זכריא זביידי מסתובב במחנה הפליטים ג'נין ולכל אשר הוא מפנה את מבטו, מלווה אותו מפגן כוח וצליל חזק של צרור יריות. אנשיו של אבו מאזן מחלצים אותו מתוך ההמונים החמושים, שמריעים לו ורואים במבוקש מספר 1 מבחינת ישראל - מודל לחיקוי, גיבור המאבק המזוין בשטחים. התמונה הזו שצולמה בשנת 2007, במרחק של פחות משעתיים מתל אביב, ממחישה עבורנו היטב מי הוא סמל האינתיפאדה השנייה. גם במערכת הביטחון יודעים שהוא מעולם לא נטש את הטרור וכי התדמית של החמוש המתנגד טבועה בו עמוק. השבוע הוא חזר לכותרות עם הבריחה הדרמטית מכלא גלבוע - שריקת הפתיחה למרדף ומצוד רחב היקף, שהוביל לתפיסתו של זביידי ושלושה אסירים נוספים.
סיקור N12 על מחדל בריחת האסירים מכלא גלבוע:
• זביידי ואסיר נוסף נתפסו בצפון הארץ, 4 אסירים נתפסו עד כה
• מקורב לסוהרים: "שלא יפילו את התיק עליהם"
• נציבת שב"ס: "אני כאן כדי להמשיך ולהוביל"
• הבריחה מכלא גלבוע: החקירה תעבור ללהב 433
• בכיר בשב"ס: "האסירים מתוחכמים, זה קרב מוחות"
חביב התקשורת הישראלית שלא זונח את פיגועי הירי
"זביידי טיפוס צבעוני, חביב התקשורת הישראלית ומכיר היטב את ישראל ואת מערכת הביטחון הישראלית מניסיון רב ככלוא שמצא את עצמו לא מעט אצל חוקרי השב"כ", אומר בכיר שב"כ לשעבר עדי כרמי, בריאיון למגזין N12. "הוא התנהג כדו פרצופי. מצד אחד, עשה גם פיגועי ירי ומצד שני, המשיך לשמור על קשר צבעוני עם ישראלים, מאוהב במצלמה ורצה שיצלמו אותו – והייתה לו גם בת זוג ישראלית. זה לא דבר שכיח, אבל הוא רודף פרסום וזה נתן לו אחיזה גם בצד הפלסטיני וכוח. הוא השתמש במדיה ככלי למיצוב הדמות שלו בכל המרחבים – מול הציבור הישראלי והפלסטיני כאחד".
על פי גורמי הביטחון, זביידי לא מרפה מהמלחמה התקשורתית ואוהב מאוד להיות במרכז. הוא נוהג להגיד כי "החיים שלו הם סרט" ואוהב מאוד "שואו". על כן, בכל פעם שהוא חש שהוא נדחק מלב האירועים – הוא אינו בוחל באמצעים כדי להיות בכותרות ויודע שאין לו מה להפסיד.
זביידי, בן 45 ואב לשלושה ילדים, דובר עברית רהוטה וזכה לתהודה בתקשורת הישראלית, שבה הקפיד להשתמש בכל פעם שבה התיימר לחזק את מעמדו ולהעביר מסר שיגיע לסלון של כל בית בישראל. וכך, לפני 14 שנה, המחבל שלא נפרד מהרובה מצא את עצמו יושב לצד אבו מאזן ואנשיו במוקטאעה שברמאללה. הפעם לא כמפקד הזרוע הצבאית של הפתח בג'נין - אלא כפוליטיקאי. כזה שמדבר במונחים מכובסים עד כדי שהצליח להטעות את מי שהיה עד לדבריו, שהשתכנע שהפעם חזר אליהם זביידי אחר.
"ניסה ליצור מצג שווא שנטש את הטרור"
אלוף במיל' איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מדגיש כי ה"תרגיל" של זביידי לא עבד עליו. "הוא כל הזמן עסק בטרור וגם בפתח לא נתנו לו להיפרד מזה כמי ששומר על מעמדו", הוא מסביר. "זביידי וכל רוצח צריך להדאיג אותנו. האזור של ג'נין התאפיין ברוצחי הג'יהאד האיסלאמי ששפכו דם ופגעו בלא מעט חיילים ואזרחים. הלחימה בהם וריסוק התשתיות שלהם היו תהליך איטי של צעד אחר צעד עם מודיעין מדויק. שילמנו על כך במחירים של היתקלויות וחיילים שנפגעו".
"בן אדם לא משתנה ביום. הטרור זה משהו שזביידי התמיד בו והלך איתו לכל הדרך - גם כמבוקש בג'נין וכמושל", גורס כרמי. "אבל הוא ניסה ליצור מצג שווא שנטש את דרך הטרור, עבר לאקדמיה והגדיל עם הבעת רצון להיות שחקן בתיאטרון".
נעצר ושוחרר במסתוריות ב-2012:
לאורך שנות אינתיפאדת אל-אקצא, לא היה קשה למצוא את זביידי במחנה הפליטים ג'נין, אלא שלאחריה נדמה היה שנעלם. אך למעשה, הוא היה כל הזמן הזה לא הרחק משם - עצור במתקן של השב"כ הפלסטיני בביתוניא שליד רמאללה במשך קרוב לארבע שנים - במסגרת הסכם המבוקשים שנערך בין הרשות הפלסטינית לשב"כ. כתבנו לענייני פלסטינים אוהד חמו פגש אותו לאחר שהשתחרר ונבחר כנציג במועצה המהפכנית של פת"ח, ונראה כי גם אז זביידי בחר להישיר מבט למצלמה במשרד האסירים הפלסטינים ברמאללה ולדבר בעברית – במטרה ברורה: לאותת לנו שאותו 'מיני סלב' כאן כדי להישאר.
זביידי בריאיון ב-2016: "הכיבוש עדיין כאן והמאבק עוד נמשך"
"זו המועצה 'הלוחמנית' ובעוד 20-10 שנה אני אהיה מנהיג מדינת פלסטין העצמאית שבירתה ירושלים", אמר זביידי בטון נחרץ בריאיון לחדשות 12, בדצמבר 2016. "פת"ח תחליף את אבו מאזן ועד שנגיע לנקודה הזו, היא תשב ותחליט". לצד זאת, הוא הדגיש כי למרות החיים הפוליטיים - הוא לא נפרד לגמרי מהנשק: "אני בן 40 והחיים שלי עד עתה לא השתנו כלל. הכיבוש עדיין כאן והמאבק עוד נמשך. הרובה מתחת לגג, אבל יש פוליטיקה עכשיו".
צפו בריאיון מ-2016:
גורמי ביטחון סבורים כי זביידי אומנם נבחר למועצה המהפכנית של הפתח, אך הוא לא איש של פוליטיקה וכנראה שגם לו לא לקח זמן רב להבין זאת. "הוא שידר גישה שאומרת 'אני עכשיו בתקופה אחרת ורוצה להיכנס לתקופה חדשה', אבל זה לא תואם את האופי שלו שחולל 'שואו' גם באינתיפאדה השנייה".
ואכן, אותו זביידי שניסה לרכוש את אמון הציבור ולגרום לו להאמין שהוא מניח את הנשק, והפעם לתמיד - הוכיח במהרה כי הצהרות כמו "תנו לנו חופש, קחו שלום" - לחוד ומציאות לחוד. גם לאחר שבעה ניסיונות חיסול ועשרות מרדפים מצד כוחות הביטחון הישראלים, האיש בעל תשע הנשמות החליט להשאיר בצד את ההשכלה שרכש בסוציולוגיה (תואר ראשון) ובשפה ובספרות הערבית (תואר שני) - ולחזור לקדמת הבמה באמצעות טרור נגד ישראל.
דנגוט, שמכיר את הזירה הפלסטינית על בוריה, טוען כי בכלי התקשורת הישראלים 'ליטפו' לא פעם את זביידי ובכך העניקו לרוצח מתנה לטווח הארוך: "התקשורת הישראלית העניקה לזביידי חזות של יותר מרוצח ויצרה סביבו מיתוס שלקח זמן לנפץ אותו". לצד זאת, הוא קורא לשינוי הגישה שבחרו לאמץ בדרג המדיני ובמערכת הביטחון: "אסור לנו להיות באשליה, זה ארגון ג'יהאדיסטי רצחני ולכן צריכים לפעול נגדו באגרסיביות ובאלימות, בלי רחמים".
המחדל עלול לעורר השראה לפיגועים בקרב הדור הצעיר
השבוע השם זכריא זביידי, מפקד גדודי חללי אל-אקצא בג'נין לשעבר, חזר שוב להטיל אימה בשל מבצע ההימלטות מהכלא עם חמישה אסירים ביטחוניים נוספים, שמשתייכים לג'יהאד האיסלאמי. האירוע החריג נרשם במדינת ישראל כמחדל יום הכיפורים של שירות בתי הסוהר, ואילו עבור הרחוב הפלסטיני כולו היה זה יום חג שצוין בכל פינה - משיירות ויריות שמחה בג'נין ועד לחלוקת ממתקים בעזה על "השגת החירות".
מה גרם לחמישיית האסירים של הג'יהאד האיסלאמי לחבור לזביידי? המכנה המשותף של חבורת המחבלים מתחיל בג'נין עוד מימי האינתיפאדה השנייה ולכך נלווים מניעים אפשריים נוספים שעליהם מצביעים גם בכיר המתפ"ש לשעבר ובכיר השב"כ בעבר. "הוא שימש במשך שנים כמושל ג'נין והיתרון שלו בחיבור הטוב שלו לשטח, מתוקף מעמדו. הייתה לו רשת סייענים רחבה בשטח רווי בפעילים ובאמל"ח", אומר כרמי.
"זה לא חריג והיה כאן אינטרס הדדי. הייתה להם היכרות מוקדמת ממחנה הפליטים וייתכן שהם פנו לזביידי לצורכי הסיוע מבחוץ, כי יש לו יותר אפשרויות", מוסיף דנגוט. "הפת"ח יותר חופשיים והג'יהאד האסלאמי מוגבלים יותר – יש יותר עיניים ואוזניים מעליהם. אי אפשר לזלזל בכוח של זכריא וזה לא יפתיע אם הוא קיבל סיוע מתוך שטח ישראל". למרות מבצע הבריחה המשולב, ארבעה מבין האסירים נתפסו בתוך חמישה ימים, ותנועותיהם לאחר הבריחה הראו שלא זכו לסיוע רב מבחוץ.
"אוהבים נשק כמו שבצפון ת"א חולים על בתי קפה"
"האירוע הזה מבחינת הפלסטינים הוא אירוע מכונן שמייצר תודעה של מסוגלות ומעורר התלהבות בצד השני להתעורר ולפעול. זה קטליזטור כשמתרחש אירוע שבו אנשים מצליחים לפעול מכלא שמור ולהערים על כוחות הביטחון הישראלים", מציין כרמי בנחרצות.
דנגוט מתריע כי המחדל הזה עלול להוליד פיגועים בודדים בקרב הדור הצעיר: "הצעירים שמחוברים לרשתות החברתיות שואבים מזה השראה ורוח גבית – זה היה בירי מעזה לירושלים בערב מצעד הדגלים, בהמשך כשלצערנו נהרג לוחם מג"ב סמ"ר בראל חדריה שמואלי ונמשך גם כעת".
"היה פה מחדל גדול. אי אפשר להתעלם מהתוצאה, אבל צריך לתת למערכת לערוך את התחקיר ולבדוק את הנתונים", טוען כרמי. "לא הגיוני שיש שני בתי כלא מרכזיים בכביש הראשי ואין מערכת עדכון אונליין ביניהם לבין משטרת ישראל", מדגיש דנגוט. "המודיעין של שב"ס חייב להיות מושתת על אינטגרציה קבועה עם שב"כ במקצועיות ובידע – רחוק מהעין, רחוק מהמוח".
"מערכת הביטחון הישראלית בחשיבה שעד היום פחדו לעשות אותה. רוצח מביא רוצח ורעיון לפעילות טרור מביא רעיונות נוספים. ישראל צריכה להתמקד במקום מכבסת המילים של הסדרה והכלה במילים של תודעה והתקפיות", קובע דנגוט. כרמי מוסיף כי "בעיניי אנחנו צריכים לשלוט באירועים, להיות כל הזמן יוצרים ומעצבים את המציאות. לא צריכים לבוא ממקום של מגיבים".
גם במערכת הביטחון סבורים כי התופעה של הצעירים החמושים בג'נין לא תיעלם בתקופה הקרובה, שכן ג'נין זו גזרה מורכבת להתנהל בה ושונה במבנה שלה מערים אחרות הן באשר לאלימות השלטת ברחוב כשפועלים כוחות תנזים וג'יהאד איסלאמי שמייצרים חיכוך והן מול כוחות צה"ל שלעיתים נכנסים לשטח. "הם מאוד אוהבים את הנשק ומבליטים את האקדחים בכוונה כמו שבצפון ת"א חולים על בתי קפה ומסעדות", אמר גורם ששוחח עימנו.
אפילו הסרטון ההיתולי שצילם הקומיקאי טל פרידמן במהלך טיול עם בתו תמר, שבו הוא לכאורה "מחפש" את זביידי – הפך תוך שעות ללהיט ויראלי ברשת החדשות הערבית "אל-ג'זירה" וכבש את חשבונות הטיקטוק של הפלסטינים. "אנחנו מטיילים בעמק יזרעאל ומחפשים 'חבר טוב'. זכריא תחזור לארוחת החג, מתגעגעים אליך", אמר פרידמן בהומור. אולם, בכלי התקשורת הערביים פירשו את הסרטון כלעג מצידו על הרשויות בישראל.
מחפשים את זכריה pic.twitter.com/rV4s4xc24D
— talfriedman1 טל פרידמן (@talfriedman1) September 6, 2021
הצייד והדרקון גרסת 2021
ובחזרה לזביידי של האקדמיה – ב-2018 הוא הגיש את עבודת הגמר שלו בלימודי התואר השני באוניברסיטת ביר זית, שקיבלה את השם "הצייד והדרקון" ועסקה במרדף הישראלי אחר המבוקשים הפלסטינים ב-50 השנים האחרונות. ואכן, המבוקש מספר 1 לא היה צריך להרחיק לכת כדי למצוא חומרים, והרים טלפונים לכתבים הישראלים עם בקשה זהה: "שלחו לי את הכתבות שעשיתם עליי כמבוקש" - והשחיל אותן לעבודתו.
מאז בריחתו של זביידי מבית הסוהר, בפת"ח משמיעים שבחים ואומרים כי הכותרת שבחר לסמינריון קרמה עור וגידים. "זכריא תכנן את דרכו לחירות דרך מנהרה מתוך השבי עד שהפך להיות דרקון. הוא הצליח להפוך מסופר לדרקון אמיתי", אמרו בנימה של התהדרות במחנה הפליטים ג'נין.
אנשי פתח בחדרים סגורים: "זביידי שטותניק"
גם בצמרת הרשות הפלסטינית מגינים על זביידי וחמשת אסירי הג'יהאד האיסלאמי שנמלטו מהכלא ומכנים אותם "ששת בנינו". אולם, למרות שראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה אמר כי "זכותו של כל אסיר לצאת מהכלא בכל דרך שהיא" – בקרב אנשי הפתח שנחשבים לסביבה הטבעית של זביידי, יש שמותחים ביקורת בחדרים סגורים.
"מדובר בשטותניק שצריך להתבגר ופוגע אך ורק בעצמו מול מערכת הביטחון הישראלית. הוא רק יגדיל את העונש שלו ואת השהות בכלא", הם אומרים ונמנעים מלהשמיע את המילים הנוקבות כלפי חוץ.
מה הפך את זביידי לכה צרוב בזיכרון הישראלי? כנראה שבמקרה שלו הטרור זורם בדמו והיה שם תמיד. כנער במהלך האינתיפאדה הראשונה, הוא אומנם היה שחקן בתיאטרון הילדים בג'נין - אך כבר בגיל צעיר הוא פנה לדרך האלימות נגד ישראל והחל להתעמת עם כוחות הביטחון. בראשית שנות ה-90, הוא נכלא לתקופה קצרה ובהמשך מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח פעם נוספת, לאחר שהשליך בקבוק תבערה ונידון לארבע וחצי שנות מאסר.
בשנת 2001 שב זביידי לפעילות טרור והיה מעורב בתכנון של פעולות טרור רבות, שבמהלכן נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים רבים. לפי שירותי הביטחון, זביידי נחשב לאחראי לפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן ב-2002, שבו נרצחו שישה בני אדם.
ב-2004 שמו של זביידי הפך למוכר עוד יותר בקרב הציבור הישראלי – ברקע הסערה ששררה סביב מערכת היחסים שניהל עם הישראלית טלי פחימה, שמחד מיצבה אותו בישראל כ'טרוריסט סלב' ומאידך – פגעה בו בצד הפלסטיני. למרות הזוגיות שמיוחסת לשניים, פחימה זעמה על המו"מ שניהל זביידי עם שירות הביטחון הכללי ואמרה בריאיון לערוץ 10 שנערך ב-2008 כי "זכריא זביידי הוא הזונה של שב"כ. אני לא מוכנה אפילו לראות אותו ולא לדבר איתו". זביידי מצידו אמר אז כי "פחימה עברה רק קטע קטן מבעיית העם הפלסטיני".
ב-2019 זביידי נעצר על ידי כוח של השב"כ והימ"מ, בחשד למעורבות בכמה פיגועי ירי באזור בית אל יחד עם עו"ד טארק ברגות, אלא שבפועל הוא לא נשפט עד כה. "הוא פושטק משודרג", מכנה אותו דנגוט. גורמי ביטחון מציינים כי האופי של זביידי לא מתכנס עם דרכו של אבו מאזן שרוצה לחזק את מנגנוני הביטחון ואת מוסדות הרשות – במקום את פלגי התנזים. "זביידי עושה את זה כדי לחזק את מעמדו. הוא נמצא בשוליים מבחינת הציבור וגם פוליטית ורוצה להחזיר את ההילה לעצמו".
המעצר המחודש ב-2019:
הבריחה מהכלא תוביל להסלמה?
בתוך כך, בצה"ל ובמערכת הביטחון מגבירים כוננות לבל הסערה שהציתה את בתי הסוהר בישראל תקרין על הגדה ועל עזה. בדומה ל"שומר החומות", גם הפעם עולה החשש שהאירועים המסלימים יתגלגלו כמו כדור שלג. כזה שיתפשט במהירות והפעם, למרות כל הניסיונות, יהיה בלתי אפשרי לעצירה.
"אנחנו צריכים להיות במוכנות מאוד גבוהה, אירוע טקטי במישורים האלו תמיד אסטרטגי ומתחבר לזה בצ'יק. הקלות שזה עלול להגיע לשם – גבוהה", מתריע דנגוט. באותה נשימה מאמינים במערכת הביטחון שהאירוע הזה לא מגרד את טיפת היכולות של ישראל וכי לחמאס אין אינטרס להיכנס למערכה נוספת.
זביידי אולי "דו פרצופי" וחובב תקשורת, אך במערכת הביטחון סבורים כי המבוקש מספר 1 שידיו מגואלות בדם שקול יותר מבעבר. נראה כי איש חללי אל-אקצא בג'נין פעל מתוך תפיסה שאין לו מה להפסיד. בינתיים, בישראל מורגשת מתחת לפני השטח מתיחות ביטחונית בשלוש זירות, שעלולה לגרור אותנו בקלות לשידור חוזר של "שומר החומות" - ביותר מגזרה אחת. ומה באשר לסמל האינתיפאדה השנייה? קרוב לוודאי שהאופוריה שלו כבר לא תהיה אותו הדבר, בייחוד לאחר שנתפס.