לפני כשבוע, כשמבצע "שומר החומות" כבר היה בעיצומו, חוליית משגרי רקטות הייתה בדרכה למתחם שיגורים כשפעיליה רכובים על אופנוענים. בחמ"ל אוגדת עזה, שבו יושבים מיטב המומחים ממגוון חילות צה"ל, זיהו את המחבלים. החמ"ל התמלא ברחש רב, חיילים מיהרו להעביר מסרים בין התאים הסמוכים. שניות בודדות בלבד עברו מהרגע שבו זוהו פעילי חמאס בשטח - עד שהפעילו בחמ"ל נוהל מהיר שהסתיים בהשמדת המחבלים בידי חיל האוויר.
בחמ"ל, שממוקם שישה קילומטרים מערבית מהגבול, אין רגע דל. מכאן מרוכז המאבק בחזית מול החמאס. קצינים וחיילים עוקבים בדריכות אחר המתרחש בשטח דרך המסכים שעל הקיר ומערכות המידע. רגע אחד הם מזהים חוליית מחבלים, בדרכה לשיגור רקטות לעבר ערי הדרום, ומזניקים מטוס להפציצה. רגע אחר הם מזהים רחפן חמוש של חמאס ומנטרלים אותו.
הלחימה במבצע שומר החומות מנוהלת ללא כניסה קרקעית לתוך עזה. במובן מסוים, אנשי הטכנולוגיה בחמ"ל הם שהוצבו הפעם בחזית. בעיצומה של הלחימה, צה"ל סיפק ל-N12 הצצה נדירה לתוך המקום שבו מתקבלות ההחלטות בזמן אמת.
הכניסה לחמ"ל של אוגדת עזה, במחנה רעים, עוברת דרך מסדרון ארוך. מדובר למעשה בכוורת גדולה של חמ"לים, כשמאחורי כל דלת יושבים מומחים לנושאים אחרים. על הפעילות מנצח סא"ל ש', מפקד החמ"ל הוותיק של גזרת עזה. על הכתפיים שלו מוטלת האחריות לתיקוף המטרות של האוגדה ועל הפגיעות בהן. ש' אמור לסיים את תפקידו בעוד כחודש, כמו גם כמה בכירים נוספים בחמ"ל שיתקדמו לתפקיד הבא. בשנתיים-שלוש הקודמות הוא הכין את התוכניות ואת בנק המטרות, שאותם הספיק להוציא לפועל במבצע שומר החומות.
"לוותק ולניסיון שלנו יש תרומה גדולה בהצלחה", אומר סא"ל ש' ומודה: "היה לנו מזל מבחינת התזמון שבו חמאס בחר לפתוח את המערכה. אם הם היו עושים את זה בעוד חודשיים-שלושה, המצב שלנו היה פחות טוב מהיום". נכון ליום התשיעי של המבצע, היחידה אחראית על חיסול של כ-80 פעילי חמאס מתוך כ-200 שנהרגו.
שיתוף פעולה ומעקב צמוד: כך עובד החמ"ל
כיצד בדיוק פועל החמ"ל מתחילת אירוע ועד סופו? בקצה אחד של המסדרון נמצא חמ"ל המודיעין. שם עוסקים בחקר של מתחמים ספציפיים, ניתוח שטח וידיעות מודיעיניות שעוזרות למקד התרעות של מתווי טרור שונים לקראת חירום. מרגע שאנשי המודיעין מאמתים שהאנשים בשטח הם מחבלים, הם מעבירים את ההתרעה אל החדר הסמוך – מרכז האש. זהו חדר גדול שבו יושבים עשרות קצינים וחיילים ועוסקים בפן המבצעי.
בתוך מרכז האש יש מכלול שעוקב אחר המודיעין וממתין להתרעות. מיד שמתקבלת ההתרעה מהמודיעין, המכלול מעביר את הדברים "לתא תקיפה" - תא המורכב מאנשי מודיעין ואש שאחראים על הפיכת התרעה ממוקדת - לסיכול. ישנם מספר תאי תקיפה שונים, המטפלים כל אחד באיום אחר, כמו נ"ט או כוחות מיוחדים.
אם צה"ל הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית – הרי שחמ"ל עזה הוא כור ההיתוך של צה"ל. אחד הדברים הראשונים שתופסים את העין בכניסה לחלק מהחדרים הוא מגוון הצבעים של הכומתות בכותפות של לובשי המדים. מסביב לשולחן יושבים אנשי חיל האוויר, חילות היבשה, מודיעין ועוד, שמתכללים את הפעילות בין הזרועות השונות.
מפקד המערך ש' סבור ששיתוף הפעולה הרב-זרועי היא אחת מנקודות ההצלחה של המבצע, ושזה הכיוון אליו הולך העתיד של צה"ל. הממשקים הישירים בין כוחות שונים, שיושבים באותו חדר, והעצמאות של כל אחד מהתאים השונים בחמ"ל – חוסכים בביורוקרטיה צבאית ובזמן יקר. לדוגמה, הלקחים שהופקו ממערכות קודמות איפשרו במבצע זה לחסל יחידות אופנועים, בזכות חופש פעולה שלא היה קיים בסבבים משנים עברו.
ההגנה מפני האיום החדש של חמאס
דוגמה טובה לרב-זרועיות היא אחד התאים המעניינים ביותר, שהוקם בשנים האחרונות וקפץ מדרגה בפעילותו במבצע האחרון. זהו תא מב"א 143 (מרכז בקרה אוגדתי), שאחראי על הגנת שמי המדינה במרחב עוטף עזה, ובפרט לטפל בזירת הלוחמה החדשה יחסית – רחפנים. בשנתיים האחרונות לא הפעיל חמאס רחפנים חמושים ושמר עליו ככלי אסטרטגי, שהופעל במבצע האחרון כנגד ישראל – ללא הצלחה. במב"א מתמודדים בממוצע מול ככטב"מ פלסטיני אחד בכל יום. הם אף גרמו לרחפן תקיפה של חמאס להתרסק על החולייה ששיגרה אותו ולהרוג שני פעילים.
מפקד התא הוא בקר טיסה ממערך הבקרה של חיל האוויר, האחראי על הקשר מול כוחות האוויר וניהול אמצעי הלחימה. לצידו יושב בתא קצין מודיעין מחיל האוויר, שאמון על איסוף ומחקר מודיעין. מולם יושבות שתי מש"קיות בקרה, שאחראיות על סנכרון המרחב וזיהוי האויב; מ"מ איסוף שאחראית על הציר הקרקעי ותמונת המצב לכוחות היבשה, וכן על שיתוף הפעולה מול חמ"לי האיסוף; בקרית איסוף, שעומדת בקשר ישיר מול כוחות היבשה בשטח ומתפעלת את מערכות הזיהוי והגילוי בתא; וכן קצינת מבצעים וסמלת מבצעים, שאחראיות על ניהול החמ"ל, הנתונים והעבודה השוטפת.
לחימה דרך מסכים: כך ייראו מלחמות בעתיד?
מתוך החמ"ל המבוטן לא שומעים את האש שבחוץ. האם באמת ניתן להכריע מערכות מבלי שחיילים יתלכלכו בשטח? אומנם זה תלוי במטרת המבצע, אך אין ספק שהמלחמה המודרנית עוברת יותר ויותר אל אנשי הטכנולוגיה. לראייה, סרן א', מפקד תא מב"א, התא הראשון באוגדה שמתמחה ברובוטיקה, הוא אחד האנשים העסוקים בחמ"ל. בכל דקה נכנס אליו לתא אדם מחיל אחר ומבקש ממנו סיוע.
"אלה חבר'ה מהשטח, לוחמים שמבינים שהם חייבים לשבת איתי פה כדי שהם יוכלו לעבוד כמו שצריך", מסביר א'. "חשוב להגיד שאני לא לוחם, אני שם את זה על השולחן. אני אומנם לא רחוק מקו הלחימה, אבל אני לא נכנס לרצועת עזה, אני תומך לחימה. אני נותן שירות לכוחות בשטח ולאזרחים, כדי להגן עליהם ועל שמי המדינה. האם אני מרגיש ג'ובניק? לא, אני מרגיש שאני תורם למשימה. אנשים מרגישים כאן בשמיים בגלל ההבדל שאנחנו מרגישים שאנחנו עושים".
אני שואל איך מסתכלים אנשי השטח על אנשי החמ"ל הטכנולוגי. "תמיד יש חיכוך", מודה א'. "אבל חיכוך זה טוב, זה יוצר אש. לפעמים הוא לא מסכים איתי ולפעמים אני לא מסכים איתו. אבל אני מחיל האוויר ואצלנו אומרים שתחקירים פותרים הכול".
א' התייחס גם ליכולות של האויב בתחום הפעלת כלי הטיס הבלתי מאוישים. "אני חושב שהם לומדים, הם כל הזמן בודקים אותנו", הוא אומר. "לכל גוף יש שגרת אימונים וכנראה שגם הם מתאמנים כל הזמן. הם מבינים שזה מצטלם טוב לתקשורת ונשמע נורא מאיים".
הוא מתייחס גם להתקדמות טכונולגיית הלייזרים רבי העוצמה (נאוטילוס) ליירוט כלי טיס זעירים. "אם אתה שואל אותי אני חושב שזה מאוד מעניין, ואני חושב ששווה להתעסק בו. התחום שאני נמצא בו, למרות שאני על מדים, הוא או אזרחי לגמרי. מי שמבין הכי טוב ברחפנים היום זה אחד האזרחים שעובד איתנו. חלק גדול מהעבודה שלי זה ביקורים, מגיעים לכאן אנשים מכל מני תעשיות. כל גוף שמכבד את עצמו מגיע לכאן ללמוד, כי כאן הפיילוט. ומבחינת הלייזרים זה חלק בלתי נפרד, אני חושב שצריך לבחון את זה".
אנחנו הולכים לכיוונים טכנולוגיים יותר ויותר - נראה פחות ופחות טנקים ויותר חמ"לים? אולי יש רובוטים שיחליפו חיילים על הגבול?
"צריך לזכור שכוח בשטח זה הכרחי, לא חושב שזה ישתנה במלחמה הבאה. אבל היום רוב הכלים מעל רצועת עזה הם כבר כלים בלתי מאוישים. לדעתי בטווח הרחוק זה גם יחליף את מטוסי חיל האוויר. כל העניין של רובוטיקה וכלים בשליטה מרחוק זה העתיד. תמיד יצטרכו חיילים. אבל היום מחפשים להכניס את הטכנולוגיה גם לתוך הדרג הלוחם. לא במקום החיילים אלא בתוך החיילים".
בנושא זה כדאי לציין את "גבול חכם וקטלני" - פיילוט בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. הפיילוט משתלב בגבול הרצועה בעצם עם כלי רכב אוטונומיים (יגואר צה"לי), רחפנים ו"חמ"ל אוסף תוקף". אלה כלים שמסוגלים למשימות של בט"ש בצורה אוטונומית לגמרי, מבלי שנוהגים בהם מרחוק. באמצעות הרחפנים, מתייתר הצורך לשלוח גששים בבוקר לראות שאין עקבות. הרחפן יודע לנתח את הקרקע בעצמו ולדווח אם יש בעיה או לא. אם יש בעיה, ניתן לשלוח למקום כלי רכב בלתי מאויש. הפיילוט היה אמור להתחיל עוד כמה חודשים לאורך שישה קילומטרים בגבול, אבל עלול להתעכב מעט בגלל המבצע.
לסיום, א' מסביר שאומנם הם עכשיו באור הזרקורים בעקבות המבצע, אבל מציין שגם בשגרה "העבודה היא מטורפת" כלשונו. באותו הקשר, א' הביע תקווה שבעקבות הסבב הזה, הישראלים יראו יותר את תושבי הדרום: "אני מאוד מקווה שזה ישפיע על אנשים. שהם יסתכלו על זה אחרת, ויבינו שלגור בעוטף עזה זה לא רק לא לשלם מיסים, אלא גם לחטוף פצמ"רים וקסאמים. יש יישובים שהם 300 ו-100 מטר מהגבול מול צד שלא משתף פעולה ולא מפסיק לשגר רקטות".
כל התוכן שהתפרסם בכתבה עבר את אישור הצנזורה הצבאית