"יש אנטישמיות - אבל עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הממשלה וארדואן": רק לאחרונה נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל שיחת טלפון מפתיעה מנשיא טורקיה רג'יפ טייפ ארדואן. מדובר בסוג של התחממות ביחסים בין המדינות – אחרי שב-20 השנים האחרונות הם חוו בעיקר משברים. בעוד שבישראל כבר התאהבו מזמן באוכל הטורקי ובבתי המלון – בטורקיה נמצאת גם קהילה יהודית שמושפעת מכל צעד וצעד של ישראל. "בזמן המצב האחרון בעזה – מוסלמים קיצוניים רצו למנוע מאיתנו ללכת לבתי הכנסת בגלל אל-אקצא", סיפר יהודי תושב איסטנבול.
הקהילה היהודית בטורקיה נחשבת לאחת מהוותיקות בהיסטוריה של העם היהודי, היא מוזכרת כבר בתקופת האימפריה הרומית, בכתביו של יוסף בן מתתיהו שתיאר את הקהילה גדולה שהייתה שם. על פי ההערכות, הקהילה מונה היום בין 10 ל-15 אלף בני אדם – רובם מתגוררים באיסטנבול. "יותר יהודים עוברים לאחרונה לגור גם בצ'ישמה ובבודרום", סיפר ברהם סיניק, האחראי על העלייה בהתאחדות יוצאי טורקיה בישראל. נשיא ההתאחדות אובי גולרשן הוסיף: "גם השכונות של היהודים השתנו, אין כמו בעבר שכונה יהודית של ממש, שהייתה בעצם אזור שלם של רק יהודים".
There are about 30-40 Jews living in Ankara today, including foreign diplomats, not enough to sustain a functioning synagogue on a regular basis, though they do try to have a Minyan on Yom Kipur and high holidays... pic.twitter.com/Pn3sy0pWde
— Rabbi Mendy Chitrik (@mchitrik) August 6, 2021
"מדובר בקהילה שאולי היא הוותיקה ביותר של היהודים", אמר הרב מנדי חיטריק, שליח חב"ד לאיסטנבול ויו"ר איגוד הרבנים במדינות איסלאמיות. "אבל מה שהרבה ישראלים לא יודעים וזה חשוב – יש פה גם קהילה אשכנזית ולא רק ספרדית כמו שחושבים – אנחנו פשוט קהילה גדולה אחת עם הרבה צבעים. דבר נוסף שחשוב לדעת, זאת מדינה שמלאה בהיסטוריה יהודית - יש כאן בתי כנסת שקיימים יותר מ-1,700 שנה וגם בתי קברות עתיקים".
אלברט לוי ג'ומרט, שומר בבית הספר היהודי ותושב איסטנבול, סיפר על חיי היהודים בקהילה. "אנחנו קהילה עם אנשים מאוד שמחים, שלווים ועליזים", אמר. "היהודים משתלבים כאן בצורה טובה, אך לא יכולים להגיע לתפקידים חשובים. מבחינה דתית, רוב הקהילה חילונית אבל שומרים כשרות ומפרידים בין בשר לחלב".
"היהודים אומנם לא יכולים להגיע פה לתפקידים חשובים, אבל הם משתלבים טוב מאוד", אמר. "יש לנו בית ספר יהודי שנמצא באיסטנבול, יש לנו מרכזי קהילה בכמה אזורים במדינה ואפילו 2 בתי חולים יהודיים שמטפלים בנו בחינם במקרה הצורך. בקורונה – בתי החולים האלו עבדו בלי הפסקה, יותר טוב משאר בתי החולים בטורקיה".
"כשיש מתיחות בעזה – היהודים נפגעים הכי הרבה"
על אף שנים נהדרות שבהן חיה הקהילה בשקט, ב-20 השנים האחרונות היחסים בין ישראל לטורקיה הגיעו לשפל חדש. אנשי הקהילה, שממנה הגיעו למעלה מ-70 אלף יהודים לישראל, כבר חוו על בשרם את הטרור ואחרי פיגוע שביצע אל-קאעידה בסמוך ל-2 בתי כנסת באיסטנבול – הם ידעו שכללי המשחק השתנו והאבטחה בבתי הכנסת והמרכזים היהודיים תוגברה מאוד.
התושבים היהודים מספרים כי רק בשביל להיכנס לבית כנסת צריך לעבור כמה שלבי אבטחה, בטח אם לא מכירים אותך. את בית הספר היהודי היחידי במדינה מקיפים שומרים ואפילו צלפים שנמצאים בבניין סמוך. "שישה שומרים מוצבים בפתח בית הספר ועוד כמה מסביב ומעל הבניין הסמוך", הסביר י', יהודי-טורקי שבנו לומד בבית הספר. "לומדים בבית הספר את כל המקצועות הרגילים וגם תנ"ך, עברית ואנגלית. כמובן שלא לומדים קוראן כמו בבתי הספר הטורקיים".
"ברגע שיש הסלמה – הרגישות בטורקיה עולה מאוד", הסביר ד"ר איתן חי כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון וממכון משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "המצב בין המדינות תמיד ישפיע על הקהילה שם. לפני הקורונה - במאה ה-21, עם כל הטיסות שיש, חלקם עבדו בטורקיה ובאו לפה כל שבוע. ברגע שיש מתיחות, זה פוגע הכי הרבה ביהודי טורקיה, הם מרגישים כמו ילד בין הורים גרושים. במהלך המבצע האחרון בעזה היה שם המון דמוניזציה נגד ישראל ונגד נפתלי בנט".
ג'ומרט, שמתגורר בתוך איסטנבול, נחשף בעצמו להשפעה של סבב לחימה בעזה על יהודי טורקיה. "במבצע האחרון בעזה, תקפו את ישראל הרבה בחדשות והיהודים חששו", תיאר. "היו מוסלמים שרצו לא לאפשר לנו ללכת לבתי הכנסת, כמו שישראל כביכול לא נתנה להיכנס לאל-אקצא. ארדואן הציב באותו זמן בכל בתי הכנסת, הבית ספר וכל מרכז קהילה יהודי כזה או אחר, מלא שוטרים, הם מנעו מדברים כאלה לקרות".
מלבד המצב ברצועת עזה, גם היחסים הרשמיים בין ישראל לטורקיה פגעו באנשי הקהילה. "כשארדואן עלה לשלטון הייתה פה התקרבות גדולה מאוד לדת ולאסלאם", הסביר נ', יהודי תושב בורסה. "לאט, לאט מקומות שהיו בהם הרבה יהודים כמו ביוקאדה התמלאו בדתיים קיצונים וזה הרחיק אותנו".
"כן נתקלתי בהערות אנטישמיות בעבר", אמר ג'ומרט. "יום אחד ביום קיץ כשיצאתי מהבית לכיוון העבודה, ראה אותי מישהו שבדיוק עשה ספורט. הוא היה נראה מישהו מודרני ופתאום הוא הגיע לצידי, הוציא את האוזניות שהיו לו ואמר לי 'יהודי מלוכלך'. אבל זה לא קורה הרבה, יותר שמים אלינו לב כשישראל בכותרות".
"זו ללא ספק אחת הסיבות שהם עולים לכאן", הסביר נשיא התאחדות יוצאי טורקיה אובי גולרשן. "הממשלה אומנם לא אומרת לא לדבר עם היהודים, אבל מרגישים את זה בשווקים שם, המוסלמים לא היו מגיעים לקנות ולא מדברים איתך".
"הקורונה פגעה פה בצורה קשה – הרבה מבוגרים סבלו"
כמו ברוב המקומות בעולם, גם טורקיה ספגה מכה קשה ממגפת הקורונה. בשל נמל התעופה באיסטנבול, שבו עוברים מכל מדינה בעולם, התחלואה במדינה זינקה למספרים גדולים בתקופות מסוימות – כשהשיא היה סגר של 4 חודשים. "הסגר הראשון שם ארך כ-4 חודשים וגם מפה – אי אפשר לטוס, אי אפשר לבקר את הקרובים והרבה נאלצו לדחות חתונות ואירועים", הסביר ד"ר ינרוג'ק.
"גם המבוגרים בקהילה סבלו מאוד", הוסיף. "עד לפני כחצי שנה, בית האבות של היהודים סבל מהנגיף – רבים הלכו לעולמם. עם זאת, ישנם 2 בתי חולים יהודיים שתפקדו בצורה טובה והמצב שלהם בסדר".
"הבעיה בתחלואה בטורקיה היא שחלק התחסנו קודם עם החיסון הסיני ואחרים התחסנו בפייזר, שנרכש רק אחר כך", הסביר ד"ר ינרוג'ק. "אחד הסיפורים ששמעתי הוא שחלק מהקהילה נסעו לבולגריה ברכב כדי להתחסן שם בפייזר".
"הקורונה זה אתגר גדול לקהילה ולהמשך הקיום הסוציאלי והדתי של הקהילה", הוסיף הרב חיטריק. "לא היו בתי הספר, החגים היו מצומצמים. בסגר הראשון, שארך 4 חודשים, עשינו ראיונות בזום ושידרנו בלייב את התפילות, המרחב הדתי בעצם נכנס למרחב הפרטי".
"למרות השיחה בין הנשיאים – לא מאמינים שיהיה שינוי"
על אף הסיוע שמקבלים מממשלת טורקיה, האזרחים היהודים לא מאמינים כי בין המדינות צפוי לחול שינוי של ממש ביחסים, כמו שהיה לפני תקופתו של ארדואן. "כשארדואן מתקשר להרצוג, זה כבר משדר מסר אחר לחלוטין", אמר ד"ר ינרוג'ק והוסיף: "אבל אני לא יכול לראות בזה פריצת דרך אמיתית כי המנהיגים בישראל הבהירו – לא יהיה נרמול ביחסים כל עוד טורקיה תתמוך בחמאס".
"בנוסף לכך, במהלך המבצע ארדואן נהג לנאום בכל שני וחמישי נגד ישראל וסרב להתחייב שלא לתמוך בארגון העזתי", הוסיף. "התקשורת מסקרת בנרחבות את הפלסטינים. הם מציגים את ישראל כאויב אכזר שמחפש דם. מבחינתם - בגלל כיפת ברזל, ישראל לא יכלה להיות הקורבן בעצם".
"אני חושב שהכול זה פוליטיקה", טען ג'ומרט. "ארדואן עד היום לא עשה לנו משהו רע. אני חושב שהוא יוצא לטלוויזיה ומדבר כאילו שהוא שונא את ישראל, אבל מהצד יש קשרים טובים עם ישראל. זה הכול בשביל לצבוע את העיניים של המוסלמים שחיים שם. תמיד כשהוא מדבר נגד היהודים, הוא עושה הבדלה בין הישראלים לאלו שחיים בטורקיה".
"מצד שני, השיחה נותנת לארדואן תירוץ", אמר ד"ר ינרוג'ק והסביר: "יש נשיא וארדואן מדבר רק עם המקביל שלו. אני אסביר – הרצוג נחשב לאיש שמאל ולא הגיע מהצבא. לעומת זאת - בנט, שמתגאה בעברו הצבאי ונמצא בימין, הותקף רבות בטורקיה. עוד דבר שניתן לשים אליו לב - ארדואן לא בירך את בנט אלא רק את הרצוג".
"טורקיה רואה מה קורה במזרח התיכון והיא מנסה להפר את היחסים בין ישראל, יוון וקפריסין, כשהיא רואה שהמצרים גם בתמונה", הוסיף. "הטורקים רוצים ליהנות מפירות הנרמול לפני שיש נורמליזציה. אבל מבחינת ישראל - טורקיה לא נותנת מספיק כדי שהיא תוותר על יוון וקפריסין, זאת טעות שנובעת מחשיבה של לפני החתימה על הסכמי אברהם".
למרות המצב השנוי במחלוקת, אין הרבה יהודים ששוקלים לעשות עלייה. "הקורונה לא זירזה את העלייה וגם ארדואן בזמן האחרון לא", אמר סיניק מהתאחדות יוצאי טורקיה. "יש כמה סיבות שמובילות לעלייה: קודם כל אנטישמיות. הדבר השני זה כלכלה, הלירה הטורקית מאוד חלשה ביחס לשקל הישראלי. כלומר אם אדם מוכר בית בטורקיה ובא לעלות לישראל – יש לו רק חצי מהסכום שקיבל על הדירה בטורקיה ואי אפשר לקנות פה בדירה בכסף הזה".
"לדעתי היום הטורקים לא חושבים על לעלות", הוסיף הרב חיטריק. "הסיבה העיקרית לאלו שעוזבים היא כלכלית ולא אידיאולוגית. הם מחפשים מקום יותר בטוח כלכלית, למשל בישראל בית הספר שלהם לילדים בחינם לעומת כאן שבית הספר הפרטי הוא יקר כמו שאמרתי".