נוח מאד כשלא צריך לתת דין וחשבון על התנהגות לא נאותה. כבר חודשים שחברי כנסת מכל סיעות הבית מגדפים, תוקפים ואף מרביצים ולמחרת בבוקר הם קמים ופוקדים את הכנסת כאילו דבר לא אירע. וכמובן היעדרות מדיוני התקציב: השרים הבכירים ביותר של הליכוד כמו שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ, שר הבריאות לשעבר אדלשטיין ושרת התחבורה לשעבר רגב כמעט לא פקדו את הדיונים על התקציב ופספסו הזדמנות לאתגר את מדיניות הממשלה. חברי כנסת זוטרים יותר מהליכוד שהחליטו להגיע, למרות שאין להם זכות הצבעה בגלל החרם, הכניסו בתקציב שינויים משמעותיים.
אז למה זה קורה?
כמובן חלק מחברי הליכוד חושבים שזו הדרך הנכונה להתמודד עם הדורסנות של הקואליציה, שפשוט אין ברירה אלא למתוח קו אדום בוהק בנקודת הזמן הזו. אבל אחרים סבורים שהכנסת פשוט נלקחה בת ערובה לטובת קמפיין הליכוד שלפיו הממשלה לא לגיטימית, ואסור לשתף איתה פעולה. גם לבכירי הליכוד זה נוח שאינם צריכים להופיע בוועדות באותה שורה עם זוטרי הליכוד.
כתבות נוספות ב-N12:
- מביט בכיסאות הריקים: "נתניהו מאבד את השלטון" - בין 100 תמונות השנה ב"טיים"
- אדלשטיין נגד דברי אמסלם: "יש בליכוד כבשה שחורה"
- ח"כים לשעבר יכהנו בוועדת האתיקה של הכנסת?
- הליכוד: לא מזמינים את נתניהו לפגישות מדיניות
הקואליציה אכן קבעה סטנדרט - כשהיא תהפוך לאופוזיציה, שום דבר לא ימנע מאמסלם וחבריו לתת לה ייצוג לא הוגן בוועדות. זה יהיה כנראה העונש האמיתי שלה, אם לא תתעורר ותשנה את המצב בעצמה. לקואליציה זה נוח מאוד לשחק מול שער ריק בוועדות והיא להתמודד מול פיקוח אפקטיבי. וזה בדיוק העניין - חברי הליכוד לא מענישים את הקואליציה. הם מענישים את אזרחי המדינה, ואת הבוחרים ששלחו אותם לכנסת וזקוקים להם שם. בסוף, מי שמפסיד מהחרם - שרק עולה מדרגה - הוא הציבור.
