ביום קר וגשום בתחילת החודש אלסנדרה (אשתי, ע.ו.) אמרה שהאביב יגיע מוקדם השנה. "איך את יודעת?", אני שואל אותה, בידיעה שמעולם לא נרשמה ללימודי מטאורולוגיה. "אם שלושת הימים האחרונים של ינואר והיום הראשון של פברואר גשומים, זה אומר שהאביב יגיע מוקדם", היא משיבה - בתגובה שנשמעה לקוחה מהתחזית שבסוף המהדורה.
"מה הקשר?", שאלתי בהפתעה. "אתה לא מכיר את התיאוריה על הימים של ה'מרלה' - ציפור השַחרוּר?", היא השיבה, מופתעת לא פחות. דרשתי הסבר, וקיבלתי: השחרור, ציפור שחורת נוצות בעלת מקור כתום, בכלל לא הייתה שחורה במקור, אלא לבנה. אולם בשל הקור העז בימים שבסוף ינואר ותחילת פברואר, היא נאלצה להסתתר ימים ארוכים בתוך הארובות - ונצבעה בשחור. היא צצה החוצה רק בימים שמכונים ימי השַחרוּר - "מרלה".
ואיך משפיע הדבר על מזג האוויר? אם סוף ינואר ופברואר סוערים, ציפור השחרור תהנה בקרוב מהאביב. אלא שאם דווקא יצאה השמש בסוף ינואר, הציפור, שהתחבאה בקן כל החורף, תצא החוצה מלאת ציפייה באמונה שימי הקיץ החמים מתקרבים - ותחזור מאוכזבת לקן לתקופה ארוכה. לאגדה יש גרסאות רבות באיטליה.
צלו של המכרסם
האגדה האיטלקית נשמעה מוכרת והזכירה את התמונות החביבות שמגיעות מדי שנה ב"יום המרמיטה" שחל בארה"ב בתחילת כל חודש פברואר. המסורת הפכה מוכרת במיוחד בזכות הסרט "לקום אתמול בבוקר" שיצא לאקרנים ב-1993 בכיכובם של ביל מארי ואנדי מקדואל. עלילתו של הסרט נפתחת כשמארי נשלח לעיירה פונקסאטוני שבפנסילבניה לסקר את אירועי יום המרמיטה.
ואכן, לא מדובר בבדיה: פיל, המרמיטה המפורסמת של פנסילבניה, חוזה מדי שנה על פי מראה הצל שלה כמה שבועות של חורף עוד נותרו לנו. לתופעה הזו אפילו ניתן שם - מטריוניסטיקה - חיזוי מזג האוויר על פי גורמים לא מדעיים.
אם 2 בפברואר הוא יום שטוף שמש והמכרסם מגיח מהמחילה ורואה את הצל שלו, הוא מנבא עוד שישה שבועות של חורף. אולם אם היום הוא יום מעונן והמרמיטה לא רואה את הצל שלה, זה סימן למזג אוויר מתון בשבועות הקרובים ועונת אביב שתגיע מוקדם מהצפוי.
ביום שלישי שעבר המרמיטה החביבה הראתה את צילה ועכשיו פנסילבניה מצפה לעוד חודש וחצי של חורף. למי שסומך על תחזית המכרסמים נגיד שהמרמיטה האמריקנית צודקת ב-40% מהמקרים. לתאוריה זו אפשר לצרף את תחזית החקלאים בפנסילבניה, שטוענים שעומק המחילות של המכרסמים המתחפרים בסתיו - מעידה על אורכו או חומרתו של החורף.
תחזית פראית
תחזית מזג האוויר אינה בלעדית למרמיטה האמריקנית או לציפורים. יש בממלכת החי גם בעלי חיים נוספים שעושים זאת כל השנה - לא רק בתחילת פברואר. לפני הולדת המפה הסינופטית חקלאים רבים הסתמכו על בעלי החיים באיסוף רמזים על שינוי מזג האוויר. כך, למשל, אם קול הצפרדעים בלילה התגבר ונמשך זמן רב, נהוג היה להאמין שסערה בדרך.
גם אנשי הים יודעים שכאשר הציפורים עפות גבוה בשמים זה בדרך כלל סימן למזג אוויר טוב. אם הן מתחילות לעוף נמוך יותר וקרוב לקרקע - מזג אוויר גרוע מגיע. הסיבה פשוטה - הלחץ באטמוספירה שמגיע עם סערה שמתקרבת הופך את הטיסה הגבוה ללא נוחה. שחפים, למשל, חוזרים ליבשה אם הם חשים בירידת הלחץ מעל פני המים. גם החרקים יודעים לחזות סערות: אם הפרפרים או הדבורים נעלמים פתאום, הם כנראה מרגישים את הלחץ האטמוספירי ויודעים שהברקים והרעמים בדרך.
לא רק סערה, מתברר, ניתנת לחיזוי: לפילים יש יכולת שמיעה משופרת ובאפשרותם לשמוע צלילים נמוכים בהרבה מאוזן אנושית. אם מתרחשת רעידת אדמה, כך על פי האמונה הרווחת וכמה חוקרים, הפילים מסוגלים לשמוע אותה ממרחק רב ולהרגיש את הרטט דרך רגליהם. באזורים הרלוונטיים בעולם יודעים שכאשר הפילים מתחילים לרוץ להרים, כדאי ללכת אחריהם.
בוטניקה נבואית
אגדות הנבואה למזג האוויר לא שמורות קר לבעלי החיים. אמונה נוספת טוענת שאם עצי פרי מייצרים יותר פירות מהרגיל, כדאי לצפות לחורף קשה. על פי התיאוריה, העצים מייצרים יותר מזון לבעלי חיים שיזדקקו לו כדי לשרוד טמפרטורות נמוכות ושלג. הפקת פרי וזרעים נוספים משפרים את התנאים של כל מין לשרוד. אם עצי האלון עמוסים בבלוטים או עצי האורן נושאים כמות אצטרובלים גדולה מהרגיל, אל תמהרו לאחסן את הצעיף והכפפות בארון.
עובי קליפת האגוזים עשויה גם היא, כך על פי המסורת, לחזות חורפים קשים. קליפה עבה משמעותה חורף קשה. אגדה אחרת יכולה לספק תחזית לחורף כבר בקיץ: על פי האמונה, מספר הימים המעורפלים באוגוסט שווים למספר ימי השלג בחורף.
מלח במקום מכ"ם גשם
גם בארץ הקודש רבות שיטות החיזוי המסורתיות שהגיעו שנים רבות לפני שאנחנו החזאים ישבנו בקורסים מדעיים ארוכים, מלאי נוסחאות מתחום התרמודינמיקה והדינמיקה האטמוספירית.
בגליל, קבוצת פלאחים ערבים בגליל מקיימים כבר מאות שנים טקס שהחל בתקופת אבות אבותיהם. זה קורה כל שנה בחודשים ספטמבר-אוקטובר. החקלאים זורעים מלח על ראש עלי תאנה ומשאירים למשך כמה לילות באוויר הפתוח. כל ערימת מלח מציינת חודש מסוים ועל פי כמות הטל המצטברת מסיקים מי מחודשי החורף יהיה הגשום ביותר. בעבר היו מתאמים את ימי הזריעה על פי תחזית זו בלבד.
כיום, כמובן, חיזוי מזג האוויר מתבסס על מגוון מכשירים מטאורולוגים ביבשה (תחנות מטארולוגיות, מכ"מ גשם ועוד), באוויר (בלונים מטאורולוגים - "רדיוסונדות") ובחלל (לוויינים שמצלמים תופעות מזג אוויר בגובה של עשרות אלפי קילומטרים).
את כל המידע אנחנו מאחדים למפות סינופטיות ובזכות כוח מחשוב מרשים שכבר בשל במשך שנים לעניין - מייצרים מודלים מורכבים, שיודעים להסיק ברמת אמינות של 95-85 אחוזי הצלחה לאורך זמן (יחד עם עוד קצת ניסיון פענוח אנושי ושימוש בידע נצבר) מה יהיה מזג האוויר בימים הקרובים. כמובן שגם החזאים לא חפים מטעויות וגם שיטת החיזוי המודרנית לא מאפשרת 100 אחוזי הצלחה, בוודאי לא לטווח הרחוק משבוע בודד.
מזג האוויר הוא נושא שעניין ומעניין את בני האדם בכל רחבי העולם. הוא מלווה אותנו בכל תחומי החיים וזאת הסיבה שדווקא מסורות חיזוי מזג האוויר נותרו כפי שהן במשך מאות שנים. גם אם אין להן בסיס מדעי מוכח, מדובר בתיאוריות ובטקסים מעניינים ומרשימים סביב הנושא שמאחד את כולנו ולכן ברור ששום מפה סינופטית (ואפילו מגפה עולמית) לא תעצור אותם.