אילן דדגרי אב לחמישה ילדים מירושלים, עובד כנהג אוטובוס בחברה ציבורית בחמש שנים האחרונות. הוא מודה שהבחירה שלו במקצוע לא הייתה העדיפות הראשונה שלו, אך בלית ברירה ומתוך רצון עז לפרנס בכבוד את משפחתו הוא נאלץ לעלות על ההגה. המציאות שלו לא קלה: 250 שעות חודשיות הוא מבלה על הכביש, כמעט ללא הפסקות, בלחץ רב, חוסר סבלנות, עצבים וחוסר מוטיבציה. אם השכר של אילן היה יותר גבוה, אולי הוא היה יכול להרשות לעצמו לשהות פחות שעות בעבודה ויותר בבית, ובכך להימנע מסיכונים מיותרים, אך לא כך המצב. אילן וחבריו למקצוע מרוויחים שכר שעתי של 43 שקלים לשעה. וכך, כדי להגיע לשכר של 12 אלף שקלים נטו, אילן צריך לעבוד משמרות כפולות רבות בחודש, ולהסתכן בעייפות.
עוד בסדרת הכתבות "מדינה בפקק":
- כך הפקקים הורסים לכם את הזוגיות
- המלחמה בעומסים לא מחכה לממשלה
- כך המדינה תוקעת את הפתרון המהיר ביותר לפקקים
- לא רק זמן: כמה עולה לכם לעמוד בפקק?
רק לפני שבוע פרסם משרד התחבורה תוכנית תחרות חדשה למטרופולין תל אביב. בתוכנית, האצת חשמול האוטובוסים בגוש דן, שיפור השירות, הוצאת קווי אוטובוס לתחרות והרחבת השירות. במסגרת ההסכם, חברת "דן" תחשמל את כל צי האוטובוסים שלה ותכניס לפחות 450 אוטובוסים חשמליים עד 2025 ויותר מ-1,000 אוטובוסים עד 2030. המהלך לטענת המשרד יאיץ את תוכנית חשמול האוטובוסים בישראל, בהתאם לעקרונות המשרד לעבור לתחבורה נקייה יותר ומזהמת פחות. ההסכם הזה מצטרף לתכנית החומש לתחבורה ציבורית שכבר אושרה בממשלה, והוא חלק גדול של המשרד בהתמודדות עם הגודש בכבישים.
אך עם כל הכוונות הטובות לשיפור התחבורה ציבורית, נשאלת השאלה: איך מתכוונת שרת התחבורה לאייש את כל האוטובוסים החדשים האלו בנהגים, כשכבר עכשיו חסרים אלפי נהגים בכל הארץ? כחלק מסדרת הכתבות "מדינה בפקק" יצאנו לבדוק איך נראה העתיד של התחבורה הציבורית מעיניהם של האנשים החשובים ביותר - הנהגים.
שעות ארוכות ושכר נמוך מבריחים נהגים מהתחום
על פי נתונים שהגיעו ל-N12 מארגון הנהגים, בישראל יש יותר מ-70 אלף נהגים עם רישיון נהיגה לאוטובוס, אך בפועל עובדים בתחבורה הציבורית רק 15 אלף נהגים, מתוכם לא יותר מ-200 נשים. מדובר במחסור של כ-5,000 נהגים, רק כדי שכל הקווים הקיימים יפעלו כמתוכנן. מצב זה משפיע על הביצועים של מפעילי התחבורה הציבורית ואינו מאפשר את הרחבת הפעילות של התחבורה הקיימת. ולא בכדי חסרים כל כך הרבה נהגי אוטובוס. בדיקת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית, שיזמה ההסתדרות הלאומית ומתפרסם לראשונה ב-N12, מצביעה על כך ששכר נהגי האוטובוס בישראל נמוך משמעותית, הן ביחס לשכר הממוצע בישראל והן ביחס לשכר הנהגים במדינות המפותחות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממוצע השכר למשרת שכיר בישראל בחודש מרץ 2021 נאמד בכ-11,300 שקלים למשרה, בעוד ממוצע השכר לנהג אוטובוס בתחבורה הציבורית הינו 8,500 שקלים למשרה – כ-30% מתחת לשכר הממוצע. ההשוואה בין השכר הממוצע לנהג לממוצע השכר של עובדי כפיים בענפים אחרים בישראל, מציבה את הנהג בשליש האחרון של הרשימה, בעוד שתרומתו של הנהג ליציבות הכלכלה ולתל"ג הנה רבה לאין ערוך מענפים אחרים.
גם בהשוואה למדינות אחרות בעולם הפער גבוה לרעת ישראל: בארה"ב, על פי נתונים של employment occupational National, ממוצע השכר לנהג במשרה מלאה בתחבורה הציבורית גבוה ב-13% מממוצע השכר הכללי למשרת שכיר בארה"ב (20.9 דולר לשעה לעומת 19.17 דולר בממוצע ארצי). באנגליה, ממוצע השכר השנתי למשרת שכיר לשנת 2020 הנו 31,461 ליש"ט בעוד ממוצע השכר לנהג הנו 27,191 ליש"ט – אמנם נמוך ב-13.5% מהשכר הממוצע, אך לא ב-30% כמו בישראל.
"כדי שאוכל להגיע למשכורת טובה, אני צריך לעבוד 9 שעות רצופות, לחזור הביתה, לנוח כ-3 שעות ולחזור לעבודה לעוד 3-4 שעות", מסביר אילן. "אני מפסיד את הילדים והמשפחה בארוחות הערב, בעזרה בשיעורי בית, באספות ההורים, וכמובן משום שאני נדרש לעבוד בין 6 ל-7 ימים בשבוע, אני אפילו לא יכול לקחת את הילדים לטייל".
"לנהג עייף ושחוק הדרך לטעות על הכביש היא הרבה יותר פשוטה. אני אישית עובד על עצמי, ולצערי את רוב האנרגיה אני מוציא על הכביש כך שאני מנסה להימנע מטעויות על ידי נסיעה רגועה, אבל הכבישים השתנו, והיום לאחר יום עבודה אני מגיע הביתה עם אפס סבלנות וכוחות לבני ביתי, עלייה בשכר יכולה ממש לשפר את זמני העבודה שלי ולדאוג לי לאיכות חיים טובה יותר. אולי אז עוד נהגים ירצו לעבוד בעבודה הזו".
בדרך לשביתה? המגעים עם משרד התחבורה לא מתקדמים
כחלק מהניסיון לשפר את תנאי העבודה הקשים נפגשו ארגון הנהגים, האחראי על רוב נהגי האוטובוס בישראל, ונציגי ההסתדרות הלאומית עם נציגים ממשרד התחבורה. הנהגים רוצים שמשרד התחבורה יסבסד לחברות האוטובוסים את תוספת השכר, כמו שקרה לפני מספר שנים אז עלה שכרם ל-43 שקלים. אך הנהגים לא אופטימיים. "אנחנו כרגע כנראה לפני עצירה של כל המהלך הזה מולם", אמר ישראל גנון, יו"ר ארגון הנהגים ל-N12. "הענף הזה קורס, כי אי אפשר להביא נהגים חדשים בשכר כזה והנהגים של היום קורסים בלחץ. נהיגה אמורה להיות הכי נינוחה והכי מרווחת כדי למנוע תאונות, והמצב הקיים עושה לנו פעולה הפוכה. לא נוכל להמשיך לתפקד ככה, יש שחיקה מאוד גדולה ונהגים טובים עוזבים את הענף".
בארגון הגישו לשרת התחבורה מרב מיכאלי הצעה לטבלת שכר מדורגת עם שכר הדרגתי ושכר מתוגמל ככל שהוותק עולה. לטענתם אם ההצעה תתקבל, היא עתידה לשפר את בעיית השכר כמה שנים קדימה. אם זה לא יקרה, ייתכן שיחליטו להכריז על סכסוך עבודה ואף לשבות. "גם ההצעה לשכר החדש שאנחנו מציעים לא מטורפת ותהפוך אותנו לעשירים. הוא עדיין יהיה שכר שנמוך מהממוצע במשק אבל יותר טוב ממה שאנחנו מקבלים עכשיו. הדרישה הזו צריכה להגיע בכלל מהמדינה כדי לעודד אנשים לעבוד כנהגים", מוסיף יו"ר הארגון.
"אנחנו כמו פצצה מתקתקת על הכביש ויש אנשים שלא מסוגלים לעבוד בתנאים כאלו", הסביר ל-N12 נהג בשם יונס אבו ג'מעא מבאר שב. "החוסר בנהגים מאפשר לנהגים שצריכים שעות נוספות לעבוד משמרות כפולות ולעשות יותר כסף, אבל גם זה לא הפתרון, צריך משכורות טובות יותר לנהגים הקיימים ולהביא נהגים חדשים כדי שיהיה בטוח לנסוע על הכביש.
לא רק שכר: סכנת איפוס התנאים מרחפת מעל ראש הנהגים
פקטור נוסף שמשפיע על המחסור הגדול בנהגים היא סוגיית איפוס הוותק. חברת תחבורה ציבורית זוכה במכרז של משרד התחבורה להפעלת קו או אזור מסוים, ולאחר 10-13 שנים, אם היא לא זוכה במכרז בשנית, נכנסת חברה ציבורית אחרת. המשמעות היא שנהג שעבד בחברה הקודמת וצבר לעצמו ותק ותנאים מסוימים, כעת התנאים שלו מתאפסים. עניין זה מרתיע נהגים רבים שחושבים על עתידם.
כך למשל יונס, שהתחיל לעבוד בשנת 2003 בחברת "מטרו דן", עד שהחברה פשטה את הרגל בשנת 2016. אז זכתה במכרז חברת דן באר שבע וברגע אחד, ולמרות שהמשיך לעבוד באותו הקו, התבטלו כל התנאים שצבר יונס ב-13 שנות עבודתו. "ימי המחלה, החופשים, ההפרשות - הכול הלך כשקיבלנו את הבשורה המרה", נזכר יונס. "אני עוד מצאתי את עצמי עובד בחברה החדשה שזכתה, אבל אחרים שהיו רגע לפני פנסיה, נזרקו לרחוב. אנשים שמתעניינים בעבודה שומעים על עניין איפוס הוותק ובורחים. הם צודקים, זה לא שווה את זה. אין פה שום מחשבה על ההווה והעתיד של ציבור הנהגים".
גם כאן ארגון הנהגים יצא למאבק מול משרד התחבורה לשנות את ההסכם הקיבוצי שנחתם אי אז בשנות ה-70 ופוגע בתנאים של נהגי התחבורה הציבורית. במסגרת המאבק הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי נגד המדינה לגבי המכרז האחרון שיצא במתכונת הנוכחית וביטל לנהגים את הוותק. "ככה אי אפשר להביא עתודה איכותית", מציין יו"ר ארגון הנהגים. "נהגים טובים עוזבים אחרי 15 שנה כשמתאפס להם הוותק, הם עייפים. ואם הם נשארים הם ממורמרים. אי אפשר לייצר תחבורה ציבורית טובה בלי נהגים, צריך להשקיע בנהגים הקיימים לא להביא עוד אוטובוסים חדשים שיעמדו - כי אין נהגים".
ששי שדה, יו"ר הארגון המקצועי בהסתדרות הלאומית הוסיף: "נהגי האוטובוסים חיים במציאות בלתי אפשרית והענף לקראת התרסקות. מה עוד צריך לקרות כדי שמשרד התחבורה יבין שנדרש טיפול מהיר ויסודי בנהגים. עד כה שמענו רק סיסמאות. לצערנו בפועל קורה בדיוק הפוך מההצהרות, ובשעה זו אנו פועלים בכנסת ובבתי המשפט כדי להגן על הנהגים מפגיעה בהם במכרזים החדשים. הגשנו לשרה מצגת מקיפה שכוללת טבלת שכר חדשה ותכניות למיגור האלימות לשיפור התנאים ולגיוס נהגים חדשים. השטח בוער ועל סף התפוצצות, אנו מקווים לתשובות מהירות כי לא ברור כמה זמן ניתן עוד להחזיק".
מה שוות התוכניות לשיפור התחבורה הציבורית אם אין נהגים?
לכל הבעיות האלו בשכר ובתנאים מצטרפת בעיית האלימות שמופנית נגד נהגי האוטובוסים, אירועים שאנחנו פוגשים בהם מידי שבוע. הנהגים מרגישים כמו שק חבטות וחשופים לכל נוסע בעייתי. "אני חושש לחיים שלי ולמשפחה שלי", מספר יונס. "הידיים של נהג אוטובוס כבולות כי אם אתה תעיר לאיזה נוסע האווירה הופכת בשניות לאלימה". בימים אלו עובדים בארגון הנהגים, יחד עם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון וח"כ משה ארבל, על הצעת חוק להכיר בציבור נהגי האוטובוס כעובדי ציבור לצורך אכיפה וענישה.
המסקנה שצריכה להטריד את שרת התחבורה היא שהתנאים שאיתם מתמודדים הנהגים בעבודתם אינם פשוטים והשכר שהם מקבלים אינו הולם את אופי העבודה. שיפור בשכר עלול להשפיע דרמטית על הענף, לצמצם את המחסור בנהגים, לשפר את בטיחות הנסיעה ואת רמת השירות. לצאת בהצהרות על אלפי אוטובוסים חדישים ומחושמלים ועל פרוייקטים תחבורתיים ארוכי טווח זה חשוב, אבל אולי כדאי קודם כל לדאוג לשפר את הקיים.
תגובת משרד התחבורה
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל באופן מתמיד לשיפור מעמדם של נהגי האוטובוס והסדרת תנאי העסקתם, במטרה למשוך כוח אדם איכותי לענף. במסגרת זאת, פועל המשרד באופן רציף להעלאת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית. במכרזי התחבורה הציבורית המתפרסמים מדי שנה, ניתן ניקוד גבוה למפעילים המציעים שכר גבוה לנהגים.
"שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי, נפגשה עם ארגוני הנהגים ושמעה את עמדתם על הצורך לשפר את תנאי העסקתם, לרבות שמירה על רצף זכויות. השרה מיכאלי הנחתה את מנכ"לית המשרד לבחון את הנושא ולהציג המלצות לשיפור תנאיהם בתוך זמן קצר. עם כניסתה לתפקיד, פעלה השרה מיכאלי להקצות 220 מיליון שקלים להכשרת נהגות ונהגים ולשיפור תנאי עבודתם והורתה לבחון דרכים לשיפור תנאי העסקתם במסגרת המכרזים שמשרד התחבורה מפרסם בתחבורה הציבורית.
"במטרה לדאוג לשיפור תנאי הנהגים והנהגות, המשרד פועל להקמת עשרות עמדות התרעננות ומנוחה בכל רחבי הארץ, לצד עשרות תחנות התרעננות ותחנות קצה שהוקמו ויוקמו בעלות של מיליוני שקלים. התחנות יאפשרו לנהגות ונהגי האוטובוס לנוח, להתרענן ולמלא את תפקידם בבטיחות ובאחריות, אחרי שעות ארוכות על הכביש. מבני התחנות כוללים מטבחון, חדר מנוחה ותאי שירותים. במקביל, משרדנו פועל מול הרשויות המקומיות לאיתור מקומות נוספים להצבת המבנים ופועל לזירוז קבלת אישורים סטטוטורים הנדרשים להצבת המבנים.
"משרד התחבורה יזם שורה של צעדים להגברת ביטחונם של הנהגים, בהם התקנת מחיצות מגן באוטובוסים, מצלמות ולחצני מצוקה. במקביל, משרד התחבורה פועל מול המשרד לביטחון פנים והגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח שנהגי האוטובוס יוכלו להגיע לעבודה ולחזור הביתה בשלום, מבלי לחוות כל סוג של אלימות. במטרה להאיץ את שילובם של הנהגים בחברות התחבורה הציבורית, פעל המשרד לזירוז הליך הכשרת נהגים. רשות הרישוי הציבה בוחני נהיגה מעשיים בחברות התחבורה הציבורית הגדולות, במטרה לזרז את הליך הבחינה בחברות. כמו כן, ניתנה עדיפות לבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים לנהגי האוטובוסים, וכן במשרדי הרישוי ובמבחני הנהיגה המעשיים, למבקשים והמבקשות להוציא רישיון נהיגה על אוטובוס".
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il