זה קרה במהלך מבצע "שומר החומות". קצינה צעירה הייתה צריכה להפליל מטרה לתקיפה. חוליית מחבלים נכנסה לתוך מבנה בלב העיר עזה, לזמן קצר בלבד, וצריך היה לוודא שניתן לתקוף את הבית. אלא שהייתה בעיה אחת - הקצינה לא הייתה בטוחה אם החוליה שנכנסה היא הנכונה ואם בבית נמצאים חפים מפשע. המפקד שלידה אישר את המטרה ונתן הוראה לתקוף. היא ברחה מהלחץ, מחשש שיתקפו משפחה של בלתי מעורבים. הוא אמר מניסיונו: "זה בסדר".
אחרי התקיפה, הקצינה חזרה והכול הסתדר על הצד הטוב ביותר. זו הייתה החוליה הנכונה ולא הייתה פגיעה בבלתי מעורבים. הרמטכ"ל אביב כוכבי אוהב להשתמש בסיפור הזה כדי להדגים את המשמעות של האחריות המוטלת על המפקדים והמפקדות בצבא. צה"ל, לדבריו, הוא בית הספר הגדול והחשוב בישראל המכשיר את העוברים בתוכו לחיי האזרחות ותורם תרומה עצומה למשק הישראלי ולכלכלת המדינה.
צה"ל הוא בית ספר למשימתיות, לעמידה במצבי לחץ ולתפקוד בצוות. מה זה תפקוד בצוות? כושר לחיים המודרניים מהמעלה הראשונה. הכול מתבצע היום בצוותים. הכול נעשה בקבוצות כאלה ואחרות. צריך לא רק לתפקד נכון מבחינה מבצעית או מקצועית, אלא גם להתפשר. צריך לוותר. חלק מהחיילים מגיעים מרקע שמסייע להתפתחותם הטבעית בצבא ואילו אחרים, שלא תמיד באים עם הרקע המתאים והנכון, מתקשים לבצע את המעבר. פתאום אתה כבר לא הנסיך הקטן של הבית. אתה בצוות, שווה בין כולם וצריך לתפקד ביחד - להקשיב, ללמוד ולוותר.
"איזו אחריות אדירה אנחנו מטילים על החבר'ה הצעירים האלה - חיילים או קצינים צעירים בני 22-21", תיאר הרמטכ"ל בנאום שנשא לאחרונה. "המקביל שלו כבר מסיים קולג' אבל הוא צובר ניסיון אדיר של אחריות אישית. לנהל מטווח או תרגיל רטוב זה אחריות אישית. לחבר נכון את המרכיבים של הבעיה המודיעינית זו אחריות אישית - אחרת לא תיפול פצצה או שנחמיץ את הפיגוע שיצא לדרך. זו עבודה בתנאי לחץ - לחץ פיזי, לחץ מנטלי ולחץ של זמנים".
"אנשים עם גיליון ציונים ממוצע מגלים את עצמם"
מה עושה השירות בצה"ל לפרט, לחברה, למשק ולכלכלה? מדינת ישראל צריכה את צה"ל כדי לשמר את קיומה, אך מה ניתן להרוויח מעצם העובדה שיש לנו צבא ושירות חובה? לפי הטענה הרווחת, צה"ל אמור לספק לנו ביטחון - אלא שהצבא תורם לביטחון הלאומי גם בחיזוק המרקם החברתי והזהות הסולידריות, ובתרומה הישירה והעקיפה למשק ולכלכלה.
בימים של ויכוח על מתווה הגיוס, על השינויים בחברה הישראלית ועל השאלה מהי תרומה לחברה, מי מתגייס ומה המוטיבציה לגיוס - צריך להסתכל על הצבא כמעצב עם וחברה. כל עוד קיים חוק גיוס חובה, הוא מכתיב התאמה של צרכים וציפיות. כיצד ממצים את איכות כוח האדם ואיך יוצאים החיילים והחיילות לאזרחות?
כוכבי אוהב לספר על מכתב שהגיע יום אחד ללשכתו מחייל שסיים את שירותו בגולני. "שמי אדיר מתל אביב", כתב הלוחם. "לאחר השחרור אני מבין את משמעות השירות על חיי האישיים. ראשית, הגדלת מרחב האפשרויות והיכולות שלי. כחייל קרבי שמתחיל מסלול ומסיים משהו שנראה בלתי אפשרי - אנחנו יכולים למצוא את היכולות הפיזיות והנפשיות… האחריות גדלה, והשמירה על חיילים מיומם הראשון בצבא ועד סיום הכשרתם היא דבר מספק ביותר. למדתי אחריות מהי, אחווה ואסרטיביות".
נכון שבכל העולם אנשים מגיעים להישגים ניהוליים, מדעיים ואחרים. אבל השירות בצה"ל מצריך לפתח או לשכלל שורה של תכונות שאחר כך תורמות רבות לפרט בחייו באזרחות. כושר הסתגלות, למשימתיות, למשמעת עצמית, לתפקוד במצבי לחץ ולעידוד יצירתיות. אתה נדרש לקבל את האחר ולהתרגל לעבודת צוות. הרמטכ"ל רואה בצה"ל מאיץ חברתי וכלכלי.
"צה"ל הוא חדר הכושר הלאומי של מדינת ישראל", סבור כוכבי. "מודל ייחודי שאין באף מדינה. אנחנו צריכים למצות, להרוויח ולהעצים את זה עוד יותר. צה"ל גורם פעמים רבות לאנשים עם גיליון ציונים ממוצע לגמרי לגלות את עצמם בעצמם. אנחנו נמדדים על ידע ועל איך אנחנו חושבים ומתרגמים אותו, אבל כישורים כמו תושייה, אומץ, יכולת עבודה בצוות, מנהיגות, כושר מימוש וביצוע פחות באים לידי ביטוי במערכות המסורתיות שלנו".
"איך לא הבנת את האחריות של החבר'ה האלה?"
לפני מספר חודשים העניק כוכבי תעודת הצטיינות למ"פ בשם שמיל יגייב. בגיל 14 נפתח לו התיק הפלילי הראשון ובגיל 17 כבר ישב בכלא. גם אם היה לך תיק פלילי וגם אם ישבת בכלא, במקרים רבים הצבא מאפשר לך לפתוח דף חדש. יגייב סיים מסלול בסיירת צנחנים בהצטיינות, יצא לבה"ד 1, עבר לפיקוד והיום הוא מ"פ. "חוות השומר", שם מטפלים בחיילים עם קשיי הסתגלות, מקבלת מדי שנה 1,500 איש - רובם הגדול מסיימים את ההכשרה והשירות. עשרות רבות יוצאים לפיקוד ולקצונה. במציאות מקבילה ואלטרנטיבית - לאן היו מתגלגלים?
לאחרונה הצטרף הרמטכ"ל לתרגיל צניחה. בתו הצעירה משרתת כמדריכת צניחה. "הצטרפתי לתרגיל של אחת סיירות שהיא הנחתה בו את הצניחה. הפטנט היה שאני מצטרף ורואה איך היא משלחת. עמדתי קרוב מאוד לפתח שבו היא משלחת וראיתי כל הדבוקה, 20 איש. איזה רמת אחריות אדירה מוטלת עליה ועל יתר מדריכות הצניחה - לוודא שרצועת הפתיחה מונחת נכון ולדאוג שיהיו מספיק צפופים כדי לצנוח בזמן הנכון אבל לא יותר מדי כדי שלא יפגעו אחד בשני. עם אחד הצנחנים הייתה אפילו בעיה".
"עמדתי שם והסתכלתי", תיאר כוכבי. "איך לא הבנת כל השנים את האחריות של החבר'ה האלה? זו אחריות בלתי רגילה, אבל היא מוטלת גם על נשק, על חמש, על טייס ועל נווט. כל אחד יכול לתאר את האחריות. יש עוד בית ספר כזה שלוקח את מיטב הנוער ומעביר אותו דרך החוויה הזו? ואם לא די בכל מה שאמרתי - אז יש גם את עניין הפיקוד והמנהיגות".
מפעל ההכשרות של ישראל
בצבא רוצים שהציבור בישראל ובמיוחד משרד האוצר יסתכלו על צה"ל כעל מפעל הכשרות לאומי. צה"ל משחרר מדי שנה 2,500 טכנאים והנדסאים, 2,000 אנשים למקצועות הדיגיטל והתקשוב, 600 בוגרי סייבר, 300 תוכניתנים, 1,000 אנשי חילוץ והצלה, 200 סייעות לרפואת שיניים והרשימה עוד ארוכה. באחד המפגשים של פורום מטכ"ל התייצבו כמה מבכירי המשק בתחום ההיי-טק. אחת מהם, מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר-תאני, סיכמה: "לא יכולנו לקיים את ההיי-טק בלי צה"ל".
זו בדיוק הסיבה שבגינה הצבא מחויב למצות את איכות האנשים לתפקידים הנכונים ולמקומות הנכונים. בשיחות סגורות מדבר ראש אכ"א, האלוף יניב עשור, על כך שהצבא מקבל מהמדינה את ההון האנושי ובהסכם הלא כתוב הוא מחויב לשני תנאים: "הראשון - תעשו הכול להחזיר אותם הביתה בשלום ואל תסכנו אותם למטרה לא ראויה. השני - תמצו אותם באופן מיטבי. הקשיחות של המערכת מייצרת קפיצה גדולה. אחרי שלוש שנים הם יוצאים למרחב האזרחי הרבה יותר חזקים. אתה מקבל דף לבן ויכול לצבוע מה שאתה רוצה. הרבה פעמים אנשים מצטיינים בפעם ראשונה בצבא בעיקר כי הוצאנו אותם מהמסלול שבו היו ושמנו אותם במקום חדש לחלוטין. אתה מפתח חוסן, עמידות".
עשור מספר שלאחרונה ביקר ב"חוות השומר". "ב-8:30 מתכנס כל הסגל ומוציא דוח מצב על מי לא התעורר. ארבעה לא התעוררו. כל הסגל הולך למיטה עם מפקד הבסיס ומעיר אותם. אלה חיילים שבאים מרקע מטורף. הם קמו, הלכו למטווחים וסיימו את 'חוות השומר' בצורה אחרת. מאמינים בהם שם, דורשים מהם".
השאלה שכל הבנות נכשלו בה
באוקטובר הקרוב, אחרי עשרות שנים של מדדים ארכאיים, יחל צה"ל לבחון מועמדים לשירות ביטחון באמצעות מערכת מיון חדשה. מערכת אחרת, כמעט מהפכנית. באכ"א מסתכלים על התהליך הזה כדרמטי בהשפעה שלו על החברה הישראלית. עד היום בדקו רק דפ"ר ולא נבדקו חוסן, מוטוריקה ועבודת צוות. אין אינטליגנציה אחת. לכן הרעיון הוא לא לסייע למקופחים, אלא לסייע לכולם. ניקח לדוגמה צעיר כשרוני בתחום מסוים ששיטת המיון הקודמת לא ידעה להצביע על יכולותיו. המיונים החדשים, מבטיחים בצה"ל, יידעו לאתר אותו ולהתאים לו את התפקיד הרלוונטי.
באכ"א גילו, למשל, שבמבחנים הנוכחיים היו שתי שאלות במיון לקורס "תלפיות" היוקרתי שבנות תמיד נכשלו בהן. הצבא, אגב, לא מוכן לגלות באילו שתי שאלות מדובר - אבל הבין שצריך לשנות אותן. אם מחליפים אותן מבלי לרדת ברמה, יוצרים עולם שוויוני יותר. בכל מבחן יש הטיות. כך פותחו מבחנים שבודקים את רמת שפת האם. כשנותנים לבן מיעוטים אופציה להיבחן בערבית, הדבר משפר את שוויון ההזדמנויות וגם את הציון.
כשראש אכ"א מסתכל על מערכת החינוך הוא רואה ש-20% מלומדי המגמות הריאליות הם בנות. אם לא יעשה כלום אז כל היחידות הטכנולוגיות יהיו מורכבות מבנים. הוא צריך להרים את הבנות באוכלוסיית היעד, מה שיוביל למוביליות חברתית. כך נפתחו תפקידים חדשים ללוחמים טכנולוגיים והוכפל היקף פרויקט "עתידים" של אגף המודיעין מ-300 חיילים ל-500. גם בפרויקט "תלפיות" היוקרתי נפתחו 85 כיתות לנשים לתפקידים טכנולוגיים בשנתיים האחרונות וכמות העתודאים הוגדלה ב-750. זה חוזר למשק.
עשור מתאר מפגש עם מנכ"לית בכירה בהיי-טק. גם הוא הופתע לגלות שבהיי-טק הישראלי רק 50% הגיעו מהיחידות הטכנולוגיות. המנכ"לית סיפרה שלא סתם שלושת מובילי התוכנה בחברה הם כולם לוחמים בעברם. "משהו בנחישות ובעבודת הצוות שרכשו בצבא הכשיר אותם לכך", אמרה.
במבט צופה קדימה, צה"ל הוא צבא העם וזה לא ישתנה, ולכן יצטרך לייצר שירות דיפרנציאלי. יש חיילים שיעשו שירות יותר ארוך ואחרים, שחייבים לגייס, יעשו את המינימום. יש בצבא כבר חשיבה על מודל הגיוס העתידי וברור שיצטרכו להיעשות שינויים משמעותיים. ראש אכ"א אוהב את המשל הבא: משה שבר את לוחות הברית כי ירד עם תורה לא מתאימה לשינויים שעבר העם. העם השתנה, המדינה השתנתה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו. לדבריו, "יש פה פוטנציאל למצות את האנשים שלנו בצורה יותר טובה ולא לפספס אף אחד - לא משנה איפה הוא גר מה מינו ומה מגזרו. נהיה מדויקים יותר. משימת הצבא היא לתת שוויון הזדמנויות לכולם".
