באחד מימי שישי אחר הצוהריים מצא עצמו האלוף הרצי הלוי בג'יפ על גדר הגבול. באותו אחר צוהריים הוא דיבר בטלפון עם גנרל מצרי, שדיבר בקו השני עם בכיר בחמאס. יחד, במשולש בלתי אפשרי שכלל גם איומים וצעקות לפעמים (של המצרי על החמאסניק), הם בלמו יחד את ההפגנות הסוערות - אלו שעד לאחרונה כללו ירי בגבול ועשרות נפגעים מדי שבוע.
הרגע הזה מהווה הוכחה לשינוי הגדול שהתחולל בדרום בשנים האחרונות: ההפגנות על הגדר דעכו, ומ-40 אלף מפגינים ועשרות נפגעים מדי שבוע על הגדר, המספרים ירדו בהדרגה לאפס, בזכות שילוב של דיפלומטיה צבאית מול המתווכים - מצרים, קטר והאו"ם הביאו לתוצאה. חמאס למד גם הוא לקח - ואת התוצאות רואים בשטח. בחודש אוגוסט האחרון, עם התפרצות הקורונה שנחשבה לגורם מרסן, הארגון הרים ראש ושיגר בלונים ורקטות. ישראל, בתגובה, בעטה חזק: תקיפות משמעותיות נגד מטרות ששוות לארגון כסף ויוקרה – מנהרות, מערכי שיגור, מפעלים לייצור רקטות ועוד. יחד עם החמרת הסנקציות הכלכליות כמנוף לחץ נוסף, ואז הוכנסו לרצועה המתווכים.
שנת 2020 הסתיימה עם ירי של 170 רקטות לשטח ישראל, לעומת 2019 שעמדה עם כאלף שיגורים לשטח ישראל. מדובר בירידה של ממש בהתרעות צבע אדום לתושבים - וזה מייצר לא רק שקט, אלא רגיעה בעיקר אצל ילדי העוטף. ירידה נרשמה גם במספר ניסיונות החצייה של פלסטינים את הגדר - רובם אגב מחפשים כאן עתיד טוב יותר. מוכנים להישלח לכלא הישראלי ולכן לפעמים נושאים רימון או סכין כי "ירוויחו" כך ארוחה חמה ואולי גם טיפול שיניים.
השינויים הללו מאפיינים את תקופתו של הלוי כמפקד פיקוד הדרום. בפיקוד מדברים על כך שהמסר שישראל העבירה לחמאס נקלט: הארגון הרצחני הבין ולמד שבעת הזו לפחות האלימות אינה משתלמת. "צריך למנוע התעצמות משמעותית ברצועת עזה, מנוהלת מערכה בין המלחמות כדי למנוע את הדבר הזה. מישהו בצד השני יכול לטעות. לא היינו רוצים להגיע לנקודה הזו", הסביר הלוי על המדיניות מול עזה, בוועידת המשפיעים של חדשות 12, רק לפני ימים אחדים. כיום הוא כבר מסתכל על החיים מעמדת התפקיד הבא – סגן הרמטכ"ל - תפקיד שאליו הוא נכנס אחרי שלוש שנים סוערות בדרום.
יד על הדופק: המפגש המפתיע של האלוף עם העזתים
ההתנהלות מול עזה שמובילה לשינוי היא לא רק בתקיפות, חשאיות יותר או פחות, וגם לא רק בשיחות צעקות עם המצרים ועם חמאס: במתקן הסמוך לגבול התיישבו לאחרונה מסביב לשולחן כמה תושבי עזה. לא בכל יום יוצא להם לפגוש את האיש שנכנס למקום - הלוי בכבודו ובעצמו. גם עבור מפקד פיקוד הדרום היוצא, זהו מפגש מסקרן וחשוב עם מי שמתגוררים ברצועה.
בהזדמנות זו הלוי זכה לשמוע ממקור ראשון איך נראים החיים שם מנקודת המבט של התושבים. במפגש צף המצב הכלכלי בעזה, התפרצות הקורונה, הלחץ שמפעיל חמאס על האזרחים – והשיחה שיקפה את האווירה מעבר לגבול. זוהי עוד דרך מבחינתו של הלוי להבין ולחוש את הזרמים העמוקים יותר ברצועה, רגע לפני העברת השרביט.
מהשנים הסוערות בגבול הדרום - לרמטכ"לות?
הלוי מצטרף עכשיו למועדון יחסית מצומצם: 33 אלופים שירתו עד כה כסגני רמטכ"ל, ו-19 מהם הפכו לרמטכ"לים לאחר מכן. בעשורים האחרונים נהוג שבכל כהונת רמטכ"ל יהיו לו שני סגנים - אחד בתחילת הקדנציה ואחד בסופה.
הסטטיסטיקה מלמדת שסיכוייו של סגן הרמטכ"ל השני טובים הרבה יותר: מופז קודם על פי וילנאי ויעלון על פני עוזי דיין, וגם דן חלוץ הועדף על פני גבי אשכנזי (שלבסוף חזר מהאזרחות לאחר שחלוץ התפטר). גם גנץ היה סגן הרמטכ"ל השני של אשכנזי ולבסוף מונה לתפקיד, וכך גם גדי איזנקוט ואביב כוכבי - כל אלו ליוו רמטכ"ל בסוף כהונתו וזכו להחליף אותו. הלוי, שנכנס כעת לנעליו של האלוף אייל זמיר, יעבוד בצמוד לכוכבי - שרק לאחרונה "הפך תקליט" וסיים שנתיים מתוך כהונתו כרמטכ"ל.
שנתיים לכהונת כוכבי: מה קרה בשיחה עם לוחמי השייטת ששבו ממבצע חשאי ומי הצליח להרגיז אותו
גם לאחר שנתיים וחצי, החייל מספר 2 לא שוכח
הלוי סיפר לאחרונה בפורום סגור על הרגע הקשה ביותר והמורכב ביותר מבחינתו בשלוש השנים שבהן עמד בראש פיקוד הדרום. מי שעזה הייתה עד כה "על ראש שמחתו" בדרך לתפקיד חדש ומאתגר, אך יש אירוע אחד מהדרום שמבחינתו עדיין מהדהד בראש.
הלוי שיתף באותו פורום כי אירוע ההסתבכות של כוח מיוחד בלב חאן יונס בנובמבר 2018 היה הקשה ביותר עבורו עד כה. באותה תקרית הלוחמים נחשפו ובקושי רב בתושייה ובקור רוח חולצו מלב התופת, כשהם מצליחים לאסוף עמם את גופתו של סא"ל מ' ושני פצועים קשה מקרב הלוחמים. במהלך האירוע התעורר החשש שלוחם יישאר בעזה, אך בזכות הימלטות מהירה - שאף זכתה לצל"שים - נמנע אסון כבד בהרבה, "אסון בלתי נתפס למדינה" לדברי אחד הלוחמים הבכירים באירוע.
הלוי פיקד על מבצעים מיוחדים בעבר ולכן הבין מיד את גודל הרגע, את חוט השערה בין הסתבכות עצומה לבין התוצאות שבהן הסתיים המבצע. המשימה של הכוח המיוחד הוכנה במשך חודשים בטרם יצאה לפועל, ונחשבה לבעלת חשיבות מבצעית ומודיעינית גבוהה.
התחקיר של אותו אירוע קשה חשף כי כשהלוחמים הבינו שנחשפו על ידי חמושי חמאס, הם שלפו אקדחים. סא"ל מ' החל לירות לעבר המחבלים וכך אפשר לחבריו להסתער. פעולה זו עלתה לו בחייו: הוא נפגע ונהרג מאש חבריו. מפקד הכוח, שחשש מניסיון לחטוף לוחם נוסף שנפצע, יצא מהרכב, הרג שני חמושים של החמאס והצליח לחלץ את הלוחם. 20 דקות לאחר ההיתקלות, הכוח הצליח להימלט מבלי להשאיר ציוד מתוחכם ורגיש בשטח: אפילו המכוניות ששימשו את הכוח הופצצו מהאוויר ונהרסו כליל.
מבחינת הצבא יש חשיבות עצומה למבצעים האלה, שמהווים חלק מהמערכה בין המלחמות – המב"מ – שמנהלת ישראל בסוריה ובמדינות רבות ברחבי המזרח התיכון. אותם מבצעים פוגעים ב"הפתעות" שמכינים האויבים למלחמה הבאה, וצה"ל פועל כדי לגרוע את אותן יכולות כבר עכשיו.
סירות נפץ מעזה ולחימה תת-ימית: הכוח החשאי שמכין "הפתעה" לישראל
פיקוד הדרום נכנס באיחור למב"מ בעזה, אבל פועל כעת באופן אינטנסיבי מול מה שבונה חמאס - למשל הכוח הימי המיוחד של הארגון, מערך הרחפנים והמז"לטים שלו. גם הפגיעה בכלי שיט של הכוח הימי של חמאס שהוטבע לפני שבועיים על ידי חיל הים מול חופי עזה. גם התקיפות האוויריות מתמקדות בדיוק בכך - באתרי ייצור רקטות, בפירי מנהרות ובונקרים תת קרקעיים, שם נמצא לב המערכים של חמאס ברצועה.
הטראבל מייקר שיצא מהתמונה - ו"הקרחונים של עזה"
ניצחונו של יחיא סינוואר בבחירות בעזה חשף שגם המערכת ממול יודעת לייצר תהליכים כמעט דמוקרטיים. האיש שנבחר הוא פרגמטי מאוד ומוביל תהליך של "עזה תחילה" - קודם טיפול בקורונה ובכלכלה, ברווחת התושבים לפני מלחמה. חמאס לא נטש את ההתנגדות, שממנה נבנה כוחו, אבל סינוואר מתעדף כעת את החשוב על פני הנרטיב רחוק הטווח. בבחירות הללו נבחרו להנהגת חמאס שתי נשים - אולי יש לכמה מפלגות בישראל אפשרות ללמוד מהארגון בנושא הזה. התוצאה היא שמול ישראל ניצב עכשיו מנהיג שיש דרך לדבר איתו ולייצר איתו הבנות, והדבר יכול להשפיע מאוד על עתיד הרצועה בתקופה הבאה.
גם בצבא שינו מדיניות: אם פעם הגיבו בעוצמה על כל הפרה - ירי או בלון - המפקדים הבינו שהמצב מתיש את תושבי העוטף, שעייפו מ"מיני-סבבים". על כן צה"ל בחר בדרך אחרת. קראו לה מערכה מתוחמת – ישראל אוספת הפרות של חמאס ואז מחליטה מתי לפגוע ובאיזו עוצמה.
כך נבנה מבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019 – מהלך מתוכנן לחיסול אבו אל עטא, ראש הג'יהאד האיסלאמי בצפון הרצועה ו"טראבל מייקר" רציני שעשה כאב ראש לישראל ולחמאס גם יחד. חיסולו, יחד עם עוד 25 פעילי הארגון בדרגות שונות שנהרגו במהלך המבצע, מורגש עד עכשיו. בצבא טוענים שהמבצע תרם רבות לשקט.
בפיקוד הדרום נטבע בשנים האחרונות מושג חדש – "ניהוג עזה": הלוי מתאר זאת בתור אוקיינוס מלא בקרחונים, שמצריך שייט יציב וזהיר, או בדימוי אחר - נהג בכביש מלא מסמרים. עזה שברירית והתסכולים הפנימיים מתנפצים על ישראל – הקורונה, הכלכלה והלחץ המצרי. הניהוג נועד למנוע תאונה: שילוב בין הדרג המדיני לצבאי, היכולת לקשור בין שני הדרגים ולתרגם בצורה נכונה את רצון מקבלי ההחלטות ולהשפיע על השטח.
ה"ניהוג" הוא למעשה משולש של הפעלת כוח והתכוננות למלחמה בצלע אחת, מערכה נגד התעצמות חמאס מצד שני - ומאמץ אזרחי מייצב. "קיים מתח בין זה שהיינו רוצים שהמצב של התושב בעזה יהיה טוב יותר, אבל לא לחמאס ולא לארגוני הטרור", הוא הסביר בוועידת המשפיעים. "זה אתגר מורכב - להיטיב את מצב האזרח ולא לאפשר את היכולת להתעצמות".
תחת הלוי נבנה שיתוף פעולה בין-ארגוני משמעותי: אנשי פיקוד הדרום ישבו יחד עם מקביליהם בשב"כ, במוסד בחיל הים ובחיל האוויר ויחד ניהגו את הרצועה. היו מחלוקות בדרך, אבל נבנתה "קהילה דרומית" שהביאה תוצרים למדינה, במילה אחת – שקט.
תוכנית המלחמה החדשה בדרום: פחות שטח, יותר יעילות
במקביל לניהוג השקט, עסקו בפיקוד הדרום בהכנות למלחמה. השבריריות של הרצועה יכולה להביא לכך שבכל רגע אירוע קטן יביא להסלמה ומשם "ליציאה למתפרצת" - סבב שבו ישראל תנסה להוביל את המערכה ולשלוט בפתיחה ובסיום. הלוי פיתח את "רוח דרום" – תוכנית מלחמה אחרת, שכוללת שינוי של התוכניות המבצעיות של ישראל בעזה. פחות חשוב, לשיטתו, כמה שטח אויב אתה מחזיק - אלא כמה פעילי טרור אתה מחסל ובאילו תשתיות של הארגונים אתה פוגע. הרעיון הבשיל אחרי ניתוח שלוש המערכות המרכזיות שהתנהלו ברצועה בשנים האחרונות – מבצע "עופרת יצוקה" שבו הלוי הוביל את חטיבת הצנחנים בלחימה בצפון הרצועה, מבצע "עמוד ענן" ו"צוק איתן".
מה למדו בפיקוד הדרום מהאירועים הללו? שצריך לפגוע ביכולות הליבה של האויב – פעילים, כוחות מיוחדים כגון קומנדו ימי ולוחמי המנהרות המתמחים בפשיטות, מנהרות ותשתיות נוספות, מפקדות, בתי בכירים, מחסני נשק ואתרי ייצור אמל"ח. למעשה מדובר בכל מה שארגוני הטרור השקיעו בפיתוחו מיליוני דולרים, אמצעים קריטיים מבחינת חמאס שזמן שיקומם ארוך.
התפיסה המבצעית הזו מסתמכת על חיבור בין כמה גורמים: מודיעין מדויק - בנק מטרות שנאסף בעמל רב בשגרה ובזמן אמת; מקור אש – אווירי, קרקעי או ימי; תמרון – הכנסת מעט כוחות רק במקומות שבו יש להם השפעה, עם מעטפת אש חזקה ושהייה קצרה בשטח. ברור שגם מהלך כזה יביא לנפגעים וגם חטופים: חמאס בנה רשתות מנהרות מתחת לעזה, ויש מי שממשיל את כמות הבטון שנשפכה שם ל-20 מגדלי בורג' חליפה תת קרקעיים.
הרעיון המסדר הוא לייצר שינוי. שינוי מהיר ככל הניתן שיביא את הצד השני למחיר הפסד מאוד גבוה, ותוכנית המלחמה החדשה מביאה לדרג המדיני פיתרון שאפשר לשכנע בו את מקבלי ההחלטות. לדרג המדיני יקושי לקבל החלטות דרמטיות, ולפעמים גם קושי להאמין ביכולת התמרון של הצבא. תוכנית "רוח דרום" היא מבנה מודולרי שמאפשר למקבלי ההחלטות לבחון בכל שלב מה קרה, איך רוצים להמשיך ולאן ניתן להתקדם. על פי התוכנית, תמיד ניתן לעצור - בעיקר כי רבים מההישגים מתוכננים לפתיחת המערכה ומשם ניתן להתפתח. הלוי כבר חושב על המצב בתור סגן רמטכ"ל, וברור לו שהתוכנית שגיבש למלחמה הבאה בעזה היא קלה יותר לעיכול לדרג המדיני. אין קצין שלא זוכר את הדלפת המצגת מהקבינט בצוק איתן, שבה הזהיר צה"ל את ראש הממשלה מפני ריבוי נפגעים בכניסה רחבה לרצועה.
בימים אלה מסתיימת בניית המכשול מסביב לרצועה – גדר עילית וקיר בטון עמוס חיישנים תת קרקעי. נחשפו כך 20 מנהרות חודרות, והפעילות ההגנתית בגבול מגבירה את תחושת הביטחון ביישובים סמוכי הגדר. לא בטוח שצה"ל סיים עם המנהרות: חמאס יחפש דרכים לעקוף גם את המכשול, וישראל תמשיך לחפש - בעיקר כדי שלא נופתע. עם זאת, כבר עכשיו ניתן לומר שהמכשול הוא החלטה לאומית משנה מצב בעוטף.
השיחות עם התושבים - והמאמץ להחזרת הנעדרים
ומה ניתן לשנות מול עזה? הלוי חושב שניתן לאפשר יציאת פועלים עזתים במספרים לא גדולים (כמה אלפים) לעבודה בישראל, מהלך שמצד אחד יאפשר לנהל את המצב באופן ביטחוני יחד עם השב"כ ומצד שני יקפיץ את ההכנסות של תושבי הרצועה. ביום עבודה ממוצע בעזה מרוויח תושב הרצועה כ-50 שקלים ובישראל הוא ישתכר פי שישה או שבעה יותר.
5,000 פועלים כאלה, שנכנסים לישראל במשך שנה שלמה, מקפיצים את התל"ג של עזה, מכניסים כסף לרצועה ועשויים בהחלט לשכנע הליכה לכיוון שקט. קיימת גם חשיבה על פתיחת אזורי תעשייה משותפים בגבול עזה, ובמצב כזה הם לא יוכנסו לתוך ישראל. גם מהלך כזה יאפשר אלפי מקומות עבודה. הפוטנציאל קיים אבל, ויש אבל: המאמץ האזרחי חי תחת שתי מגבלות - שלא תהיה התעצמות, כניסת אמצעי לחימה ורכיבים שמאפשרים ייצור נשק לרצועה ועניין השבויים והנעדרים. רק כאשר הנושא הרגיש הזה ייפתר, ניתן יהיה להביא להרחבת הסיוע הכלכלי ופריחה כלכלית ברצועה, ולהסרת חסמים רבים שישראל מפעילה.
אחת המשימות של מפקד פיקוד דרום היא להביא לשרים את המודעות לחשיבות טיפוח העוטף, שיבינו שם למעלה מה קורה בדרום ומה חשים וצריכים התושבים: סיוע בפסיכולוגים, ממ"דים, חינוך ותשתיות. החיבור לתושבים בעוטף עזה הוא חשוב: לא תמיד קל לקצין להתמודד מולם ומול טענותיהם, לדבר איתם דקה אחרי שבית חטף פגיעה ישירה בשדרות עם בני המשפחה - אבל זה תפקידם של הקצינים בפיקוד.
כך גם אתגר גיוס הבדואים: תחת הפיקוד נמצאת יחידת הסיור הבדואי. אם בשנה הקודמת התגייסו רק 16 צעירים בדואים ליחידה, השנה המספר עמד על 60. יש כאן חשיבות לבניית מודל חדש, מסביר האלוף לכל מי שרוצה לשמוע - מודל חלופי לסוחר הסמים. שאף צעיר בדואי לא יבחר במקצוע הזה אלא במקצוע לגיטימי מכובד, שיהיה לו בית קבע שמחובר לתשתית מים וחשמל ושיהיה לילדיו חינוך מתאים. זו הסיבה שהשקיע בכך רבות: הלוי הקדיש זמן ניכר לביקורים בפזורה הבדואית ושיח עם ראשי הבדואים על חשיבות הגיוס והעבודה המשותפת בין צה"ל למגזר.
לבא אחריו, האלוף אליעזר טולדנו, הלוי משאיר אתגר משמעותי: חקירת הטענות נגד מעשי ישראל בגבול עזה והניסיון להגדרתם כ"פשעי מלחמה". הלוי גינה את המהלך בהאג ("ההחלטה בעייתית מאוד, בית הדין נותן תמריץ לטרור"). לדבריו, צריך לפעול בצורה חכמה כדי לא ליפול לידי המקטרגים ולצמצם ככל הניתן פגיעה בבלתי מעורבים. הלוי אומנם מסתכל על ההחלטה של בית הדין הבין-לאומי בהאג לחקור את האירועים בעזה תחת ההגדרה של פשעי מלחמה בשלווה יחסית, אבל בשיחות סגורות יסביר שצריך שניים לטנגו. ברגע שחמאס הבין שאין תכלית להפרות הסדר הגדולות על הגדר, אז אין הפרות סדר וגם אין נפגעים - וזה המצב ברצועה, עד להודעה חדשה.