החיסונים כבר כאן - אבל האם הם יכולים למנוע עוד סגר? מנות החיסון הראשונות הגיעו השבוע לישראל, עוד לפני האישור, וראש הממשלה כבר הצהיר ש"הסוף של המגפה נראה בעין". לצד האופטימיות, נתוני התחלואה ממשיכים לעלות - ובקבינט הקורונה התלבטו כיצד לבלום את המגמה מבלי לחזור לסגר. הסגר הלילי ירד מהפרק והוחלט לחכות עם "ריסון מהודק" עד שייחצה רף של 2.500 חולים ביום: כעת נותרו למעשה שתי חלופות עיקריות למאבק במגפה – וניתוח התרחישים מראה מה התוצאות הצפויות של כל מהלך.
אתגר חג החנוכה - והפתרון שהוכח כלא יעיל
טוב שהסגר הלילי שהוצע לא יצא לפועל, כי הוא לא באמת היה מוריד את התחלואה. הוא בעיקר היה מוביל לשחיקה נוספת של אמון הציבור, ששחוק גם כך. לא נמצא ולו ניתוח אחד שהראה שלסגר לילי תהיה יעילות גבוהה, ויש לכך סיבה – איכוני טלפונים מראים שפחות מ-10% מכלל המגעים קורים בלילה, ועל כן המשמעות של סגר לילי על התחלואה לא יכולה להיות משמעותית.
מקדם ההדבקה - ה-R - הגיע השבוע ל-1.24, כלומר כל נדבק מדביק עוד 1.24 איש בממוצע ובכך העקומה רק עולה. אם רק כ-10% מהמגעים קורים בלילה, הסגר הלילי יכול להוריד את ה-R ב-0.1 לכל היותר - ובפועל הרבה פחות. אם לוקחים בחשבון את המגעים שייצאו לפועל בכל מקרה, את האנשים שלא יעקבו אחר ההנחיות, את החתונות הפיראטיות ואת אירועי החנוכה שיעברו לשעות מוקדמות יותר - הירידה כנראה תסתכם ב-0.05 לכל היותר. המשמעות: מדובר במהלך שלא באמת היה משנה את מגמת ההדבקה הנוכחית.
במקום עוצר לילי שממילא לא היה עוזר, צריך לאכוף את החתונות וההתקהלויות שמתקיימות בניגוד להנחיות - אותם אירועים שלא מצליחים לאכוף כבר הרבה זמן. אולי עוד ניתן לטפל במוקדי התחלואה - זה קשה יותר, אבל ללא ספק יעיל יותר מסגר לילי.
חג החנוכה שהגיע בזמן העלייה הנוכחית בתחלואה הוא אירוע שיש בו סכנה להתפשטות בגלל ריבוי המפגשים המשפחתיים הבין-דוריים המערבים את אוכלוסיות הסיכון. על כן, בהגבלה האחרונה שהוצעה היא איסור על שהייה בבית של אדם אחר החל מהשעה 17:30 בערב במשך שמונת ימי חג החנוכה. בזה יש כבר יותר היגיון ומדובר בצעד שיכול למנוע התפשטות נוספת של התחלואה.
המודל שמסביר: מה מחיר הצעדים?
כשסוגיית הסגר הלילי ירדה מהפרק, נותרו למעשה שתי חלופות: סגר מונע ומוקדם ככל האפשר - או המשך המאמצים להורדת התחלואה בלי הגבלות משמעותית, תוך המתנה לחיסון שיוריד את התחלואה.
כדי להבין את ההשלכות של החלופות השונות לפעולה, חשוב קודם כל להבין את המצב הקיים: הממוצע השבוע הוא יותר מ-1,400 מאומתים ליום, בדיוק איפה שהיינו לפני ההתפרצות בספטמבר. התחלואה אינה מרוכזת רק במגזר הערבי והזינוק הגדול ביותר השבוע נרשם דווקא במגזר הכללי. למרות זאת, במגזר הערבי התחלואה לנפש עדיין גדולה פי 4 מבמגזר הכללי. העלייה בתחלואה אמיתית, כי בשבוע האחרון היא גם נרשמה בחולים החדשים שמצבם קשה.
ניתחנו את ההשפעה של כל אחת מהחלופות בעזרת מודל של תהליך המחלה של אדם מאבחון בדיקת PCR חיובית, כשהערכת הפרמטרים נעשתה לפי נתונים היסטוריים של כלל המאומתים בישראל. המודל שלנו מאפשר לכל מטופל להיות במצבי אשפוז שונים - מאומת, קל\בינוני, קשה, קריטי, מוות ושחרור. מעבר בין המצבים השונים מתבצע בזמנים ובהסתברויות שנלמדו מנתוני מטופלים לכל אורך הגל השני. בכל יום שבו ניתנת תחזית, "נכנס" כל מאומת למצב ההתחלתי שבו הוא נמצא. בשלב זה מריצים עבור החולה מספר רב של סימולציות מסלולים בהתאם למאפיינים (גיל, מין, היסטוריית אשפוז), ומהסימולציות הללו בונים תחזיות סטטיסטיות ברמת הפרט או האוכלוסייה כולה.
חשוב להדגיש: התחזית תלויה בתרחיש המאומתים העתידיים שנבחר - גם כמותית (לפי מקדם R) וגם בתמהיל מאפייני הנדבקים העתידיים. כלומר, התפרצות בבית אבות למשל לא תהיה שקולה להתפרצות בבית ספר. מכיוון שקשה מאוד לחזות מראש את כמות ותמהיל המאומתים - דבר שיכול להשתנות בצורה לא צפויה עקב מגבלות או שינויים התנהגותיים באוכלוסייה – צריך להתייחס לניתוח כאל תרחישים אפשריים ולא כאל תחזית ורצוי לנתח כמה תרחישים שונים של התפתחות ההדבקה. לאחר גיבוש התרחישים, "גוזרים" מכל אחד מהם תחזית של אשפוזים ותמותה.
המודל - והתשובה: סגר או המתנה לחיסון?
כאמור, בחלופה מס' 1 הנחנו תרחיש של סגר שיתחיל בשבוע הקרוב בדומה לסגר השני אבל כשבתי הספר פתוחים בערים ירוקות. הנחנו שהשפעת הסגר על התחלואה תהיה דומה לסגר השני, וגם שהתחלואה ביציאה מהסגר תהיה דומה למצב בתום הסגר השני. בתרחיש הזה התעלמנו במכוון מהשפעת החיסון בארבעת החודשים הקרובים. והתוצאות?
תוצאות התרחיש הזה (סגר החל מהשבוע הקרוב): שיא תחלואה בסוף דצמבר. שיא החולים המאומתים החדשים (יומי) הצפוי הוא כ-3100. שיא החולים במצב קשה בבית החולים: 650. ניסינו לצפות בעזרת המודל גם את הנפטרים הנוספים עד 1.4, והתשובה שהתקבלה: 1,300. התרחיש התעלם מהשפעת החיסונים שעשויים להוריד את התחלואה החל מפברואר, וייתכן שהיקף הפצת החיסונים והקצב שבו נחסן יכול לשפר את הנתונים.
בחלופה מס' 2 ניתחנו לאן ישראל תגיע אם יימשכו המאמצים להורדת התחלואה, מתוך הנחה שהם יצליחו רק באופן חלקי, עד להתחלת חיסון. לפי הצפי, המאמצים לא מצליחים להוריד את R מתחת ל-1 ולשטח את העקומה. הנחנו R קבוע באזור ערכו הנוכחי וירידה ב-R רק בעקבות השפעת החיסון. הניתוח שלנו הניח שהחיסון יתחיל בקצב גבוה בסביבות 1 בינואר, בקצב של 50,000 איש ליום. למען הפשטות הנחנו שהחיסונים יתבצעו כשסדר המתחסנים לפי גיל - מהמבוגרים לצעירים.
כמו כן, בגלל ששתי מנות החיסון ניתנות בהפרש של 3 שבועות אחד מהשני, הנחנו שהחיסון יהיה יעיל רק כחודש לאחר מתן המנה הראשונה. בחנו יעילות חיסון של 90% או של 70%, והדגשנו שיש להביא בחשבון את אי הוודאות הגדולה לגבי הנחות התרחיש בכל הקשור לחיסונים.
בדקנו את התחזית של התרחיש הזה, שישראל צועדת לעברו, עם R התחלתי של 1.1 (שיא R של מאושפזים חדשים שנרשם בגל השני) ויעילות חיסון בהיקף של 70%. והתוצאות: שיא תחלואה בתחילת פברואר, ומשם R מתחיל לרדת. כצפוי, שיא המאומתים היומי גבוה בהרבה מתרחיש הסגר: כ-6,000 נדבקים נוספים שמאובחנים מדי יום. גם תמונת העומס בבתי החולים גבוה יותר כששיא החולים שמצבם קשה בבתי החולים הגיע בסימולציות לכ-1,100 חולים קשה (כיום: 318).
לגבי צפי הנפטרים הנוספים עד 1 באפריל, התוצאה שהתקבלה היא 2,200 מתים נוספים – לא הרחק ממספר המתים מתחילת המגפה ועד היום. ביעילות חיסון של 90% התוצאות די דומות, אם כי מספר הנפטרים הנוספים יורד לכ-1,900.
אם מקדם R ההתחלתי גבוה יותר ויעמוד על 1.15, שזה ממוצע R של מאומתים ומאושפזים חדשים בשבוע האחרון, אז התוצאות גבוהות הרבה יותר: שיא מאומתים יומי של כ-12,000 - יותר מהנתון בתחילת הסגר השני. לפי המודל, גם מספר החולים במצב קשה בבתי החולים מזנק לכ-2,000 ומספר הנפטרים הנוספים עד תחילת אפריל עומד על 3,900, עם הנחת יעילות חיסון של 70%. התרחיש לא הראה שינויים גדולים במעבר מ-70% יעילות חיסון ל-90%, כלומר התוצאות לא מאד ״רגישות" ליעילות החיסון במספרים אלו.
מה אפשר להסיק מהמודל - ולאן אנחנו הולכים?
סגר שיתחיל בשבוע הקרוב הוא חלופה שאת תוצאותיה אפשר לנבא בצורה טובה יחסית. אומנם יש בתרחיש זה פגיעה כלכלית מיידית, אבל התחלואה תישאר נמוכה עד השפעת החיסון וכנראה שלא יידרש סגר נוסף. כמו כן, בעזרת החיסון ניתן יהיה להאיץ את החזרה לשגרה בינואר, כששיא התחלואה כבר מאחורינו (בסוף דצמבר) עם כ-500 חולים קשה בבתי החולים ועוד כ-1,200 מתים.
בחלופה 2 - המשך המאמצים הנוכחיים להורדת התחלואה, ביעילות נמוכה יותר מסגר, וחיסון החל מינואר - יש הרבה אי ודאות, במיוחד בכל מה שקשור לחיסונים. יחד עם זאת, כנראה שבחלופה הזו התחלואה תעלה עד לשיא בתחילת פברואר, ומשם היא תתחיל לרדת בזכות החיסון. המחיר בחיי אדם גבוה יותר בחלופה הזו, כשבשיא צפויים בין 1,000 ל-2,000 חולים קשה מאושפזים, כלומר בין פי 3 לפי 7 מהמצב הקיים. מספר הנפטרים ינוע בין 2,300 ל-3,900 - כשהנתון הזה מאוד תלוי ב-R. הקלות נוספות לפני מרץ אפשריות רק אם התחלואה תשתפר.
אלו למעשה שתי החלופות שעומדות כיום בפני מקבלי ההחלטות. בהיעדר האור בקצה המנהרה שמספק החיסון המתקרב, כנראה שהיה כדאי להטיל מגבלות חמורות עכשיו, כי ממילא היינו נאלצים להטיל אותן בשלב מסוים, ולהטלתן בשלב מוקדם יותר יש מחיר קטן יותר בחיי אדם, וגם זמן הטלת המגבלות וזמן היציאה מהסגר יהיו קצרים יותר ברמות תחלואה נמוכות יותר. אך בהינתן החיסונים, יש חלופה להתנהלות ללא סגר, כי המודלים מראים שייתכן ורמות התחלואה אליהן נגיע בנקודת הזמן שבו החיסון יתחיל להוריד את התחלואה יהיו כאלה שמערכת הבריאות תוכל להתמודד איתן. כמובן שלחלופה הזו יש מחיר גבוה יותר בחיי אדם וגם מידה גדולה יותר של אי וודאות, אבל איזון בין כלכלה ובריאות זה בדיוק ההחלטות הקשות שתפקידה של הממשלה לקבל.
פרופסור ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב, מכון ויצמן