בחנוכה שעבר ציוץ אחד תפס את העיניים שלנו במיוחד. כחודשיים לאחר 7.10, צה"ל היה עמוק בתוך עזה, ברחובות בירות העולם התקיימו הפגנות ענקיות נגד ישראל וברשתות הסתה בלתי נגמרת נגד המדינה, אך גם נגד יהודים. כל ציוץ היה נפיץ ויכול להפוך לחלק מהנארטיב. חשבון טוויטר אחד היה נראה קצת שונה מהאחרים - הוא נקרא: G. Had Jane. החשבון, בעל תמונה של אישה מערבית עם כאפייה (שבמבט מהיר ברור שנעשה ב-AI), צייץ כי "היהודים רצו לכבוש את יוון בחנוכה". אותו ציוץ הצליח לתפוס תאוצה וגולשים רבים התייחסו אליו מכל הכיוונים הפוליטיים. צייצני ההסברה של ישראל צחקו על הטענה, אנטישמים שונים רכבו עליה ולקחו אותה ברצינות וחלק הבינו שמדובר בהטרלה.

גם אנחנו היינו מאותם אנשים שהבינו די מהר שמדובר בחשבון סאטירי ופנינו לאותה ג'יהאד ג'יין, שם אשר מרפרר לסרט של ג'י איי ג'יין של דמי מור, וביקשנו בעברית שתגלה לנו מי עומד מאחורי אותו חשבון. ההתכתבות התגלגלה לכדי כתבה שכבר הייתה מוכנה וכל מה שנותר היה ללחוץ על כפתור הפאבליש - אבל ברגע האחרון היוזר האנונימי התחרט, והכתבה לא פורסמה מתוך חשש מובן לביקורת שתקבל.

אבל הנה, עברה לה שנה והיוזר שעמד בזמנו מאחורי הציוצים חשף את עצמו - שיר גרובייס, בת 29, תושבת הצפון, סטודנטית לפסיכולוגיה ועוסקת בזמנה הפנוי בכתיבה ויצירת תוכן. גרובייס נחשפה בשרשור ציוצים עם צילומי מסך מאותה הטרלה והסכימה "לסגור מעגל" בראיון מחודש ל-mako.

איך הכול התחיל?

"כמו כל מי שפעיל בטוויטר, הייתי נתקלת כל הזמן בציוצים של פרו-פלסטינים שהבורות שלהם הרגיזה אותי לעיתים, וגרמה לי לפרצי צחוק היסטריים במקרים אחרים. בחנוכה שעבר חשבתי על ציוץ, וצייצתי אותו מהיוזר הפיקטיבי שלי, שלא היה פעיל עד אז, כך שלא היו לו עוקבים בכלל. שיניתי את התמונה לדגל פלסטין וקראתי לעצמי 'ג׳יין'. הכי לא מושקע שיש. קמתי בבוקר וגיליתי שהציוץ התפוצץ ופרץ את גבולות הטוויטר. לא דמיינתי לרגע שלשם זה יגיע. 

"הרעיון היה לכתוב על חנוכה מזווית של נערה אמריקאית חסרת מושג שתופסת את העמדה האנטי-ישראלית באופן אוטומטי מבלי לברר את הפרטים, ולהציג את היהודים ככובשים, כשלמעשה מרד החשמונאים מספר סיפור הפוך לגמרי. המטרה הייתה לקבל תגובות שמסבירות את האמת, וזה בדיוק מה שקרה, למרות שלרגע לא ציפיתי לכזו היענות מטורפת. לא דמיינתי שהציוץ יתפוצץ, צייצתי אותו בתור בדיחה שכנראה רק אני אצחק ממנה, וחשבתי לעצמי שהלוואי שהוא יקבל כמה תגובות בודדות". 

התהודה של אותו ציוץ אכן היו חריגות ל"פיד הישראלי" הרגיל שלנו, בטח מיוזר יחסית אנונימי. "קמתי בבוקר לאלפי תגובות ושיתופים זועמים. הוא הגיע לחשבונות פרו-ישראליים עם מאות אלפי עוקבים שסיפרו את האמת מאחורי סיפור החנוכה והנגישו חלק קטן מההיסטוריה היהודית העתיקה בישראל להמון אנשים".

לאחר ציוץ החנוכה המדובר גרובייס המשיכה עם ציוצים נוספים דומים: "הבנתי שיש ליוזר הזה פוטנציאל, ושאפשר להשתמש בו כדי לחדד את האבסורד שבנראטיב הפרו-פלסטיני ולשים מראה מול העמדות המגוחכות והסותרות לעיתים. ביקשתי מהבינה המלאכותית ליצור לי תמונה של בחורה עם שיער כחול וכאפייה, דמות הכי סטריאוטיפית של נערה אמריקאית צעירה שתומכת בפלסטין רק כי זה סופר טרנדי, ושיניתי את השם ל G. Had Jane. אין לשם הזה משמעות בפני עצמו, הוא פשוט משחק מילים על G.I. Jane, וג'יהאד, כמובן. רציתי לרמוז לקורא שמדובר בדמות סאטירית, אבל לתת לו להתאמץ קצת".

לאחר הציוץ המדובר על חנוכה, לא מעט אנטישמים החלו להשתמש בטענה שהיהודים "רוצים לכבוש את העולם", כעת הטענה הזאת עושה סיבוב נוסף ברשתות החברתיות, ממש כמו הטענה המגוחכת שישו היה פלסטיני ששבה לחיינו לאחר שנה. למעשה אפשר לטעון שאותו ציוץ של גרובייס הזיק להסברה הישראלית, אך היא לא חושבת ככה: "אני לא חושבת שהציוצים הזיקו לנרטיב הישראלי, להפך - הם השתמשו בהרבה הומור, אבסורד והפרזת עמדות מופרכות כדי להדגיש את הבורות והצביעות של חלק מהשיח האנטי-ישראלי. היה לי מאוד חשוב שגם אם הקורא לא יבין בקריאה הראשונה שמדובר ביוזר סאטירי, לא תהיה לו דרך להשתמש בציוץ שקרא נגד ישראל.

"חשוב לי גם להדגיש שהציוצים לא נועדו להתעלם מהמורכבויות הרבות של המלחמה, אלא בסך הכל ללעוג לבורות של פרו-פלסטינים במערב שמנצלים את המאבק הפלסטיני כדי להוציא לאור את האנטישמיות החבויה שלהם, שעד עכשיו היה לא לגיטימי חברתית להביע בגלוי. זה גם היה אחד הציוצים היותר פופולריים שלי, כתבתי שאם אני חייבת להודות לציונים על דבר אחד זה יהיה על זה שהם אפשרו לנו סוף סוף לשנוא יהודים בגלוי בלי ש'יבטלו' אותנו, כי היום פשוט אפשר לומר שאנחנו אנטי-ציונים".

"הרבה פעמים כן השתמשתי בטענות הפופולריות שלהם, אבל עשיתי את זה באופן כזה שמגחיך את העמדות שלהם, מדגיש את האבסורד וחושף את הצביעות שלהם ואת חוסר ההיגיון הפנימי. למשל, כשהפיד הפרו-פלסטיני התחיל לדבר בחג המולד שעבר על כך שישו היה בכלל פלסטיני, כתבתי ציוץ על כך שהיהודים מנכסים לעצמם את ישו, למרות שברור לכולם שהוא היה פלסטיני, כי כולנו יודעים שהיהודים עדיין לא הגיעו לכבוש את ישראל באותו זמן, וכמובן שהשורה התחתונה של הציוץ הייתה שהיהודים (שלא היו אמורים להיות באזור בכלל) הם אלו שהרגו אותו, רק בגלל שהיה פלסטיני. זה גם היה ציוץ שהצליח מאוד בפיד הפרו-ישראלי, בגלל שהוא איחד לציוץ אחד שתי טענות פופולריות של פרו-פלסטינים, שמשתמשים בכל טענה שהם יכולים כדי להביע דעות אנטישמיות, למרות שהם סותרים את עצמם הרבה פעמים".

איזה תגובות קיבלת?

"הפיד הפרו-ישראלי הבין תוך כמה ימים במה מדובר, ולכן מלבד מעט תגובות זועמות של ישראלים שלא הבינו, רוב התגובות היו נהדרות. הם שיתפו פעולה בצורה נפלאה ואהבו מאוד. קיבלתי המון המון אהבה ותמיכה מהעוקבים וזה עודד אותי להמשיך. לרגע לא השליתי את עצמי שאני הולכת לשנות את דעת הקהל העולמי או משהו כזה, אבל ראיתי שהפיד הפרו-ישראלי אוהב, צוחק ונהנה וזה הספיק לי". 

"לחלק מהציוצים כן הייתה השפעה מסויימת על הנראטיב. למשל, חשבונות פרופגנדה אנטי-ישראליים גדולים ששיתפו שקרים בוטים, מחקו אותם אחרי שעשיתי להם 'ראטיו' (מונח השדור בקהילת טוויטר המתייחס לתגובה שמקבלת יותר לייקים מהציוץ המקורי)  עם תגובה שחשפה את השקר בדרך סרקסטית. 

"מהר מאוד נוצרה ממש קהילה של עוקבים אדוקים שהיו משתפים פעולה בתגובות עם אותו סגנון סרקזם, שולחים לי ציוצים שהם חשבו שצריכים את הטיפול שלי, ואפילו עושים 'ג׳יהאד ג׳יין' בעצמם על ציוצים אחרים של פרו פלסטינים ומשתפים אותי.

"אחרי שחשפתי דרך היוזר האמיתי שלי שזו הייתה אני, התגובות היו מטורפות. אנשים שמכירים אותי בשמי האמיתי בטוויטר היו בהלם, וסיפרו לי שהם זוכרים את הציוצים של ג׳יהאד ג'יין ושהם אהבו אותם מאוד. החשיפה הביאה ליוזר האמיתי שלי גם הרבה מהעוקבים הותיקים של ג'יהאד ג'יין מהפיד הפרו-ישראלי באנגלית שסיפרו לי שהם חלמו לדעת מי עומד מאחורי היוזר ושהם כל כך הצטערו כשהוא נחסם ולא הבינו לאיפה נעלמתי".

למה החלטת לבטל את הכתבה לפני שנה?

"בזמנו, כשהעמוד היה עדיין פעיל חששתי להיחשף. הפיד הפרו-ישראלי אמנם הבין את הסאטירה ושיתף פעולה בצורה נהדרת, אבל חלק מהעניין ומההצלחה של העמוד היה שזה היה סוג של סוד פנימי. משהו שרק תומכי ישראל מבינים ומשתפים בינם לבין עצמם. 

"אבל האמת שבעיקר פחדתי, ולא יודעת אם בצדק, שחשיפה כזו תפגע בנרטיב הישראלי ותוציא אותנו שקרנים ומעמידי פנים. זה היה בתחילת המלחמה, כשהמלחמה ברשתות על הנרטיב הייתה בשיאה וחשבונות פרופגנדה אנטי-ישראליים ששו על כל הזדמנות לפגוע באמינות הישראלית. פחדתי שלא יבינו את זה כמו שזה, שזו בסך הכל בחורה אנונימית שמפעילה עמוד הומוריסטי שמיועד בעיקר לישראלים, שם מראה מול חוסר העקביות והצביעות של שונאינו במערב, ומספק לישראלים טיפה צחוק בשעות הקשות האלו, חששתי שזה יתפרש כאילו ישראל מפעילה חשבונות פרופגנדה שקריים שמתחזים לאנשים שהם לא".

אז למה להיחשף עכשיו? 

"ג'יהאד ג׳יין נחסמה מזמן, כמעט שכחתי ממנה. לא דמיינתי לרגע שהפיד הישראלי עדיין זוכר אותה. קצת הופתעתי שהציוץ על חנוכה עשה סיבוב חדש ברשת ויצר שוב הרבה טראפיק והדים, והרגשתי שזה הזמן לחשוף שזו הייתי אני, היוזר כבר מזמן לא פעיל ואין לי מה להפסיד".

כמה תהודה באמת קיבלו הציוצים?

"ציוץ ממוצע הגיע למאות לייקים ועשרות תגובות ושיתופים. היו הרבה ציוצים מוצלחים יותר שהגיעו למאות אלפי צפיות, אלפי לייקים ומאות תגובות ושיתופים. מכיוון שכתבתי רק באנגלית, רוב הציוצים הצליחו בעיקר בפיד הפרו ישראלי דובר האנגלית, אבל הציוצים המוצלחים יותר הגיעו גם לפיד הישראלי והביאו אליי גם הרבה עוקבים ישראליים. הייתי נתקלת בצילומי מסך של הציוצים בגלילה אקראית ברשתות חברתיות אחרות, ומקבלת אותם בקבוצות וואטסאפ וטלגרם. 

"מיעוט מתוכם, כמו הציוץ על חנוכה, קיבל תהודה בגלל שאנשים חשבו שמדובר בציוץ אותנטי וצחקו מהבורות המופגנת בו, אבל מכיוון שמהר מאוד תפסתי קו סאטירי מובהק, רוב הציוצים שהצליחו שותפו על ידי ישראלים או תומכי ישראל שדווקא הבינו את הביקורת או האמירה שמאחורי הציוץ ורצו להעביר אותה הלאה. לצערי לא שמרתי צילומי מסך של כל הציוצים, כי לא דמיינתי שהיוזר יחסם כל כך מהר".