חיילי גולני עשו בחמש השנים האחרונות את מה שחיילי גולני עושים כבר שנים רבות. טירונות, הכשרות, אימוני כושר, שמירות, פעילות מבצעית. אלא שדבר אחד היה שונה בתקופה הזאת, והם כנראה לא הרגישו בכך: מאפיינים שונים של החיילים נמדדו, הוכנסו למאגר מידע - ושימשו לבניית אלגוריתם חדשני שישפיע על אלפי המתגייסים שיגיעו אחריהם.
הניתוח שביצעו במיטב, היחידה שאמונה על גיוס ושיבוץ מועמדים לשירות ביטחון, נועד לסמן את הגורמים שבזכותם צלחו הלוחמים את המסלול ונשארו בחטיבה. על בסיס הנתונים שנאספו הם פיתחו מדדים חדשים לטיוב האבחון והשיבוץ של המתגייסים, ובהם "מדד ההתאמה" – כלי שמנבא את יכולתו של חייל לשרוד את השירות הקרבי, ומעבר לכך גם מסייע להבין איזו יחידה היא המתאימה ביותר ללוחם.
האלגוריתם שיצרו במיטב מנתח את רצונו של המועמד לשירות, את התאמתו הפיזית, וגם מדדים כמו התאמה למסגרת, יכולת קוגניטיבית, כישורים חברתיים, יכולת לעבוד בצוות, חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ויכולת אנלוגית. לכל מתגייס יש ציון שונה ולכל חטיבה יש קריטריונים שונים של התאמה. הנתונים מוצלבים זה בזה, וכך שיבוץ של חייל ליחידה מסוימת מבוסס גם על רצונו וגם על מידת התאמתו אליה לפי הניבוי של המערכת.
אבל השימוש באלגוריתם לצורך ניבוי אינו מסתכם רק ביום הגיוס ובמסלול ההכשרה. בצה"ל ניתחו בקרב מפקדי פלוגות וגדודים תכונות כמו רקע בהדרכה, יכולת הובלה ומנהיגות ועוד, ובנו את "מדד P" - מודל חיזוי שמאפשר לזהות התאמה לפיקוד עוד לפני שהמועמד לשירות הביטחון דרך לראשונה בבקו"ם. מדד זה בודק את מידת ההתאמה של המתגייס הצעיר לפיקוד - עד רמת מ"פ ואפילו מג"ד.
"הנתונים האלה מאפשרים ניבוי בדיוק גבוה", מסביר מפקד מיטב, אל"מ נמרוד ארזואן. "לא מתייחסים למוצא או למקום יישוב, אלא רק למדדים שאפשר להסיק מהם על יכולות האדם. החל מהקיץ הקודם אנחנו בתוך התהליך הזה, ומחקר ראשון מצביע על דיוק רב יותר בשיבוץ וביכולת לעמוד בדרישות התפקיד הקרבי. יש לנו פחות נשירה מהמסלול ושביעות רצון גדולה יותר של הצעירים שלא שלחנו אותם למשימה שאינם יכולים לעמוד בה".
ארזואן מוסיף ומפרט את ההיגיון מאחורי שיטת הפעולה החדשה של יחידת המיון: "זה בא ממקום של הוגנות. לא לגרום למישהו עוול ולשלוח אותו למקום שאינו מתאים לו, אלא למקום שבו הוא יוכל לסיים את השירות בכבוד. המטרה היא להביא אנשים בדיוק למקום הנכון עבורם ועבור הצבא".
צו ראשון - בלי לצאת מהבית
גם לקורונה יש חלק במהפכה הטכנולוגית של הליכי המיון לצבא. ביחידת מיטב, שגם ככה מתמודדת עם עומס גדול של מתגייסים ומטפלת במאות אלפי צעירים וצעירות מדי שנה, נאלצו למצוא פתרונות למיונים תחת הגבלות המגפה. וכך, אחת השנים הקשות והמאתגרת שעימן התמודדה היחידה הובילה לשינוי שיישאר כבר גם אחריה - תהליכים רבים עברו אוטומציה, וחלק גדול מהצו הראשון מתקיים כעת באופן מקוון.
התהליך מתחיל מהבית. לפני שהמיועדים לשירות הביטחון נדרשים להגיע ללשכת הגיוס, כל צעיר וצעירה עונים על שאלון רפואי ושאלון אימות נתונים אישיים מקוונים, ועוברים מבחן שפה בעברית בשיחת וידאו עם מאבחנת. רק אחרי השלבים הללו מגיעים הצעירים ללשכה, שם הם עוברים ראיון אישי ומבחנים פסיכוטכניים, ומופנים למיונים השונים ולגיבושים.
החידושים נמשכים גם בשלב הבא. כ-60% מהמיונים מתבצעים בזום, מה שמקל מאוד על המתגוררים בפריפריה שנאלצו לפני כן להגיע לימי המבחנים במרכז הארץ. אל"מ ארזואן מסביר כי המעבר למיונים מרחוק פתח אפשרויות עבור מועמדים רבים: "יש לנו יותר אנשים שהגיעו מהפריפריה והשתלבו ביחידות הקרביות והטכנולוגיות השונות, וזאת פשוט כי הם לא נדרשו להגיע במיוחד למבחנים בתל אביב, לא היו תירוצים לוותר".
ארזואן מסביר כי השילוב בין איסוף הנתונים לבין הריאיון בזום מספקים התרשמות מקיפה ומסייעים בשילוב אוכלוסיות חדשות בצה"ל: "ביצענו ראיונות אישיים בזום, לפעמים לא רואים הכול בנתונים ויש חשיבות למפגש הזה בארבע עיניים, אז רואים את כל התמונה וניתן להתרשם טוב יותר. ראיון אישי בזום נותן מענה במיוחד מול אוכלוסיות חלשות".
הקורונה מדאיגה פחות את צה"ל בימים אלו. כ-70% מהמתגייסים החדשים מגיעים לבקו"ם מחוסנים, ו-81% מכלל המשרתים הספיקו לקבל את שתי המנות, אולם האמצעים הטכנולוגיים החדשים שנוצרו בזמן המגפה ימשיכו לשרת את יחידת המיון. החיילים בבקו"ם מטפלים מדי שנה בכ-335 אלף צעירים וצעירות, בהם תלמידי י"א וי"ב, בני מכינות, יוצאים לשנת שירות, חרדים והמתגייסים עצמם, והכלים החדשים שעומדים לרשותם מסייעים במעט להתמודד עם העומס שהולך ומצטבר.
"אני מה יוצא לי מזה"
אתגר נוסף שאיתו מתמודדים ביחידת המיון של צה"ל נובע מהמאפיינים הבולטים של הדור המתגייסים החדש, "דור האמיל"י" (אני מה יוצא לי מזה). בצה"ל מזהים את היתרונות של דור זה כבעל יכולות טכנולוגיות גבוהות במיוחד, אולם לצד זאת מאבחנים גם תכונות בעייתיות שמאפיינות אותו.
"זה דור שיש לו קושי להתמודד עם קשיים ועם קבלת 'לא'", מסביר אל"מ ארזואן. "אם זה לא בדיוק כמו שהם רוצים, יש להם בעיה לקבל את זה ורצון לוותר על ההתמודדות. זה דור עם חוסן אחר. פעם גיבוש הזהות והחוסן שלנו היה דרך החברה והחברים, היום זה קורה בהרבה מקרים דרך מסכים, ולצעירים חסרה היכולת לעמוד במצבים מאתגרים ומשתנים. חסרה להם בגרות, יכול להתמודד עם מסגרת וקבלת מרות".
ולצד כל זאת, המוטיבציה לשירות קרבי עדיין גבוהה. "עמדנו ביעדים שלנו לגיוס שמתקיים עכשיו. כל מי שצריך להגיע ללחימה הגיע ואין חוסרים ביחידות ובגדודים", אומר אל"מ ארזואן. "זה מבחינתי המדד הטוב ביותר למוטיבציה. במחזור הזה צריך היה לאייש 4,400 תפקידי לחימה, והיו לנו 8,000 מתאימים. יכולנו לבחור את הטובים ביותר. כך גם ביחידות שבדרך כלל קשה יותר לאייש כמו תותחנים והנדסה". גם בקרב נשים ניכרת עלייה במוטיבציה לשירות קרבי, ואם לפני כחמש שנים גויסו ללחימה 500 חיילות בשנה - השנה גויסו 3,000.
ומה בנוגע לרצונם של המתגייסים? 51% מהם קיבלו את העדיפות הראשונה שסימנו, ו-39% קיבלו את העדיפות השנייה. השיפור ביכולות המיון מתבטא בנתון שירד במידה ניכרת - מספר המתגייסים שסיימו את שרשרת החיול בכלא הצבאי. "פעם היינו מסיימים כל מחזור גיוס עם 150 מתגייסים בכלא'" מספר אל"מ ארזואן. "עכשיו מספר הנשלחים לכלא ירד ל-25 בלבד".
הוא מוסיף ומתאר איך התמודדו עם הבעיה: "היו מתגייסים רבים שסירבו להתפנות לטירונות ולא השלימו עם השיבוץ שניתן להם. אז בנינו מודל לפי שיטת רמזור. ירוק זה מי שמרוצה מהשיבוץ, כתום זה מי שרוצה להיות לוחם אבל לא קיבל את היחידה שהוא ביקש, ואדום - מי שלא מוכן להתפשר ולבסוף ישלח לכלא. וכך, בעזרת טיפול נכון של קצין מיון ושיחה להבנתם הרצונות והצרכים, אפשר לרכך את ההתנגדות וב-70% מהמקרים גם לשנות את השיבוץ לטובת שני הצדדים".
בהקשר זה מספר לנו אל"מ ארזואן כי את טירוני השיריון שהתגייסו השבוע ילווה בטירונות מפקד פלוגה שרק לפני 5 שנים, כאשר הוא עצמו התגייס, נשלח לכלא כי סירב להגיע לחיל. בסופו של דבר הוא מצא עצמו שיריונר, ואפילו השתכנע להמשיך לפקד וחתם קבע. מתברר שהמוטיבציה לשיריון משתנה מהר, ועוברת משביעות רצון נמוכה ביום הגיוס לשביעות רצון גבוהה אחרי שמגיעים לבסיס הטירונים ורואים טנקים בעיניים.
צה"ל נמצא בימים אלה בשיאו של גיוס האביב, ובשבוע שעבר עלו אלפי חיילים חדשים לראשונה על מדים ונשלחו לטירונות קשה בחיל השיריון ובחטיבת גבעתי. אלו ימי פסח עכשיו, וכבר בתנ"ך הוזכרה חשיבות הגיוס: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלתם. מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא בישראל, תפקדו אותם לצבאתם אתה ואהרון" (במדבר פרק א'). נראה שמה שהיה טוב אז, מתאים גם היום.
