בשנת 2010, כשעוד היה לו שיער ופחות דאגות, צוטט ראש הממשלה נפתלי בנט - אז מנכ"ל מועצת יש"ע - במתקפה חריפה. "אם ממשלת נתניהו תקפיא ולמעשה תחנוק את ההתיישבות ביהודה ושומרון - בעצם אין לה זכות קיום. זו תהיה ממשלה שמפנה עורף לבוחרים שלה שמאמינים שעם ישראל צריך להיות בארץ ישראל לנצח", אמר אז. בריאיון אחר, קצת לפני כניסתו לפוליטיקה, אמר: "הבנתי שהמאבק על עתיד אזור יהודה ושומרון צריך להיכלל בתוך מערכה רחבה יותר. המאבק הוא לא בין ימין ושמאל, אלא בין המחנה הציוני לזה הלא ציוני". לכאורה, עם רקורד של אמירות נחרצות כאלו, המתנחלים ובראשם מועצת יש"ע לא יכלו לייחל לחלום טוב יותר מכך שבנט יהיה ראש הממשלה. אבל רובם הגדול רואים בכך היום סיוט שהתממש. למה?

"לא הייתי בעד שהוא ייכנס לממשלה, העדפתי בחירות על פני זה", אומר יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון. "חשבתי שצריך להקים ממשלת ימין באופן מלא. הציבור בעם ישראל הכריע ימין ורוצה לראות אג'נדה ימנית. במקום זה, קיבלנו ממשלה שאני לא יודע לאן זה יילך איתה. יש בה הרבה מאוד סממנים שהם שמאל ושהם בניגוד לתפיסות שלי". הגישה הזו היא הרווחת בקרב ראשי הרשויות ביו"ש. על אף שבתקופתו של נתניהו לא נעשה יותר מדי למען ההתיישבות, ואף שבנט הוא לחלוטין 'מישהו משלהם' - החבירה למפלגות מרכז-שמאל, שאת חלקן בנט של 2010 היה מגדיר "המחנה הלא ציוני", הביסה אצל רוב הבכירים ביהודה ושומרון את הרצון בשינוי.

"בסוף, מבינים שברכבת יש נהג קיטור", ממשיך דמרי להסביר ומשתמש במשל שלא מחמיא לבנט. "לכאורה נהג הקיטור הוא זה שמסיע את הרכבת, אבל במבט פנימי מבינים שמי שגורם לדבר הזה לנסוע - זה המנוע ומערכת טכנולוגית. ונהג הקיטור אומנם אחראי עליהם, אבל יש מאחורה דברים שהם בעצם המניעים. ואני לא מזלזל בנהג הקיטור, הוא אחראי על הכול וזה חשוב. אבל זה לא רק הוא. וכך המצב עם בנט".

"בתור ראש הממשלה יש לו את התפקיד, אבל השאלה איזה מנוע יש לו", תוהה דמרי. "כשיש את יאיר לפיד ובני גנץ, שלא לדבר על מפלגות השמאל הקיצוניות בכלל, אז אני אומר לעצמי - רגע, מי בעצם קובע? האם הכוחות מתחת לפני השטח או ראש הממשלה? אז אני מקווה שאלו דברים שיתבררו בשבועות הקרובים. יש הרבה מאוד סימני שאלה". 

"מה שקרה מאוד מטריד לגבי ההמשך"

אבל לא רק החבירה למפלגות שמאל השפיעה לרעה כל כך על תחושות ראשי הרשויות. גם העובדה שבנט הבטיח שלא יעשה זאת - ובכל זאת הלך לממשלה, מעוררת חשדנות יתרה כלפיו ומעלה זיכרונות לא פשוטים מהעבר. "אנחנו נכווינו קשות עם אריק שרון, שהיה בולדוזר של ההתיישבות ופתאום נהיה ראש ממשלה ויום אחרי חירב וגירש ועשה נזק משמעותי לישראל וזה לא נסלח לו", משחזר אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע-חברון.

"לכן אנחנו מאוד חשדנים לאנשים שמזגזגים ולא הולכים בצורה עקבית. ומה שקרה עם האמירה של בנט ושהוא בגד בבוחרים שלו זה מאוד מטריד לגבי ההמשך. עם זאת, אני שואף להיות ממלכתי והוא ראש הממשלה שלי וגם אם יש לי טענות והייתי שמח שהממשלה לא תישאר כמו שהיא, כרגע מבחינתי אנחנו נעשה כל מה שרק אפשר לקדם את ההתיישבות. אני מניח שחובת ההוכחה עליו ועל השרים, ואולי יהיו הפתעות לטובה".

ונראה שזו לא הפעם הראשונה שבנט נתפס כלא-מקיים הבטחות. אחד מראשי המועצות, שביקש לא להזדהות בשמו, הכיר את בנט עוד בתפקידיו הקודמים - ולא התרשם בלשון המעטה. "הרבה פעמים היה דיבור גבוה גבוה, אבל יכולת ביצועית נמוכה", הוא מתאר. "תמיד הוא היה מאוד אמפתי וחביב וסחבק אבל בתכל'ס לא ממש עשה כלום. אז אני מכיר את הבנאדם וקצת חושש. זו תחושה שהוא וביבי אותו בנאדם. בסופו של דבר הם רותמים את הסביבה או שהם פועלים לשנות משהו רק כשזה לטובתם האישית". כשבנט היה שר הביטחון הוא הבטיח לראשי המועצות באזור שהוא ינהל מלחמה על שטחי C - אך בפועל דבר לא ממש השתנה, ועל פי דוח משרד המודיעין שפרסמנו ב-N12 הבנייה הפלסטינית בשטחי C רק התרחבה.

נפתלי בנט
בנט כמנכ"ל מועצת יש"ע עם יאיר לפיד ודני דיין

אבל גם בעניין הזה הדעות חלוקות, ולא בטוח שמדובר בדפוס. אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע-חברון, זוכר את בנט מימיו כמנכ"ל המועצה - דווקא בהחלט לטובה. "הוא נחשב מנכ"ל טוב מאוד. מוכשר, רציני, בא לעבוד. לא מקבל שום דבר כמובן מאליו ולכן אני חושב שגם היום הפוטנציאל שלו טוב. אם הוא היה מקבל עוד מנדטים והיה היום ראש המחנה הלאומי עם הליכוד וסער וש"ס וכולם, והוא היה מגיע להסדר עם ביבי - הכול היה אחרת. הוא היה מקבל מאיתנו את כל הגיבוי וכל ההערכה".

המחלוקת שמטלטלת את מועצת יש"ע

מועצת יש"ע ידועה בתור גוף מאוד מאוחד ומלוכד - אבל אפילו כמה שנים טובות לאחר שעזב אותה בנט, הוא הצליח לערער בתוכה את היוצרות. בעוד שרבים מראשי הרשויות התנגדו נחרצות להקמת ממשלת השינוי, יושב ראש המועצה, דוד אלחייני, תמך בכך בתוקף. עוד לפני מערכת הבחירות האחרונה אלחייני הביע תמיכה פומבית במפלגתו של גדעון סער, ולאחר הבחירות תמך בממשלת בנט-לפיד.

 

נפתלי בנט ראש מועצת יש"ע (צילום: משה שי , פלאש 90)
ראש מועצה נזכר ותוקף: "היה חביב וסחבק אבל בתכל'ס לא ממש עשה כלום" | צילום: משה שי , פלאש 90

"אני חושב שהממשלה הזו יותר ימנית מהממשלה הקודמת", טוען אלחייני בריאיון למגזין N12. "קודם כול, האמריקנים מבינים שכל הקמת מדינה פלסטינית יביא לסוף הממשלה הזו ולכן הם לא יעשו את זה. זה כמו צ'ק ביטחון. אנחנו יכולים להיות רגועים יותר. הממשלה הזו עדיין צעירה. תמיד יהיו משברים ודברים מורכבים אבל נפתלי בנט וגדעון סער וליברמן לא פחות ימניים אם לא יותר מליכודניקים. בנט בא מהשטח. הוא מכיר את יהודה ושומרון, היה מנכ"ל המועצה", אומר אלחייני נחרצות.

אלחייני נזכר בקשר עם מי שהיה בכיסאו לפני עשור: "הוא היה אצלי בסיור יום שלם, הקשיב לי והיה מאוד סימפתי ומכבד. ככה הכרתי אותו. הוא מאוד ממוקד ואיש מרשים ומאוד זהיר. הוא מעולם לא בא אלינו והבטיח משהו. הוא לא אמר שהוא יבנה או יתנה או משהו כזה. ומי שמכיר את המערכת באמת יודע שאי אפשר לעשות את זה. גם כשאתה שר, אתה לא יכול לומר שאתה מעדיף מישהו על פני אחר כי זה תלוי בהחלטה רוחבית יותר. וכשהיה את מתווה טראמפ עברתי בין לא מעט שרים בשביל להשמיע את דעתנו על המתווה, ואני זוכר שחוץ משניים שבאמת טרחו לקרוא אותו אף אחד לא הבין: אחד היה אלקין והשני היה בנט. וגם הוא זה שקרא לנו בשביל לשמוע, אפילו לא היינו צריכים לבקש לבוא. ככה שאני בטוח שהוא מבין שהמחויבות והאידאולוגיה היא ימין".

מנכ"ל המועצה, יגאל דילמוני, התבטא נגד ממשלת השינוי (אך לא באופן תקיף). אין בעייתיות בכך שכל אחד מכם מביע דעה אחרת?

"מנכ"ל מועצת יש"ע הוא סוג של פקיד. וגם היו אחרים שחשבו שהדעה שלי לא נכונה", עונה אלחייני. 

המבחן במאחז - ו"ההשוואה" לנתניהו

עם כניסת בנט לתפקיד, צצה נקודת מבחן משמעותית לקשר בינו לבין אנשי המועצה שעמד בראשה - מאחז אביתר. המאחז הפך לאחד הנושאים הבוערים בשבועות האחרונים, והממשלה הגיעה להסכמה עם התושבים על פינוי עד לסוף השבוע: במקום יוצב כוח צבאי ובמקביל ייבדק אם מדובר בקרקעות שאפשר להתיישב בהן.  הניסיון להגיע להסדרת המקום במקום פינוי מיידי שלו אומנם גרר תגובות זועמות מהצד השמאלי של המפה, אבל אצל הגורמים הפועלים ביו"ש - הדבר מעורר אופטימיות. 

"מה שקורה היום באביתר כבר מראה שאפשר לתת ציון טוב לממשלה הזו", קובע אלחייני. "בפעמים קודמות - ויש אנשים שלא אוהבים את ההשוואה - בממשלת נתניהו, פינו גם את עמונה, גם את נתיב אבות וגם בעפרה חלק מהבתים. ופה מדברים על איזושהי הסדרה ובחינה של הנסיבות וזה לא היה קיים בעבר. ואם מה שמסתמן זה מה שיהיה, אז זה ציון טוב בהחלט לחלק הימני בממשלה". גם דמרי, שהתנגד מאוד לכניסה לממשלה, התייחס להסכם בנוגע לאביתר, ובאופן מסוייג החמיא למהלך: "אולי יש גם נימה חיובית, כמו מה שקורה עם אביתר, ואני מוריד את הכובע - יישר כוח גדול. אבל רק ימים יגידו מה באמת יהיה".

מאחז אביתר (צילום: החדשות 12, החדשות12)
עורר סערה בשבועת האחרונים. מאחז אביתר | צילום: החדשות 12, החדשות12

אומנם אף אחד מראשי הרשויות לא יצא באופן פומבי נגד אלחייני בגלל תמיכתו בממשלת השינוי, אבל נראה שמאחורי הקלעים עברה תקופה מאוד לא שקטה במועצת יש"ע. "צריך לשים דברים על השולחן - מועצת יש"ע היא מוסד מצד אחד, אבל יש בה 24 רשויות, קשה מאוד לקבל קונצנזוס בדבר כזה", אומר ליבמן. "יש לנו הרבה מן המשותף, אבל גם יש דעות שונות. חלק היו בעד נתניהו וחלק בעד סער וחלק בעד בנט וזה היה מגוון. דוד אלחייני הוא איש יקר ונבחר בבחירות דמוקרטיות והוא מביא גם את האג'נדה שלו וחלק לא מסכימים איתו, אבל הוא זה שנבחר וזה בסדר. חלק מראשי הרשויות קיבלו את זה שהוא מביע דעה, חלק לא הסכימו אבל קיבלו וחלק לא הסכימו וגם לא קיבלו את זה". 

מה הכוונה?

ליבמן מתחמק: "הם דיברו על זה שזה לא בסדר. אבל אלחייני הוא איש עתיר זכויות ולרוב הדברים שבהם הוא מייצג אותנו אני מסכים וגם כשלא, אני מכבד. בסוף עכשיו זו הממשלה שלנו ואנחנו מכבדים את זה מצד אחד, אבל בסופו של דבר נרצה שממשלת ישראל תהיה גוש ימין ולא תומכי טרור ולכן מבחינתי הממשלה לא צריכה להישאר ככה. אם בנט רוצה להוכיח שזה אחרת, חובת ההוכחה עליו ועל השרים להביא תוצאות להתיישבות ובעניין הביטחון וההרתעה". 

"התחושה היא שהוא לא מחויב לכלום - הוא מחויב לבנט"

אומנם ליבמן מקבל את חוסר הקונצנזוס בהבנה, אבל נראה שאי ההסכמות במועצה - שהתחדדו במיוחד לאחר רצף מערכות הבחירות - משפיעות גם על תדמיתה האחידה. "מועצת יש"ע זה גוף בלי הרבה שיניים שרוב מה שיש לו זה בעיקר המותג", אומר בתקיפות עו"ד אביחי בוארון, שעומד בראש פורום "ציון" בליכוד וממקימי היישוב "עמיחי". לדבריו, "התקציב מאוד נמוך, כמה מיליוני שקלים, ואין לו את הכוח והאהדה הציבורית כדי לכונן תהליכים ציבוריים. הוא לא זוכה לאמון הציבור כמו בעבר. לכן תחומי הפעילות זה בעיקר לובינג וקצת תקשורת. לא הייתה איזו מחאה של המועצה על כל מיני דברים, כמו מניעת פינויים או הקמת יישובים חדשים. אז גם בעניין הבחירות, כל אחד אומר משהו אחר ותומך במי שהוא חבר שלו - וזה מין התנהלות לא ברורה וחסרת אמירה ציבורית".

 

"לכאורה בנט הוא ימני וזה שהוא ראש הממשלה טוב להתיישבות. אבל ראינו בעיניים ששוב ושוב הוא הודיע שהוא מחוייב לציונות הדתית אבל בשעת מבחן הפנה עורף", תוקף בוארון. "זה התחיל עוד כשהוא הלך להקים מפלגה משל עצמו וגם פה כשהוא הפנה עורף לבוחרים שלו. מעט מאוד מבוחרי ימינה תמכו במהלך של כניסה לממשלת השינוי. אז התחושה היא שהוא לא מחויב לכלום, הוא מחויב לבנט. אז לא משנה שהוא היה מנכ"ל מועצת יש"ע, הוא יושב עם מפלגת רע"ם ולא מגן על ההתיישבות ברחבי הארץ".

אבל גם נתניהו, שהיה שנים ברציפות ראש ממשלה, לא עשה יותר מדי למען ההתיישבות. היה עדיף להישאר איתו אפילו שהמצב היה רחוק ממה שקיוויתם?

"ביבי באמת יכול היה לעשות הרבה יותר", עונה בוארון. "הוא יכול היה לפתח הרבה יותר את ההתיישבות, ולהקים הרבה יותר נקודות ולהסדיר את ההתיישבות הצעירה. אבל גם בתקופתו, כשזה לא היה מספיק, עדיין הגרף עלה וראינו התקדמות. התחושה היא שאי אפשר לסמוך על בנט. אני פגשתי אותו ערב פינוי עמונה ועמיחי כשהוא היה שר הביטחון. ובנט אז אמר לנו שהוא מוותר ובאמת הוא החליט לפנות את עמונה. ואז אמרנו לו שיש המון יישובים פלסטינים בשטחים פתוחים וביקשנו שימנע את החנק של היישובים היהודים. הוא, כדרג מדיני, היה יכול לומר לבג"ץ שעמדת הדרג המדיני היא שכשיש בנייה פלסטינית סמוך להתנחלויות צריך להקפיא את זה. אבל הוא לא עשה את זה. וזו הייתה הוכחה נוספת לכך שאי אפשר לסמוך עליו במה שקשור להתיישבות. אז מה יקרה הלאה? אנחנו לא סומכים עליו, כשרואים את ההתנהלות שלו שלא שומרת אמונים". 

אביחי בוארון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"בשעת מבחן - בנט הפנה עורף", עו"ד אביחי בוארון, ראש פורום "ציון בליכוד" | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

למרות ההתנגדות הגדולה שעדיין קיימת בקרב ראשי הרשויות, יש גם נימה חיובית. דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, מסביר כי על אף הסיכון בממשלת השינוי, ישנו דבר חיובי בממשלה - מזווית מפתיעה. "יש סיכוי לשיח שלא נעשה עד היום. שיח אמיתי בין ימין ובין שמאל, כששניהם בתוך הקואליציה ולא משני צידי המתרס. אני חושב ששיח שכזה יאפשר אולי בירור פנימי בלי קיצוניות, כי כשיושבים ביחד ומדברים אפשר לשמוע את הצד השני. תמיד היו מחלוקות בעם ישראל וברור שיש תפיסות שונות בתוך הקואליציה. לא בטוח שזה יעבוד, אולי כל אחד יתחפר בתוך הדעות שלו. אבל אולי תפיסות שקשורות לזהות היהודית והדתית של המדינה ידונו באמת לראשונה בין הצדדים, כשיש מקום להסברים פתוחים יותר".

אז אומנם העובדה שבנט היה מנכ"ל מועצת יש"ע לא הוסיפה לו הרבה מבחינת המתנחלים כשהחליט להיכנס לממשלה בניגוד להבטחותיו, אבל נראה שגם הזמן שמרפא את תחושות הכעס. גם ההבנה שכעת בידי בנט נמצא כוח רב בחלוקת תקציבים, משככת את ההתנגדות העזה בקרב חברי המועצה הקיימת. ואולי הם אפילו יגלו שעל אף החשש, הבלתי מוכר עדיף על המוכר - שהשאיר אותם פחות או יותר באותו המקום כבר שנים רבות.