בזמן ששנת הלימודים האקדמית כבר מגיעה אל סופה, לא מעט משרתי מילואים מצאו את עצמם נשארים מאחור. המציאות בשטח אילצה רבים מחיילי הסדיר והמילואים לבחור באפשרויות למידה קצת שונות, שיוכלו להתאים לתנאי חייהם הנוכחיים, כדוגמת הכשרות מקצועיות קצרות של מספר חודשים, המתבצעות מרחוק ומאפשרות יותר גמישות.
איתי אלמגור בן ה-21 מהוד השרון הוא לוחם קרבי, מפקד מחלקת מרגמות בסיירת גבעתי, שנקלע למלחמתה לקראת סוף שירותו הסדיר. לאחר שבילה יותר מ-60 יום רצופים בחאן יונס שבעזה, ונאלץ לראות כיצד חברים שלו נופלים מול עיניו במהלך מבצע לחילוץ גופות חטופים, הוא מצא את עצמו במהרה ממשיך לשירות מילואים, כשבראשו מתחילה לחלחל ההבנה כי במוקדם או במאוחר הוא יהיה חייב להתחיל לדאוג לעתידו.
בחודשים מרץ-אפריל איתי כבר היה אמור להשתחרר ולצאת לאזרחות, אלא שאז הוחלט להוציא לו צו 8, והוא נשלח לסבב לחימה נוסף. בנקודה זו איתי כבר הבין שהמעבר שלו לשוק התעסוקה יאלץ להמתין פרק זמן בלתי מוגדר, ולכן הוא החליט לנצל את הזמן המועט שמתאפשר לו תוך כדי הלחימה, ולהירשם לקורס הכשרה להייטק בתחום ה-QA.
"אחרי חודשים בתוך עזה, כשאני כבר מתכנן את היציאה שלי לאזרחות, בודק ומתעניין לגבי אפיק לימודים שיעזור לי לבנות קריירה בהייטק, גויסתי למילואים", איתי מסביר. "בשלב זה כבר הבנתי שני דברים: הראשון הוא ששנת הלימודים האקדמית הקרובה אבודה עבורי, ושנית הבנתי שבתור לוחם צפוי לי קצת זמן פנוי בין פשיטה לפשיטה, ואני חייב למצוא דרך לנצל את הזמן הזה כדי להתקדם ולייצר לעצמי אופק תעסוקתי".
איתי מספר כי בעקבות פרסומת שהוא ראה במקרה באחד מערוצי הטלוויזיה, הוא גילה שניתן לקחת קורסים במקצועות הייטק בשיטת למידה מרחוק, וכך הוא החליט להירשם לקורס QA במכללת IPC. "מבחינתי זאת נראתה אפשרות מאוד אפקטיבית, מכיוון שאני מסוגל ללמוד כשיש בשטח תקשורת סלולרית, אבל גם כשאין, אני כותב לי במחברת את המשימות ולוקח איתי".
איתי מספר שהשאיפה שלו היא שבתוך חודשים ספורים כבר יהיה לו ביד מקצוע של ממש שיאפשר לו דריסת רגל בעולמות ההייטק, עם משכורת מכובדת ותנאים טובים. "אני חושב שאחרי כל מה שעברנו כלוחמים בעזה, בקלות יכולתי להיכנס עכשיו למקום של התמודדות נפשית. אבל העובדה שאני מצליח לשלוח עוגן לעבר העתיד שלי ולייצר אופק ותקווה, גורמת לי לא לשקוע במחשבות".
על אף ההטבות הרבות שניתנו ללוחמים בעקבות המלחמה, איתי מסביר שהצבא לא מממן עבורו את הקורס הספציפי שבו בחר, ולכן הוא נאלץ לשלם עליו בעצמו. כך יוצא שבשטח הוא נלחם לא רק על חייו ועל הגנת המולדת, אלא גם על עתידו הקרוב והבלתי מוגדר. "אני קובע לעצמי מתי אני עושה שיעורים ומטלות לאורך שעות היום, בהתאם לתנאים המשתנים בשטח וללו"ז הצבאי. אני לומד המון בזמן המנוחה, וזה בהחלט מספק לי קצת אסקפיזם מהכל", הוא מודה.
למרות ההחלטה האמיצה שלקח על עצמו, איתי מסביר שבתחילה ליוו אותו לא מעט חששות, שמא הוא לא יצליח להשלים את הקורס בזמן המילואים: "זה לא פשוט ללמוד בשטח לצד לחימה מתמשכת", הוא אומר ומוסיף, "לצערי איבדתי בעזה שני חברים ולוחמים, אוריה איימלק גושן ז"ל ואורי ג'רבי ז"ל, שהיו כמו אחים בשבילי. זו חוויה מטלטלת. אף אחד לא יכול להעריך כיצד חוויות מהסוג הזה ישפיעו עליי, להיות בעזה זו לא קייטנה. אתה כל הזמן דרוך וערוך לכל תרחיש, וגם כשאתה יוצא הביתה אתה לוקח איתך את התחושות האלה. לכן, אני משתדל לנצל את זמני המנוחה כדי להעסיק את עצמי בתוכניות לעתיד, ולא בדברים שקרו או שחוויתי".
המעבר משדה הלחימה לשוק העבודה
המלחמה החריפה את האתגרים בתעשיית ההייטק המקומית, שהתקשתה להתאושש מאתגרי השנים האחרונות, אבל מנגד, גם יצרה הזדמנויות חדשות עבור כאלה שטרם הספיקו להשלים תואר אקדמי במדעי המחשב ותחומים נוספים. "אם פעם היו לוקחים אנשים עם תארים, היום מסתכלים יותר על היכולות ועל הכישורים האישיים של המועמד כדי שהוא ייכנס לעניינים כמה שיותר מהר", איתי מסביר מתוך היכרותו והיכרות חבריו עם המקצוע. "אם אתה יודע לעבוד ואתה מגיע עם מוטיבציה להתפתח תוך כדי תנועה, וברמת האישיות אתה גם מתאים לארגון, יתלהבו ממך ויקבלו אותך".
עם זאת, ברור גם לו שהמעבר החד מחיי הלחימה האינטנסיביים אל האזרחות, כנראה ידרוש לא מעט מאמץ ויגרום לו לעשות הקרבות מסוגים שונים. "לצערי, המעבר בין הסדיר למילואים במלחמה כזאת ממושכת, לא אפשר לי עדיין לחשוב למשל על טיול. אני מאמין שכאשר תיגמר המלחמה,וכל החטופים ישובו לביתם, אני אמצא את השקט הנפשי לתכנן טיול כזה", הואאומר. "כל פעם שקצת קשה לי, אני מזכיר לעצמי שאני בונה את הקריירה שלי, ושבעתיד אצליח להגשים את כל המטרות והחלומות שהייתי אמור להגשים קודם".
גם אבי שי, מנכ"ל מכללת IPC, סבור כי המצב המורכב של לא מעט צעירים בישראל שמשרתים כיום במילואים מאלץ אותם לא פעם למצוא פתרונות יצירתיים על מנת לדאוג לעתידם: "בעקבות המלחמה והגיוס הממושך, התעצמו הפערים הלימודיים בין צעירים המשרתים במילואים, לבין אלו שאינם. סטודנטים רבים שנאלצו להקפיא את הלימודים האקדמיים גילו את שוק ההכשרה המקצועית כחלופה המעניקה מענה גמיש לצורכיהם. באמצעות התאמות אישיות, לימודים מרחוק, מערכת שעות גמישה וליווי אישי צמוד, יכולנו לאפשר להם להמשיך להתקדם בבניית הקריירה גם בזמן המילואים".
לדבריו, האבולוציה המהירה שעבר שוק ההכשרה המקצועית בעת הזו, הוכיח כי במקצועות רבים (ובפרט בהייטק), אין כיום הכרח בתואר אקדמי כדי להשתלב בתעשייה. "נכון לשנת 2023, 29% מעובדי ההייטק הינם ללא תואר ראשון טכנולוגי", הוא מסביר. "מדובר במגמה שהולכת ותופסת תאוצה לנוכח צורך במגוון שיטות הכשרה שיאפשרו לסטודנטים לנהל את עתידם, בזמן שהם ממלאים את חובתם ואת תפקידם הצבאי בהווה. המקרה של איתי הוא רק דוגמה אחת, כשמידי יום אנו פוגשים צעירים המתמודדים עם חוסר יכולת של האקדמיה לספק להם מענה".