המסדרונות במרכזי הפיתוח של אינטל ישראל שקטים יותר בימים אלו. לקראת השלמתו של גל הפיטורים המשמעותי והגדול ביותר שידעה החברה עד היום, אלו שנותרו בה מנסים להתרגל למציאות החדשה.

בשיחות עם עובדים ועובדים לשעבר מתגלה תמונה מורכבת, של ארגון הפועל תחת לחץ ותחושת מועקה, על רקע משבר הנזילות החריף בחברת האם העולמית.

מניית החברה צנחה בכ־50% מתחילת השנה הנוכחית, והפסדי החברה ברבעון האחרון האמירו והגיעו ל־1.6 מיליארד דולר. תוכנית הקיצוצים העולמית, שהוכרזה באוגוסט על ידי מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, כוללת כוונה לקצץ בין 15 ל־17 אלף משרות ברחבי העולם.

מנכ"ל אינטל פט גלסינגר (צילום: רויטרס)
מנכ"ל אינטל פט גלסינגר | צילום: רויטרס

באינטל ישראל החלו הפיטורים באיחור ביחס לעולם, בימים שאחרי החגים, ובסיכום המהלך עולה כי הוא מקיף בין 15% ל־20% מתוך 7,000 עובדי הפיתוח בחברה, כך לפי הערכת מס' עובדים ועובדים לשעבר ששוחחו עם גלובס.

מספרים אלה כוללים את אלו שעזבו מרצון כמו גם את המפוטרים. בהערכה גסה, מדובר על מספר שנע בין 1,000 ל־1,400 עובדים מחטיבות הפיתוח של אינטל.

פעילות הייצור, המעסיקה בקריית גת כ־4,000 איש, לא נפגעה במהלך האחרון. עם זאת, מדובר בדרמה עבור החברה שמתהדרת בתואר המעסיקה הפרטית הגדולה בהייטק הישראלי.

משמעות הדבר היא שמצבת העובדים הכללית באינטל ישראל תרד אל מתחת לרף עשרת אלפים העובדים, נתון שנרשם בפעם האחרונה רק לפני עשור. ב־2015 דיווחה החברה לראשונה על מעבר ל־10 אלף עובדים ועד לאחרונה ממש העסיקה סך־הכול 11 אלף איש.

כעת, משתווה אינטל בגודלה בישראל לרפאל, חברה ממשלתית שמעסיקה כ־9,500 עובדים. גדולה משתיהן היא התעשייה האווירית שמעסיקה 14 אלף עובדים, גם היא ממשלתית. אולם, אינטל ישראל עדיין גדולה יותר מאנבידיה שמעסיקה כאן יותר מ־4,000 עובדים, ממיקרוסופט שמעסיקה מעל ל־3,000 עובדים בישראל, ומאפל וגוגל, שמעסיקות מעל ל־2,000 עובדים כל אחת.

אינטל מצבת עובדים (אינפוגרפיקה: גלובס)
אינפוגרפיקה: גלובס

ציפייה ותסכול
עובדים שנותרו בחברה מספרים על מהלך פיטורים שנוהל ללא שקיפות רבה וארך זמן רב מדי, ובכך משך את תחושת הציפייה והתסכול אל מעבר למה שעובדים הורגלו לו בחברות טכנולוגיה אחרות, בהן גלי פיטורים הן עניין קצר וחד. גל הפיטורים הוכרז עם דיווחי החברה לרבעון השני באוגוסט, יצא לפועל באופן הדרגתי בחודשים אוקטובר ונובמבר, ויושלם רק בחודש דצמבר.

"מה שהכי מאכזב אותנו זה חוסר השקיפות - שלא מספרים לנו את האמת" אומר לגלובס עובד בכיר בחברה. לדבריו, גל הפיטורים הנוכחי הוא "הגדול ביותר והאכזרי ביותר" שהיה בארץ. למרות שהוא לא הושפע ישירות, לדבריו המהלך פגע גם בעובדים שנשארו.

"הרבה מנהלים ידעו חודש מראש מי מיועד לפיטורים, אבל נאסר עליהם להגיד. עובד שמיועד לפיטורים יושב עם הצוות שלו, והמנהל צריך לתת לו משימות כשהוא יודע מה אמור לבוא - זה היה מאוד לא נעים". עוד לדבריו, "המון אנשים הלכו, אנשים טובים, בכל הרמות וכמעט מכל המחלקות, אנשים שאנחנו נרגיש את חסרונם בהמשך".

עובד נוסף, שבתפקידו היה מנהל בתחום התוכנה במרכז החברה בחיפה, אומר לגלובס כי הפיטורים פגעו גם באנשי פיתוח מנוסים כמוהו. לדבריו, "היה גיוון במפוטרים, חלקם הלכו בגלל סגירת פרויקטים וחלק כי זו הייתה הזדמנות של מנהלים להיפטר מאנשים מסוימים". עם זאת, הוא מוסיף כי לדעתו "החברה הייתה הוגנת בתנאי הפיטורים".

עובד שנשאר בחברה בגל הנוכחי מספר לגלובס כי למרות שתחושת הקלה מלווה את הנשארים, "מה שמדאיג במיוחד הוא שנראה שההנהלה הבכירה ממשיכה לקבל החלטות היסטריות ולא טובות". לדבריו, התחושה היא שהחברה עדיין לא התייצבה. "ההתנהלות של היציאה מהמשבר מאוד מטרידה", הוא אומר.

הוותיקים פרשו מרצון

על פי ההערכה, הפיטורים נערכו באופן רוחבי בכל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל - חיפה, בפתח תקווה ובירושלים, ובכל זאת כמה פרויקטים נפגעו יותר מאחרים. באינטל השתדלו שלא לפגוע בפעילות מעבדי הליבה, ובמקום זאת בחרו לקצץ בפרויקטים בתחום התקשורת האלחוטית והסלולרית או בכרטיסי מסך, גם כאלה שמשמשים את תחום הבינה המלאכותית.

מפעל אינטל קריית גת (ארכיון) (צילום: לע"מ)
מפעל אינטל בקריית גת (ארכיון) | צילום: לע"מ

דפוסי הפיטורים מצביעים על מגמה מעניינת: עובד לשעבר שפוטר גם הוא בגל האחרון מספר כי "בעוד הרבה ותיקים קיבלו את תוכנית הפרישה מרצון, בצעירים כמעט ולא נגעו כי אין בזה טעם רב. זה לא מפנה משכורות גבוהות ואין הצדקה לפטר אותם אלא אם כן מישהו לא מתפקד".

לדבריו, במקרים של ראשי צוותים, סגירת פרויקטים שימשה כסיבה לפיטורים: "כשזה ראש צוות שחתכו לו חצי מהפרויקטים, זה שימש כתירוץ. גם אנשים שעבדו על אותם פרויקטים פוטרו בחלקם". במצב הנוכחי, כך לפי הגורם, מרבית המפוטרים הם אלו שעובדים מספר שנים חד־ספרתי בחברה.

זיגזג בקפה ובליסינג

מלבד תהליך ממושך מאוד, בישראל הוא לווה בשינוי תכוף בתנאי ההעסקה ובהרעתם. בספטמבר הודיעה אינטל לעובדי הפיתוח בישראל על ביטול תוכנית הליסינג הוותיקה של החברה. העובדים שהחזיקו ברכבי ליסינג נדרשו למצוא פתרונות תחבורה חלופיים, כאשר על פי החוק, אם השינוי היווה פגיעה מהותית בתנאי העסקתם, הייתה להם אפשרות להתפטר בדין מפוטר. ביטול הליסינג גרם לפגיעה בהיקף של כ־4,000 שקלים בחלק ממשכורות העובדים, כך הם מספרים.

במקביל, וכאחד המהלכים שעוררו את ההד התקשורתי הנרחב ביותר - אינטל החליטה לסגור את עמדות הקפה במשרדי החברה. כך, לפי הפרסומים, לפני שבועות ספורים עובדי אינטל ברחבי העולם גילו בוקר אחד שלטים שהודיעו כי לא יוכלו עוד להשתמש בעמדות אלא בתשלום. המהלך, שהתרחש ללא הודעה מוקדמת, עורר גל של ביקורת וזכה לתהודה שלילית נרחבת ולממים ברשתות החברתיות כמו גם בענף כולו.

התחליף של אינטל למטבחונים (צילום: פרטי)
התחליף של אינטל למטבחונים | צילום: פרטי

עובדי החברה ומנהלים ראו בצעד זה, למרות היותו חיסכון כלכלי קטן יחסית, איתות מדאיג על מצבה של החברה כמו גם פגיעה ישירה במוראל. כעת, על פי הדיווחים, אינטל חזרה בה בשתי החלטותיה, גם בקפה וגם בליסינג. עם זאת, עובדים חדשים יקבלו הצעות לליסינג פרטי שלא במימון אינטל, כמקובל ברוב חברות ההייטק היום.

מאינטל נמסר בתגובה: "כחלק מהתוכנית הנרחבת לקיצוץ הוצאות שהכרזנו עליה באוגוסט, אנו נאלצים לקבל החלטות קשות אך הכרחיות. אלו החלטות קשות שאנו מקבלים, ואנו מתייחסים לעובדים ברגישות ובכבוד. שינויים אלה תומכים באסטרטגיה שלנו להפוך לחברה רזה, פשוטה וגמישה יותר, במטרה למצב את אינטל לצמיחה בת־קיימא לטווח ארוך".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס