"באותם ימים החל לפעול מערך חדש וייחודי להאזנה לתקשורת. זה לא היה קיים לפני. עלינו על כל התקשורת של המדענים והטכנאים הצרפתים שעבדו עבור עירק בהקמת הכור הגרעיני אוסיראק. כל התקשורת שלהם הביתה, הטלפונים והפקסים. זה הפך לצינור מידע קריטי שהעביר לזרועות המודיעין של ישראל מידע איכותי, בלעדי ורגיש ביותר על הנעשה שם בכל רגע נתון. ידענו כל דבר שהם עשו".
האיש שעומד מאחורי התיאור המדהים הזה איננו בכיר בצה"ל ואפילו לא קצין זוטר. שמו עודד ליברמן, בתחילת שנות השמונים סמל ביחידת ההאזנות של אמ"ן, והוא עומד מאחורי אחד הסיפורים המיוחדים בתולדות 8200 שניתן לחשוף רק כעת, במלאת 40 שנה להפצצת הכור הגרעיני בעירק. "עקבנו אחריהם, ידענו את שמותיהם וידענו איפה הם גרים. הכרנו את הקולות שלהם באופן אישי ממש. מתוך זה ידענו מתי מביאים את הליבה של הכור מצרפת לעירק ומתי תכננו להכניס את המים הכבדים. כל המידע שהיה כל כך חשוב לתכנון ותזמון התקיפה של הכור בידי חיל האוויר אחר כך".
"עשינו מהר אחת ועוד אחת - הם בונים כור"
הימים הם ימי סוף שנות ה-70 וליברמן, חייל ב-8200, מוצא עצמו מתמקצע בתחום צבאי חדשני ופורץ דרך – תקשורת וטלפוניה. "זה היה אז ממש בחיתוליו וישראל כבר החלה ללמוד את התחום. בישראל כבר נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו, אבל בצבא זה עוד לא היה ממש מוכר. התחלנו לעקוב ולהאזין לתשדורות ברחבי המזרח התיכון באמצעות אנטנה קטנה בבסיס בדרום הארץ. זה היה ראשוני ודי גרוע אבל זו הייתה התחלה".
"המחלקה הטכנית ביחידה השתכנעה איכשהו לקנות אנטנה רצינית בקוטר 12 מטרים. היא הוצבה אחר כבוד ביחידה והתחלנו להאזין. מילואימניק הסביר לי איך עובדים עם זה והתחלנו לגשש את דרכנו החדשה באפלה. זה התחיל רע, היה קשה מאוד להאזין וזה לא באמת עבד. היה לי ברור שיש דגים בים אבל אין לנו באמת רשת לתפוס אותם. הבנתי שצריך להקים יחידה או יותר נכון צוות שיתחיל לעבוד ממש. אחרי שכנועים קיבלתי שלושה אנשים שאף אחד לא ידע מה לעשות איתם והתחלנו להאזין. קיבלנו רשימה של מספרי טלפון של כל מיני מקומות חשובים והתחלנו להקשיב. פשוט עברנו מדינה מדינה והאזנו. בכל מדינה חיפשנו מה אפשר למצוא".
באחד הימים גילו ליברמן ואנשיו את התקשורת העירקית. "אחד החיילים היה מרוקאי דובר צרפתית. פתאום הוא החל לקלוט שיחות בצרפתית מעירק עם שלל מושגים שהוא לא הבין. זה היה לנו זר אבל שמות הקוד רמזו שמדובר במושגי יסוד מעולם הכורים הגרעיניים. היינו רגילים לערבית ופתאום שטף דיבורים בצרפתית, זה נראה היה חשוד מאוד. הבנו שיש פה משהו מחשיד – עירק וצרפתית. הם בונים כור. עשינו מהר אחת ועוד אחת".
"זה הרגע שבו הבנתי שיש פה מקור חשוב מאוד. רצתי למפקד הבסיס וביקשתי הקצאה של אנשים כדי שנוכל להאזין מסביב לשעון לתשדורות הללו. הוא כמובן אמר לי שאין לו אף אחד לטובת העניין. שאלתי אם הוא מרשה לי ללכת הלאה, גבוה יותר, והוא הסכים. הלכתי למפקד המרחב עם אותו סיפור. גם הוא אמר לי שהוא לא יודע אם הסיפור שלי שווה משהו ובכל מקרה אין לו אנשים לתת לי לשם כך. גם ממנו ביקשתי להמשיך הלאה וגם הוא אישר לי".
כך התגלגל ליברמן לפגישה עם סגן מפקד יחידה 8200. "נתנו לי איתו חמש דקות בלבד. זה היה ביום שישי ב-11:55 בצהריים. ב-12:00 כולם יוצאים הביתה. הוא הראשון שהתייחס לדברים ברצינות ואמר שזה לא צחוק. הוא שאל מה אני צריך ועניתי שאני זקוק לצוות של 12-10 דוברי צרפתית. הוא אמר שאין לו כאלה, אבל היה מוכן לחפש. הוא הבטיח שתוך עשרה ימים ישלח אליי את מי שימצא".
הפגישה בדירת המסתור
שבוע מאוחר יותר התבקש ליברמן להתייצב בדירת מסתור ברחוב שקט בתל אביב כשהוא בלבוש אזרחי. את הדלת פתחו לו שלושה לובשי מדים שבהמשך התבררו בכלל כפרופסורים לפיזיקה. "במשך ארבעה ימים הם לימדו אותי מה זה כור גרעיני. לימדו אותי על כל החלקים, את כל השלבים, למה לשים לב ובחנו אותי בסוף כל יום על החומר. עברתי קורס מזורז על כל הטרמינולוגיה של כורים גרעיניים".
כעבור ארבעה ימים, התייצב שוב בבסיס – הפעם כדי לפגוש חיילים דוברי צרפתית שנאספו עבורו מכל צה"ל. "היו שם אנשי מודיעין אבל לא רק. היה, למשל, צנחן דובר צרפתית שכבר עמד לפני שחרור. הוא לא הפסיק לקלל אותנו על כך שהוצאנו אותו מהצנחנים. 'אני רוצה לראות בעיניים את מי שהוציא אותי מהיחידה שלי', הוא אמר ואני עניתי: 'זה אני'. הוא אמר לי שיהרוג אותי אבל בהמשך הפך למאזין הכי טוב שהיה לנו".
מאותו הרגע פיקד ליברמן לפקד על יחידה עצמאית, סודית ביותר, שפעלה מאזור מוגבל מוקף גדרות בבסיס הדרומי וקיבלה את השם "אפוקליפסה". "יצא משם זהב טהור. עלינו על דברים הזויים שלא ייאמנו. בבת אחת הפכנו לכוח מוביל בהבאת המידע, ניתוח המידע ובניית התמונה המודיעינית בכל הקשור לפרויקט הכי חשאי והכי מסוכן שהלך ונבנה בעירק בידי סדאם חוסיין".
שגרת העבודה הייתה מפרכת. "הכול היה ידני, לא כמו היום. האזנו והיינו צריכים להחליט מה להקליט ומה לא, מה חשוב ומה לא. העולם החל אז להיכנס לתחום התקשורת המתפתח, מה שהיום כבר מובן מאליו. דוברי הצרפתית האזינו למדענים הצרפתים שהקימו עבור עירק את הכור הגרעיני. הביאו אנשים מכל יחידות הצבא, החתימו אותם על מסמכי 'שותפי סוד' והתחלנו לעבוד".
"ידענו כל דבר שהם עשו"
ההאזנה הצמודה סיפקה לאנשי "אפוקליפסה" היכרות אינטימית עם כל אחד מהמדענים והטכנאים: המדריכים הצרפתים והחניכים העירקים. "כמה אינטימית? הכרנו כל פרט אישי עליהם, על משפחותים, הכרנו את קולם וזיהינו אותם רק לפי הקול. ידענו למי יש בעיות עם אשתו או למי יש מאהבת. ידענו הכול. כל מה שעבר – הגיע אלינו. הם דיברו בחופשיות על דברים סופר סודיים כמו, למשל, מתי ממלאים את הכור במים כבדים".
המדענים הצרפתים, מספר ליברמן, ידעו היטב שבכוונת העירקים להשתמש בכור למטרות צבאיות: "הם מכרו אותנו בעד בצע כסף. כל הדבר הזה התגלה ממש במקרה, במסע דייג שלנו". מלבדם, עבדו בפרויקט גם מדענים מהעולם הערבי: "הם גויסו על ידי סדאם חוסיין אישית כדי לסייע לו לפתח את הפצצה הגרעינית העירקית. אחד מהם, מצרי, חוסל לימים במלון במרסיי ואחר הורעל במלון אי שם. הכרנו אותם וידענו על כל צעד שלהם. בכל פעם שהם עזבו את עירק לפגישות בצרפת ידענו לאן יטוסו, באיזו טיסה, באיזה מלון ישהו, באיזה חדר, את מי ייפגשו ומתי. העברנו הכול למוסד, זה היה מקור זהב. הם דיברו בחופשיות וזו הייתה טעות".
באחד מערבי שבת קיבל ליברמן שיחת טלפון מחיילת ביחידה שיצאה הביתה לחופשה. "היא מתקשרת אלי בהיסטריה ממש ואומרת לי: 'עודד, אני פגשתי אותו'. אני שואל: 'את מי?'. היא עונה בהתרגשות: 'את אחד החברים שלנו'. אני מתעקש איתה: 'מה זה אומר אחד החברים?'. מסתבר שהיא יצאה לבלות בדיסקוטק ורקדה על הרחבה כשלפתע שמעה קול מוכר. היא הסתובבה והחלה לדבר עם אותו אדם. ומה מתברר? זה אחד הצרפתים שלהם האזנו - ומכל המקומות בעולם הוא בחר לעשות את הנופש השנתי שלו בישראל".
כשליברמן הבין מי האורח שפקד אותו, הוא התקשר ליחידה ומיהר לאסוף חיילים מיחידות אחרות עוד באותו סוף שבוע. "ניסיתי לברר עד מתי הוא בארץ. החיילת בטלפון אמרה לי: 'אל תדאג, כבר ביררתי'. זה נשמר בסוד כמוס, וצוות של מומחים ישראלים פגש אותו ותחקר אותו לעומק. הוא שפך מידע מדהים על הפרויקט".
החייל שסירב להתייאש
ערב חג השבועות המריאה שמיניית מטוסי F-16 מבסיס חיל האוויר בדרום הארץ לתקיפת הכור במבצע "אופרה". המידע שהעבירו אנשי "אפוקליפסה" איפשר להחליט על מועד התקיפה רגע לפני שהכור הופך "חם" ובדיוק בזמן שבו המדענים הצרפתים היו בחופשה השנתית בצרפת. והשאר היסטוריה.
מאז הפצצת הכור בעירק בדיוק לפני 40 שנים, מכונה המדיניות הישראלית בנוגע להימצאות נשק גרעיני במזרח התיכון בשם "דוקטרינת בגין". לפי דוקטרינה זו, ישראל לא תאפשר לאף מדינה במזרח התיכון לייצר נשק גרעיני שעלול לסכן את קיומה. את המדיניות הזו יישמה ישראל כשהשמידה ב-2007 כור גרעיני בסוריה ועל פי פרסומים שונים לאורך השנים, מדיניות זו מיושמת גם בניסיון של מדינת ישראל למנוע נשק גרעיני מאירן.
בחלוף השנים, צה"ל הבין את איכות הגילוי של "אפוקליפסה" ואנשיה קיבלו ציון לשבח על תרומתם להפצצת הכור. מייסדה, ליברמן, יהיה לימים חתום על אחד האקזיטים הגדולים בישראל. נוירודרם (NeuroDerm), החברה הישראלית שניהל, נרכשה על ידי חברת פארמה יפנית תמורת 1.1 מיליארד דולר.
בלי הסמל ליברמן לא היינו יודעים את מה שידענו על הכור הגרעיני בעירק – מה שהיה משפיע מאוד על היכולת של צה"ל לתקוף אותו. היה אומנם מידע של גורמי מודיעין אחרים, אך הזהב הטהור של "אפוקליפסה" היה נדבך חשוב ביותר. זו הייתה יוזמה של חייל פשוט שלא התייאש, טיפס בין כל הדרגים בצבא כדי שיתייחסו אליו ברצינות והצליח.