בזהירות רבה אפשר לומר ש"הקסם החל" – האפקט המיוחל של החיסונים כבר מתחיל לתת את אותותיו. זה כמובן מדע ולא קסם, אבל זה מרגש לראות ועל כן רגע קסום. מבט חטוף על נתוני התחלואה – המאומתים היומיים, החולים במצב קשה – לא מסגיר את השינוי אך כשבוחנים את בני ה-60 ומעלה התמונה מתבהרת: ירידה של 43% בתוך שבועיים במקרי התחלואה בקרב קבוצה זו, שרובה כבר חוסנה פעמיים.
גם מספר המאושפזים בני ה-60 ומעלה צנח בכ-33% ומספר החולים במצב קריטי ירד ב-29%. מדובר בירידה חדה הרבה יותר מאשר בקרב הצעירים יותר (50 ומטה) וחזקה יותר בהשוואה ליישובים שבהם פחות אנשים התחסנו. עם זאת, ההבדלים נמצאו גם בערים שבהן שיעור חיסון האוכלוסייה המבוגרת היה נמוך יותר – כלומר המגמה סוחפת ומעודדת לגבי בני ה-60 ומעלה ברחבי הארץ.
חשוב להבין - גם בסגרים הקודמים לא ראינו "צלילה" שכזו, ועל כן ניתן להניח קשר בין הירידה בתחלואה לבין ההגנה החיסונית, וזהו קשר שצפוי רק להתחזק ככל שיותר מבוגרים יתחסנו ויעבור עוד זמן ממנת החיסון השנייה. בעוד כשבוע רוב מי שהתחסן מהקבוצה הזו יחזיק תעודת מתחסן. יותר ויותר ערים מגיעות בימים אלה לתעודת מתחסן עבור מעל 80% מקבוצת החיסון.
מנגד, נרשמו השבוע גם חדשות רעות: הזן הבריטי רכש במספר אירועים נפרדים את המוטציה E484K - שקיימת גם בזן הדרום אפריקני ופוגעת חלקית ביעילות החיסון. בבריטניה דווח כי מדענים גילו את המוטציה של הווריאנט הבריטי, שעלולה לסייע לנגיף להתחמק או להתגבר על מערכת החיסון, ב-11 דגימות מתוך 200 אלף. המשמעות היא שייתכן שגם אצלנו, לאחר הזן הבריטי הפך לזן השולט והעיקרי, הוא עלול לרכוש במהלך ההתפשטות שלו בארץ את המוטציה הזו ולהפוך בכך את החיסונים לפחות יעילים.
כדי להיערך מול המכשול הזה, כדאי לרצף גנטית את הנגיף - לפחות אצל אלו שמחזיקים בתעודת מתחסן ושבכל זאת יתאשפזו. כאלו מקרים צפויים לנו, היות והחיסון מלכתחילה אינו יעיל ב-100% אך זה יהיה נפוץ יותר אם יהיו זנים שעליהם החיסון יהיה משמעותית יעיל פחות וכך לפחות נוכל לאתר אותם.
הקבוצה שתכריע – ולמה המספרים כה גבוהים?
למרות שהחיסונים כבר מתחילים להשפיע על נתוני התחלואה ברמה הארצית, חשוב לא לקפוץ לאופטימיות יותר: אחרי התחלה מרשימה מאד של מבצע החיסונים, קצב ההתחסנות של קבוצת הסיכון בגילאי 60 ומעלה ירד משמעותית, ונעצר על מספר מרשים אך נמוך מדי של כ-84%. קבוצה זו מהווה כ-74% מהתחלואה הקשה וכ-92% מהנפטרים, ונותרו בה רק כ-200 אלף איש שעוד לא חוסנו. אבל בימים האחרונים מעט מאוד מבני גיל זה מגיעים להתחסן. גילי 50-59 מהווים כ-13% מהחולים קשה וכ-5% מהנפטרים ומקרב קבוצה זו חוסנו רק 66% עד עתה ונותרו עוד כ-230,000 שלא התחסנו, וגם שם כבר מזהים האטה. על כן יש לרכז את המאמץ הלאומי בהגעה להיקף גדול יותר: ההבדל בין 80% חיסון ל-95% מקבוצות הסיכון הללו יחסוך מאות ואלפי מתים וימנע עוד חולים קשים רבים.
חשוב להבין את תמונת המצב – ומדוע המספרים נשארים כה גבוהים: באופן צפוי, הזן הבריטי הפך לשולט במגזר החרדי והכללי. העובדה הזו מסבירה את העלייה ב-R במגזר הכללי, שחזר להיות מעל 1. במגזר הערבי הזן הבריטי רק התחיל השבוע להשתלט, ואנחנו כנראה צפויים לראות עלייה נוספת במקדם ההדבקה במגזר. במגזר החרדי המקדם הכי נמוך, כנראה גם בזכות חסינות חלקית מהדבקות וגם מבצע החיסונים.
כשאנו מדברים על חסינות חלקית במגזר החרדי, הנחה זו מתבססת על הפער הגדול: מתחילת המגפה נמצאו מאומתים לקורונה 1 מכל 5 במגזר החרדי, לעומת 1 מכל 15 איש במגזר הערבי – ו-1 מכל 20 במגזר הכללי (ואלו רק החולים המאומתים שאנחנו יודעים עליהם). ההנחה היא ששכיחות הזן הבריטי בישראל כיום היא כ-75% לפחות והוא מידבק יותר ב-40-30%. ייתכן גם, ואת זאת אנחנו לא יודעים, שהוא גם גורם לתחלואה קשה יותר לעומת הזן הראשון.
ומה צפוי לנו בהמשך?
בטווח הקצר, מגמת השפעת החיסונים צפויה להימשך ואלו אמורים להוריד את התחלואה הקשה. האם זה אומר שאפשר להפסיק להסתכל על המאומתים?
אני סבור שהתשובה היא חד משמעית לא, ושעכשיו כשפותחים את המשק צריך להמשיך ולשמור על מקדם ההדבקה סביב 1. למה? כי גם אם החיסון יעיל ב-95%, על פי המודלים שלנו התחלואה הקשה לכל מאומת תרד בערך פי 3, עכשיו שחיסנו 80% מגילאי 60 ומעלה ופי 6 אם 95% יתחסנו. כלומר, עליה של בסך הכול פי 3 במאומתים לעומת היום תבטל למעשה את הירידה שתנבע מהחיסון. עם מקדם 1.2, למשל, זה יכול לקרות בתוך 24 יום.
זה אומר שפתיחת המשק צריכה להיעשות בהדרגה, עם שבועיים בין צעד לצעד, כדי לוודא שמקדם ההדבקה לא עולה הרבה מעל 1 בזכות החיסונים. כנראה שאפשר להתנהל עם אלפי מאומתים ליום, אבל עלייה של פי 3 כבר תחזיר אותנו לעומסים הנוכחיים. אם יעילות החיסון תתברר כנמוכה יותר, מרווח הביטחון קטן יותר. לעומת זאת, ככל שנחסן יותר, כך יגדל מרווח הביטחון, ושם צריך להיות המאמץ הלאומי. אבל בכל מקרה אסור לאבד שליטה על המגפה, כי גם אחרי שמספר החולים קשה יירד (אם, ובתקווה) בזכות החיסונים, מספר האנשים הפגיעים יישאר גבוה ולכן מספר החולים קשה יכול לעלות חזרה במהרה.
אז כמה מהמשק אפשר לפתוח בלי שה-R יעלה משמעותית? למען האמת, אף אחד לא יודע לאמוד את ההשפעה שתהיה לכל פתיחה על מקדם ההדבקה. יש יותר מדי משתנים לא ידועים, כמו יעילות החיסון, כמות ההדבקות שכל פתיחה תייצר, השפעת הזן הבריטי, ועוד ועוד. לכן נדרשת זהירות, פתיחה מדורגת, והמתנה בין צעד לצעד.
גם לאחר חיסון של 85% מבני ה-60 ומעלה (קרוב לנתון כיום) עם חיסון ביעילות של 95% יוותרו כ-290 אלף פגיעים בקרב קבוצת הסיכון. בתרחיש "קיצון" שבו 80% מהם יידבקו, ועל-פי חישוב הסיכוי להפוך לחולה קשה בהינתן שאדם נמצא מאומת בקבוצת הגיל הזו, כ-38 אלף יכולים להגיע למצב קשה. אם היקף החיסון מוגבר ל-95%, כמות ה"פגיעים" יורדת ל-146 אלף – אבל עדיין בתרחיש קיצון מדובר על כ-19,000 איש שיכולים להפוך לחולים קשה. מכל אלו עולה שדרושה יציאה מדורגת והקפדה על כך שמקדם ההדבקה לא יעלה הרבה מעל 1.
