הקמפיין של נתניהו בסבב 4 הוא שאין קמפיין. הקמפיין הוא שתחשבו שנתניהו קם בבוקר ועוסק אך ורק בענייני קורונה ולא חלילה בפוליטיקה. אבל בשבועות האחרונים נתניהו קם בשביל עוד דבר, והשקיע בו חלק ניכר מהמרץ והיצירתיות שלו - לסדר את הרשימות לכנסת באופן שיגדיל משמעותית את סיכויו להגיע ל-61 מנדטים. טפח קטן ראינו באותה שיחה עם השולמנים, שנמשכה קרוב ל-4 שעות בשיא המשבר. במהלך אותה שיחה, שפורסמה במהדורה המרכזית, נתניהו היה מוכן לומר הכול כדי שיתרצו - כולל הצהרה חגיגית שהקורונה הסתיימה, ואנחנו פשוט לא שמענו על זה.
עכשיו, עם תום ריצות הספרינט לרישום בוועדת הבחירות, כבר אפשר לומר שלפחות בשדה הזה נתניהו הגיע לכמה "הישגים כבירים" כלשונו. הגדול ביותר הוא ללא ספק פירוק הרשימה המשותפת. אותה רשימה שמנעה ממנו 3 פעמים ברצף את ראשות הממשלה. נתניהו הבין מהרגע הראשון שהציבור שלו לא מתעניין כרגע במצבם של ערביי ישראל אלא רק בקורונה. הוא הסתער על הגזרה הזו בהבטחות ובביקורים בלי לשלם מחיר בימין.
המסר של נתניהו היה שהפעם הוא באמת פתוח לשיתוף פעולה עם החברה הערבית, מה שהקשה על מנסור עבאס עוד יותר לחבור לרשימה שפוסלת אותו באופן קטגורי. פירוק המשותפת שווה לנתניהו חמישה מנדטים לפחות, גם אם יתחלקו בין המפלגות השונות. הציבור הערבי רצה אחדות, ונתניהו דאג שהוא לא יקבל אותה.
גם בגזרה של רע"ם נתניהו סידר את הקלפים כך שבכל מקרה ינצח: אם רע"ם לא תעבור, הכוח הערבי בכנסת יתכווץ דרמטית, ואם היא תעבור - תהיה לו שותפה להישען עליה מבחוץ במידת הצורך.
גם בימין נראה שההשקעה האין סופית של נתניהו השתלמה. אין דבר שלא הציע בשבועות האחרונים כדי לוודא שנציג עוצמה יהודית איתמר בן גביר יחבור לסמוטריץ' ויבטיח שהוא יעבור את אחוז החסימה. נתניהו הבטיח להכפיל את הכוח של השניים בממשלתו ולשריין נציג של האיחוד הלאומי בליכוד. כשזה לא עבד, הוא עבר גם להבטחות מדיניות - להכשיר בניה בהתנחלויות ולתת את הקרדיט לשניים.
לפני שהתחיל מכבש הלחצים, סמוטריץ' גמר אומר לא לרוץ הפעם בן גביר. חודשים שהוא מטפח תדמית מתונה יותר כשר תחבורה ששירת את כולם, ורצה לבנות את עצמו כמנהיג החדש של הציונות הדתית. ועדיין ברגע האמת סמוטריץ' רץ לחתום עם בן גביר, כשהוא מצויד בחבילת התפנוקים מנתניהו. כמו שאמר נתניהו באותה שיחה עם השולמנים, "סמוטריץ' עושה בסוף מה שאני אומר".
ברגע האחרון לנתניהו שובשו התוכניות כשחגית משה חברה לימינה. עדיין מוקדם לדעת את ההשפעה של המהלך הזה: בסקר האחרון שערכנו הבית היהודי בראשותה קיבל 0.3% מהקולות אבל אם תתגייס כל כולה לטובת בנט, המצב הזה יכול להעמיד בסכנה את סמוטריץ' ואת בן גביר. אם המפלגה של השניים אכן תהיה בסכנה, נתניהו צפוי להתערב פעם נוספת בניסיון לשכנע אותם לפרוש מהמרוץ.
גם שותפות של בנט וסער נמנעה בסופו של דבר בגלל השאלה האלמותית - כן או לא נתניהו. בעוד שסער מחוייב להחלפת השלטון ומבטיח לשבת באופוזיציה אם יפסיד, בנט צפוי לחבור לנתניהו אם האחרון יחצה את רף 61 המנדטים. עם כל הכבוד לקביעתו של בנט שנתניהו נכשל בקורונה, יושב ראש ימינה לא מתכנן להיכשל בדרך לראשות הממשלה ולהמליך מועמד אחר מהימין.
גם השמאל שיחק בפעם לידיו של נתניהו והצליח להבקיע רצף של שערים עצמיים מפוארים. השמאל, שממילא לא סובל מעודף מנדטים, ירוץ ב-5 מפלגות שונות - אם לא תהיה פרישה דרמטית ברגע האחרון: לפיד, שסירב הפעם לכל חיבור משמעותי; מפלגת העבודה ומרצ שגם עם זכוכית מגדלת אי אפשר למצוא את ההבדלים ביניהם; כחול לבן, או לפחות מה שנשאר ממנה; והמפלגה הכלכלית של ירון זליכה.
מיכאלי קיבלה את ההחלטה ברגע הכי מתעתע מבחינתה, כשהסקרים מחמיאים ורגע אחרי ההשקה. היא החליטה להשאיר בחוץ שני שחקנים פוליטיים משמעותיים - שלח וחולדאי. בסביבת מיכאלי טענו כי לא הגיוני ששלח יעזוב את יש עתיד בטענה שאין שם פריימריז ויעקוף פריימריסטים אחרים שהתמודדו בעבודה. עם זאת בפוליטיקה צריך להיות חכם ולא צודק, ובסוף מיכאלי מגיעה לקו הסיום עם רשימה לא מוכרת וקיצונית בחלקה, שדומה מאוד באופיה למרצ.
מיכאלי הייתה צריכה לחזות את הנולד ולפעול לאיחוד של העבודה ומרצ, אבל המומנטום של הבחירות המקדימות במפלגה גרם לה לחשוב שהתוצאות המעודדות בסקרים יחזרו על עצמן גם בקלפי - וזו עלולה להיות טעות של מתחילות, עם מחיר יקר. אם גם הפעם יתרחש סחף של הרגע האחרון לכיוון המפלגות הגדולות, לפחות שלוש מפלגות בשמאל ימצאו את עצמן בסכנה. אפשר להבין את לפיד ומיכאלי שהסיקו מסקנות מפיצול כחול לבן, אבל בפוליטיקה צריך קודם כל לנצח, וכרגע הגוש שלהם רחוק מזה.
ועדיין, אלה לא בחירות קלות לנתניהו. הקורונה עוד רחוקה מלהסתיים, החרדים עושים כרצונם, וכלל לא ברור מי ייצא מהבית להצביע כשבחוץ משתוללת מגפה. לא פחות חשוב, לראשונה יש מולו שחקן חזק מהימין שמצליח לשמור על יציבות ולקחת מנדטים מגוש הימין-חרדים. סער הוא שחקן פוליטי מוכשר ומתוחכם שיכול להצליח עם 14 מנדטים במקומות שבני גנץ נכשל בהם. אם נתניהו לא יצליח להשיג הפעם 61 מנדטים, תתייצב מולו שורה של ראשי מפלגות שיודעת את העבודה, ואין להם שום אינטרס ללכת שוב לבחירות.
