הקמת המפלגה החדשה בראשות גדעון סער מתנגנת כמו השיר של שרית חדד: "יש חגיגה, אומרים בעיר מסיבה... ההוא הולך וזה בא". מפלגת ימין זו מקבעת את הבחירות הבאות לאירוע במעמד צד אחד: צד ימין. סער יערוך מסיבה בלי להזמין אף איש שמאל. בניגוד לנתניהו, סער הוא איש ארץ-ישראל-השלמה, שהתנגד להסכם וואי ולהסכם חברון, להתנתקות מעזה, להקפאת התנחלויות, לנאום בר-אילן בזכות פיתרון שתי המדינות, למתווה ג'ון קרי. הוא לא היה מסכים לוותר על הסיפוח תמורת הסכמי נורמליזציה גלויים עם מדינות שהתקיימו עימן הסכמי נורמליזציה סמויים.
אילו היו היום בחירות אישיות לראשות הממשלה ושני המועמדים היו נתניהו (נטול כתבי אישום) וסער – לא היה ספק: נתניהו היה מנהיגו של המרכז-שמאל. הוא העדיף שלום על ארץ-ישראל כאשר זנח את הריבונות לטובת הסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין, ואחר כך המשיך להסכמים עם סודן ומרוקו. הוא רואה בעבאס מנסור וברשימה המוסלמית שותפים לגיטימיים.
בחירות ישירות היו ואינן עוד. גם החלוקה לימין ושמאל היטשטשה. הניהול הכושל, המחפיר, של משבר הקורונה, אמור לשחק תפקיד בבחירות. משבר מיוחצ"ן ולא מנוהל. כדי לתאר את התנהלות קבינט הקורונה ביממות האחרונות צריך כותב קומדיית מצבים. כדי לשקם את החברה מהריסות החורבן הכלכלי, ייקח, לפי בנק ישראל, כשלושה עשורים. כלכלנים וסוציולוגים מדברים על "דור אבוד".
התגובה המבוהלת ביותר שחשפה חרדה גדולה מפני סער- הייתה של נפתלי בנט. לפי שעה, סער מקלף ממנו שלושה-ארבעה מנדטים אך בנט חרד מהמשך המגמה. ספרו של בנט נקרא "איך לנצח מגפה" – האם ספרו הבא ייקרא "איך לנצח מגמה"? בנט הצליח לייצר מצב, או מראית-עין, של מנהל, או אמרגן, לטיפול כוללני במשבר. אם הסדק בדימוי הזה יתרחב ואם במקביל פחדיו של נתניהו יתעצמו - האם ייתכן שהליכוד וימינה יחליטו ללכת לבחירות ברשימה אחת כפי שהלכו בזמנו הליכוד וישראל ביתנו? לחילופין - אם בנט ימשיך להיחלש, האם ייפרד/ייפטר מסמוטריץ' ויאחד את ימינה עם מפלגתו של סער?
סער גיחך השבוע, ולא בפעם ראשונה, את בכירי הליכוד - שדעתם על נתניהו ועל תפקודו זהה לדעתו, אך הם מרכינים ראש, אוטמים את האף ופותחים את הפה רק בשיחות סגורות. מה שמבדיל בין סער לבין ישראל כ"ץ, ניר ברקת וגלעד ארדן – זה האומץ להזדקף. זו התעוזה לעשות מעשה. מפלגת סער אמורה גם להשביח את הרכב הכנסת. השורות האחוריות של הליכוד אמורות להצטמק פלאים. התקשורת, הנהנית לארח ולראיין מרואיינים קומיים, תצא נפסדת אך הפרלמנט הישראלי ייצא נשכר. תחשבו על כנסת בלי, למשל, מיקי זוהר, אסנת מארק, אריאל קלנר, שלמה קרעי, או עוזי דיין, שהצליח להרע עוד יותר את השם הרע של משפחת דיין לדורותיה.
סער התמודד מול נתניהו בתוך המפלגה וגרף יותר מרבע מהקולות. הוא רץ בבחירות שנשלטו, נווטו ויש אומרים גם עוותו על ידי המנגנון. האם ייקח ממצביעי הליכוד נתח דומה לזה שלקח ממתפקדי הליכוד? סער איננו אריק שרון ומפלגתו החדשה, המתרקמת, איננה קדימה. הוא לא יכול ולא צריך לנצח את נתניהו. די בכך שהוא חוסם את נתיבי הימלטותו מהמשפט. לא יימצאו לאחר הבחירות הבאות 61 חברי-כנסת אשר יתמכו בחוק צרפתי בנוסח ישראלי או בחוק ישראלי ברוטב צרפתי. לא יהיו לאחר הבחירות הבאות 61 חברי-כנסת שיעניקו חסינות לנאשם או שיסכימו למנות יועץ משפטי כזה שיעכב את ההליכים.
איננו עדים למהפך פוליטי. אנו עדים בהחלט לאירוע פוליטי בעל משמעות משפטית.