זה היה סיפור ההתרסקות המוצלח ביותר שראינו. לפני כמעט שנתיים, כל המדינה עצרה את הנשימה כשהחללית הישראלית הראשונה "בראשית" עמדה לנחות על הירח. תקלה שאירעה בדקה ה-90 גרמה בסופו של דבר לכך שבראשית התנפצה על אדמת הירח ושברה את ליבנו. לא עברו כמה שעות עד שהבינו ב-SpaceIL שעם כל הכבוד לשברי החלום שמרוסקים עכשיו על אדמת הירח, הם חייבים להתחיל מיד לפתח את הדור הבא. "בראשית 2 נולדה באותו הערב", סיפר ל-N12 כפיר דמרי – מייסד שותף ומשנה למנכ"ל של SpaceIL, שהקים את המיזם יחד עם חבריו יריב בש ויהונתן ויינטראוב, במטרה להשתתף בתחרות של Google שאתגרה חברות פרטיות להגיע לחלל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מים רבים עברו בנהר מאז תחילת העבודה על בראשית 1: התחרות בוטלה, העמותה השיגה מימון כדי להמשיך את הפרויקט שעלותו הייתה 100 מיליון דולר, ואחרי ההתרסקות ב-2019 הוחלט לשנות כיוון בתקווה שהפעם הנחיתה תהיה מוצלחת יותר ודגל ישראל המטאפורי יונף על אדמה שמעטים כל כך הצליחו להגיע אליה. "תחקרנו ולמדנו הרבה ממה שהיה במשימה הראשונה ואני מאמין שאנחנו מוכנים למשימה נוספת ועכשיו להצליח לעשות אפילו עוד יותר דברים מפעם קודמת", אומר דמרי. "אם בהתחלה אפילו חשבנו על יותר משתי חלליות, וגם רעיונות למשימה למאדים, בסוף התכנסנו למשימה שתהיה ב-DNA של SpaceIL – לעשות את הבלתי אפשרי. מצד שני יש לנו מטרה שהיא תיתן אימפקט משמעותי לא רק בישראל אלא גם בעולם".
ואכן, למרות הספקות שתמיד עולות לקראת משימות מורכבות כאלה, האנשים בעמותה השאפתנית שהיו במרחק של מטרים ספורים מהגשמת החלום החליטו על היעד הבא בכיבוש הישראלי בחלל וגם נתנו לו תאריך. השיגור החגיגי של הגרסה המשופרת של בראשית תתקיים בעוד כשלוש שנים מהיום, בשנת 2024. אבל לא רק חללית אחת אלא 3 חלליות שקשורות אחת בשנייה: חללית האם שנקראת גם אורביטור (או בעברית: מקפת), ושתי חלליות קטנות יותר שנקראות לנדרס (ובעברית: נחתות). המשימה של בראשית 2 תהיה לשחרר את הנחתות כך שינחתו על אדמת הירח ויבצעו שם משימות מחקריות. אם הכול יילך על פי התכנון הן ישתחררו מהמקפת בהפרש של 14 ימים אחת מהשניה, כדי להנחית כל אחת מהן בחלקים שונים של הירח – בצד המואר ובצד הנסתר. לאחר מכן, המקפת תמשיך לחוג סביב הירח במשך 2-5 שנים, וניתן יהיה לתקשר איתה ממרכז בקרה בכדור הארץ, שימוקם ככל הנראה כאן בישראל.
אז איך זה הולך לעבוד? השיגור של החללית, שתשקול 800-750 קילוגרמים, יתבצע בשנת 2024, ככל הנראה מארצות הברית. היא תעבור מסע של כ-400,000 קילומטרים לירח, עד שתגיע לגובה של 25 קילומטרים מאדמת הירח. בשלב הראשון, בראשית תשחרר את הנחתת הראשונה שלה שתפתח את מנועי הבלימה, וממהירות של 1,700 מטרים לשנייה היא תצטרך להגיע למהירות כמעט אפסית כדי לאפשר נגיעה רכה על הירח. ב-SpaceIL מתכננים שהנחיתה תהיה אוטונומית וללא התערבות אנושית, והיא תהיה מלווה במחשב של חברת רמון ספייס ובו 64 ליבות חישוב. המחשב ינתח תמונות סטילס שיתקבלו מ-4 מצלמות, והעיבוד שלהן יספק נתונים על אודות הנחיתה.
"בהיעדר תקציב מדינה, אי אפשר טכנית להעניק סיוע. אנחנו צריכים לדאוג שההבטחה תהפוך להתחייבות וההתחייבות תהפוך לתשלום"
מנכ"ל SpaceIL שמעון שריד
המקפת של בראשית תמשיך לנוע מסביב לירח, ושבועיים לאחר הנחיתה של הנחתת הראשונה, תשוחרר נחתת נוספת שתגיע לצד המרוחק של הירח, שאותו אנחנו לא רואים מכדור הארץ. על גבי הנחתות יותקנו לוחות סולאריים כדי שהן יוכלו להפיק חשמל ולבצע ניסויים. הנחתות יאספו מידע מהירח שישמש מדענים שונים בכדור הארץ: החל בבחינת הקרקע ומרכיביה, נתונים על קרינה וצילומים מדעיים. ועדה מדעית תוקם לקראת סוף 2021 כדי להחליט אילו ניסויים תבצע בראשית. ובעוד הנחתות יסיימו את עבודתן לאחר כמה ימים, המקפת תמשיך לחוג סביב הירח במשך כמה שנים, ותשלים הקפה סביב הירח בכל שעתיים. התקשורת מול המקפת תתבצע מכמה מרכזי חלל בינלאומיים בכדור הארץ, בעזרת אנטנות בגודל 30-70 מטרים. כדי להמשיך במשימה החינוכית, תלמידות ותלמידים מכל רחבי העולם יוכלו לקבל מידע מהמקפת, והוא יהיה נגיש לכולם באינטרנט.
"בפעם הראשונה בהיסטוריה החללית, אנחנו עושים שתי משימות על הירח", אמר ל-N12 מנכ"ל SpaceIL, תא"ל במיל' שמעון שריד. "כשהסתכלתי על מה עושים בבראשית 2 היו ברורים שני דברים: אין מה לחזור על בראשית 1 כמו שזה, ומצד שני צריך להשתמש בכל הנכסים שפיתחנו כדי לא להמציא הכל מחדש. אמרתי, בואו ניקח 100 מיליון דולר כנתון שאנחנו לא רוצים לעבור אותו אבל נעשה משהו יותר שאפתני מרגש וגדול". כדי לגייס את המימון הרב שנדרש לשיגור משימה לחלל, ב-SpaceIL נעזרים בין היתר בתעשייה האווירית וכספי תורמים. שריד חושף כי 20 מיליון שקלים שמשרד המדע הבטיח להעביר לעמותה – עדיין לא הגיעו: "בהיעדר תקציב מדינה, אי אפשר טכנית להעניק סיוע. אנחנו צריכים לדאוג שההבטחה תהפוך להתחייבות וההתחייבות תהפוך לתשלום. אנחנו בתכנית התקציבית שלנו מאמינים שיגיע הכסף מהמדינה ובונים על זה".
מקורות מימון נוספים שעליהם נשענת בראשית הם מדינות זרות שמשתפות פעולה עם SpaceIL, בהן גם מדינות המפרץ: "במסגרת שיתופי הפעולה הבין-לאומיים, אנחנו רואים חשיבות שתהיה מדינה אחת לפחות מהקבוצה הזאת - האמירויות, בחריין, ירדן, מצרים, מרוקו ויכול להיות שגם סעודיה ביום מן הימים. הסעודים לא יודעים שאנחנו מדברים עליהם פה עכשיו, אבל כשעוסקים בחזון, אפשר להתפרע. החלק החשוב זו היכולת להפוך חזון למציאות", אמר שריד.
אף על פי שהעמותה עדיין לא חתמה על הסכמים רשמיים עם המדינות הללו, במקומות רבים מתעניינים בבראשית גם בזכות הערך החינוכי שהמשימה מביאה עמה: תלמידות ותלמידים בכל העולם יוכלו לתקשר עם החללית שתחוג סביב הירח, ולבצע מחקרים גם אם במדינתם אין תכניות חלל. כך למשל רואנדה, קניה ואוגנדה, כבר נמצאות בקשר עם העמותה הישראלית. שריד משוכנע שהמטרות החינוכיות של הפרויקט הן אלה שירתמו את השותפות הפוטנציאליות למטרה: "מכיוון שאנחנו עוסקים בפן החינוכי-מדעי, שזה משהו דו מימדי, אנחנו רוצים לעבור לתלת מימד, שזה נורמליזציה ושלום איזורי. זאת אומרת שבראשית 2 תיתן לא רק בונוסים בתחום המדעי, אלא גם בתחום של הפוליטיקה או הגיאו-פוליטיקה האיזורית, עם תרומה משמעותית בפן של נורמליזציה ותהליכי שלום".
גם התלמידים הישראלים זוכים לקטוף את פירות ההצלחה של בראשית. כך למשל, בתקופת הקורונה, ב-SpaceIL שיתפו פעולה עם משרד החינוך, ויצרו בחינת מתכונת לתלמידים במגמת פיזיקה. המנהלת הפדגוגית של SpaceIL אלינה קולטון הסבירה כי הרעיון שמוביל את בראשית הוא להעניק השראה לילדות ולילדים, ולהחדיר בהם מוטיבציה ליזום, גם אם יש מכשולים בדרך: "אני חושבת שבראשית 1 הייתה הישג מרגש שנגמר בשיברון לב להרבה מאוד ילדים. אפשר היה להגיד – טוב הגענו אבל לא הצלחנו לנחות נחיתה רכה, לא נורא. ובמקום זה אנחנו אומרים שעכשיו ניקח על עצמנו אתגר עוד יותר קשה. בראשית 2 ממשיכה להזין את המרדף אחרי החלומות של הילדים. היא מזינה בצורה נפלאה את זה שכישלון זה חלק בלתי נפרד והכרחי בדרך להצלחה".
בין אם בראשית 2 תצליח לנחות על הירח ובין אם לאו, אין ספק שהפרויקט משאיר חותם על מהנדסות ומהנדסי העתיד, ולא רק עליהם: ב-SpaceIL מרגישים זאת בין היתר במיזמים החינוכיים שהם מוציאים לפועל בעזרת עשרות מתנדבים שפעילים בעמותה. כך מסכם זאת דמרי: "אני חושב שבראשית כן מילאה את הייעוד החינוכי שלה שזה הייעוד היותר גדול שלה. דורות של ילדים שיבנו עכשיו חלליות. אז את בראשית 2 אנחנו עושים, אבל בראשית 3, 4 ו-5 זה הם".
יונתן קפשוק סייע בהכנת הכתבה.