הסירות העמוסות לעייפה חצו במהירות את 200 הקילומטרים המפרידים בין חופי לוב לסיציליה. בכל אחת מהן מאות פליטים רעבים וצמאים, ילדים ונשים מסוחררים ומותשים שרק מחכים כבר להגיע לחוף. הם לא ידעו שמעליהם, כמו ציפורים, חגו במעגל מל"טים שאיתרו אותם בלב ים - עוקבים אחריהם ושולחים אליהם את ספינות משמר החופים של הצי האיטלקי במאמץ נואש לבלום את גלי ההגירה הבלתי פוסקים מאפריקה לאירופה.
7 הוכחות מהחודש האחרון שהעולם בסכנה ממשית
על החוף, לאחר שנתפסו, העניקו הימאים האיטלקים לפליטים בקבוקי מים ומזון, ושלחו אותם למחנה מעצר עד שיוחלט מה לעשות עימם. כך זה מדי שבוע כבר עשור. רק בשנה האחרונה הגיעו לסיציליה, דרך הגבול הימי עם לוב, יותר מ-300 אלף מהגרים בלתי חוקיים ממדינות אפריקניות. גמביה, המדינה הקטנה ביותר באפריקה, מובילה בנתוני ההגירה לאי האיטלקי, ואחריה סנגל וסומליה.
המסע עולה לכל מהגר כ-6,000 דולר. הם יוצאים מארץ מוצאם כשיש להם די כסף לחלק מהדרך, שסופה בחופי לוב, ובכל פעם שאינם מצליחים עוד לשלם הם נכלאים עד שהמשפחה שולחת להם את היתרה או עד שהם מצליחים לחסוך כסף מעבודות זמניות. כשהם מגיעים לכלא הלובי, הם מוכים מדי יום ומשועבדים עד שהם יכולים לשלם עבור ההפלגה. מבין הפליטים, שלוש נשים איבדו את ילדיהן שמתו מרעב בגלל תנאי הכליאה בלוב עוד לפני שיצאו להפלגה שנמשכה 24 שעות.
תרחיש האימים של פליטי האקלים
הגורם המרכזי להגירה לאירופה הוא שינויי האקלים. אפריקה ואגן הים התיכון הם כמה מהאזורים שייפגעו בצורה הקשה ביותר משינוי אקלימי מתמשך, שלפי התחזיות יתעצם בעשורים הקרובים. אזור הים התיכון פגיע ביותר לשינויי אקלים בגלל האקלים הסובטרופי החם-יבש ממילא שלו ובשל מיעוט מאגרי מים מתוקים.
הטמפרטורה הממוצעת באזור הים התיכון כבר התחממה ב-4.1 מעלות צלזיוס מאז סוף המאה ה-19 - עלייה גדולה יותר מהממוצע העולמי עד כה, שעומד על 1.1 מעלות צלזיוס. הקיץ החם שאנחנו עוברים הוא סתיו קריר לעומת המתחולל באפריקה בימים אלה. תהליכי המדבור יתרחבו גם אלינו, וישפיעו דרמטית על המתחולל בישראל ובשכנותיה בשנים הבאות. המזרח התיכון הוא אזור פגיע במיוחד מבחינת שינויי אקלים.
האופן שבו נערכים שכנינו לשינויי האקלים בתחומי מדינותיהם הופך לאיום מרכזי על הביטחון הלאומי של ישראל. עקב העלייה הצפויה בגלי החום, הידלדלות מקורות המים והעלייה בגובה פני הים, אנו צפויים לראות תסיסה באזורים כפריים ועירוניים שמקורה בנזקים ליבולים, במחסור במים ובמזון, ובהצפות של ערי חוף.
ללא מענה ממשלתי הולם שיסייע לאוכלוסייה, תסיסה כזו יכולה להתפתח להתקוממויות עממיות כפי שנראו באביב הערבי ואף חמורות יותר. משבר האקלים עלול להוביל לאלימות ולמלחמת אזרחים, ולבסוף לנדידת פליטים בין מדינות. תרחיש שלפיו תוך שלושה עשורים יביאו שינויי האקלים למיליוני פליטי אקלים מאפריקה, ממצרים וממדינות אחרות באזורנו אינו בלתי סביר. מה נעשה כשחלק גדול מהפליטים ינסו לחפש מזון ומים במדינה היציבה היחידה באזור? מה יהיה כאשר מיליון פליטי אקלים יתדפקו על גבולותינו?
משבר הקורונה הוכיח לנו לא רק שסוגיות בריאותיות יכולות לגרום למשבר עולמי עם השלכות חמורות, אלא גם כיצד לצעדים שאנחנו נוקטים יש השלכות נרחבות על המציאות כיום ועל העתיד של הדורות הבאים. כך יקרה עם משבר האקלים שישפיע על הביטחון הלאומי של ישראל ועל יציבות האזור.
הבצורת שהובילה למלחמת אזרחים
משבר האקלים מכה ביתר עוצמה במדינות המזרח התיכון והיווה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. ההתקוממות בסוריה בשנת 2011 לא החלה בן-לילה. תמהיל של מגמות אקלימיות שנמשכו כמאה שנים ומדיניות חקלאית בלתי מקיימת בנוגע לשימוש ולמיצוי אספקת המים הדלה ממילא הובילו לתקופת בצורת שנמשכה חמש שנים באזור המזרחי של סוריה.
הבצורת החלה ב-2007 ונחשבת לחמורה בהיסטוריה המתועדת. היא הביאה את החקלאים הסורים לנטוש את אדמותיהם ולעבור עם משפחותיהם לערים, שבהמשך היו המקור לפרוץ המהומות בסוריה. במהלך הבצורת מתו כ-85 אחוזים מבעלי החיים שגידלו החקלאים בשל מחסור במים במזרח סוריה ותפוקת היבולים ירדה בשיעור של עד 23%. מיליון וחצי אזרחים עזבו את הכפרים והתיישבו בערים. התסיסה לא איחרה לבוא ובעקבותיה מלחמת האזרחים שבמהלכה נמלטו 6.5 מיליון סורים מהמדינה והפכו עקורים בלבנון, עירק וירדן.
מודלים אקלימיים מראים שקצב ההתחממות הגלובלית במדינות המזרח התיכון גבוה יותר מאשר הממוצע העולמי. כך גם קצב עליית פני הים באגן המזרחי של הים התיכון, שהוא גבוה מהממוצע העולמי. מכאן שעל מדינת ישראל להתחיל להתייחס במלוא הרצינות להשלכות של שינויי האקלים על המזרח התיכון כאל איום ישיר על ביטחונה. גלי פליטים מאפריקה ומהמזרח התיכון הם בהחלט תרחיש סביר, כמו גם התערערות הסדר החברתי-פוליטי-ביטחוני במדינות האזור.
איום חדש על המזרח התיכון
ישראל נמצאת בתהליך התחממות ארוך טווח. על פי דוח שינויי האקלים של השירות המטאורולוגי מנובמבר 2019, הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-4.1 מעלות צלזיוס מ-1950 עד 2017 והיא צפויה להמשיך לעלות. התנודתיות בטמפרטורה עלולה להיות גבוהה, ובכך להגביר את אירועי האסון (כגון שרפות והצפות) ולהקשות מאוד על החיים באזורים שונים בישראל - מה גם שקו המדבר בנגב עלול לעלות צפונה.
באפריקה המצב חמור יותר. אוכלוסיית היבשת, שמונה כיום כמיליארד בני אדם, צפויה לגדול פי 1.5 בתוך עשור. קצב הפיתוח באפריקה לא מצליח לתת מענה לרוב האוכלוסייה הקיימת, שלא לדבר על העתידית. איפה האנשים הללו יחיו, מה הם יאכלו והיכן יעבדו?
באפריקה התייבשו 800 אגמים בשני העשורים האחרונים. בתנאים אלה ועם צמיחה דמוגרפית מהירה, יבשת מסוכסכת ומנהיגים מושחתים - יש להניח כי מיבשת אפריקה ימלטו עוד 200-100 מיליון בני אדם בחיפוש אחר תקווה וחיים חדשים.
כך, למשל, אזור הנילוס במצרים שבו מתגוררים כ-400 מיליון איש. המים בנילוס פוחתים והולכים, ובכמויות כה גדולות של צריכת מים רעיון ההתפלה אינו מספיק. משם הדרך לגבול ישראל או לאירופה קצרה. שינויי האקלים מסכנים את הביטחון הלאומי מכיוון שהם עלולים לגרום לתופעות קיצוניות שיפגעו בחיי אדם רבים ויקשו על קיום שגרת החיים.
הפתרון העולמי יגיע דווקא מישראל?
קבוצת בכירים ממשרדי החקלאות של מדינות אפריקה שהגיעו ב-2017 לביקור למידה בישראל מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הגיעו גם למכון הוולקני. האורחים נחשפו לשיטה שפותחה במכון המצמצמת את אובדן הדגנים המאוחסנים בממגורות (סילו) לחצי אחוז בלבד. מדובר בהישג משמעותי מאוד, שכן בעולם כולו אובדים לפעמים עד עשרות אחוזים מהגרעינים שבאחסנה כתוצאה ממחלות, עובש וחרקים.
אם שיטה זו תיושם בעולם הרחב היא תחסוך פליטה ניכרת של גזי חממה, מים ושטחים חקלאיים ניכרים, ותגביר את ביטחון המזון הגלובלי. החדשנות הטכנולוגית בישראל בתחום הפתרונות הסביבתיים היא כבר כיום מנוע צמיחה כלכלי ויכולה אפילו להוות מקור להזדמנות עבורנו.
ישראל יכולה וצריכה למצב את עצמה כספקית פתרונות גלובליים למשבר האקלים. פתרונות התפלת מים, אנרגיה סולארית ומיחזור שפכים יכולים למצב את ישראל כפתרון ולהעצים את השפעתה באזור, כולל שיתופי פעולה עם שכנותינו ומתן סיוע בבניית ביטחון תזונתי ובייצובן הפוליטי. האקלים משתנה ואיתו צריך להשתנות גם האופן שבו אנו מסתכלים על האזור ועל שכנינו. עלינו לפעול עימם במשותף לשיפור תנאי המחייה, המים והמזון במזרח התיכון.
