חודש ימים עבר מאז שפרסמנו על ההדבקה בבית האבות נופים בירושלים, ומאז מתו שם 4 דיירים מקורונה. עד כה, 18 קשישים, דיירים בבתי אבות, מתו מנגיף הקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בית האבות "משען" באר שבע הפך למלכודת מוות לדיירים שלו, ולפני יומיים פרסמנו גם על ההדבקה בבית האבות הבולגרי בראשון לציון. בינתיים, ישנם עוד 8 מוסדות שיודעים על התפרצות של נגיף הקורונה בהם, מוסדות שהסבים והסבתות שגרים בהם הופקרו על ידי המדינה.
כבר חודש שאני מנהלת שיחות עם גורמים במשרד הבריאות, במשרד הרווחה, במשרד ראש הממשלה, רופאים בכירים בוועדות, ולכולם ברור מה צריך לעשות. שמעתם על דבר כזה? כולם מסכימים על הפתרון, אבל הוא פשוט לא קורה.
מתחילת המשבר היה ברור שאוכלוסיית הקשישים נמצאת בסיכון גבוה, מה שסימן ישר את בתי האבות כפצצה מתקתקת. פצצה תיאורטית אולי, אבל לא הייתה לכך שום הכנה מתאימה.
כבר לפני שבועיים, אחד הבכירים שדיברתי איתו אמר לי ״הכל קורה לאט מידי, יושבים וכותבים המלצות במקום ליישם בשטח״. עברו שבועיים, ודבר לא השתנה.
מי שמצוי בפרטים יודע אולי שמשרד הבריאות הוציא אתמול הודעה שיעשו בדיקות לכל הדיירים בבתי האבות שהייתה בהם הדבקה. לכאורה מדובר בבשורה חשובה, רק חבל שהיא באיחור של חודש. וגם בשטח דבר לא השתנה. נראה לי שלא צריך להיות רופא מומחה להבין שהזמן הוא דבר מאוד קריטי כאן.
אני יודעת שערב חג (סוג של) ומקווה בשבילכם שאתם בטוב בכל הטירוף הזה, מנסים להנות מקצת חגיגיות ושלווה של פסח - אבל אני מתקשה להניח. היום בערב לא תשבו לארוחת חג עם ההורים וסבא וסבתא כי ביקשו מכם לעשות הכל כדי לשמור עליהם. רק המדינה מהצד שלה לא עומדת בהסכם.
2 דברים שצריך לעשות ולא נעשים כבר חודש (!): בדיקות לכל הדיירים והצוותים במוסדות שהייתה בהם הדבקה בקורונה, ומיגון מתאים לצוותים (כן. אין!).
ראיתם מה קורה בבני ברק? אז את זה. כוחות צבא ומערך הבריאות שיש להם הכשרה לטפל במצב חירום כזה של הדבקה צריכים להכנס למוסדות ולתפעל את האירוע, ולא להפקיד את הנושא בידיים של איזה מנהל מסכן שצריך לקבל החלטות לבדו.
ומה אתם יכולים לעשות? רעש. כן גם בתקופה שכולנו בבית, לחץ ציבורי הוא מה שישנה פה את התמונה. בירושלים ובאר שבע עשו בסוף לבדיקות לכל הדיירים רק בזכות הלחץ שהפעלנו. תכתבו על זה פוסטים, סטטוסים, ציוצים. תשתפו את מה שכתבתי. תחתמו על העצומה של בני המשפחות, רק אל תשבו בשקט בבית כשהמדינה מפקירה את המבוגרים שלנו.
ועוד משהו קטן, במשך חודש ימים מידי ערב עורכי מהדורות החדשות נותנים במה לנושא הזה. אני לא זוכרת דבר כזה. יום יום שאני מוצפת בהודעות ממשפחות, ממנהלי בתי אבות שמודים על זה שאנחנו נותנים להם במה, משמיעים את הצעקה שלהם.
עם כל הביקורת שאני שומעת כל הזמן על התקשורת ועל החדשות, אני גאה לעבוד במקום שמנהל את המלחמה הזאת ולא שותק.
חג שמח חברים. ואל תשכחו להתקשר לסבא וסבתא.