הפצצה שהנחית ממשל ביידן בסוף השבוע האחרון על תעשיית ההייטק הישראלית נפלה עליה בהפתעה: תקנה חדשה שצפויה להיכנס לתוקף בעוד שלושה חודשים תגביל את היכולת של ההייטק המקומי לרכוש שבבים מתקדמים המשמשים את תחום הבינה המלאכותית (AI). בענף עדיין מנסים להבין את הסיבות להחלטה ואת השלכותיה, אך התמונה העולה מורכבת: "זה יכול לגרום לסטארט-אפים חדשים לשאול מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה ולהירשם מראש בארה"ב", מזהיר יאיר עדתו, מנכ"ל ומייסד חברת Bria AI, מחלוצות תחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית בישראל.
עוד בנושא ב-N12:
• "מתנת פרידה" מביידן: הגבלות על ההייטק הישראלי
• סכנה לכלכלה: התחום שבו ההייטק פספס את הרכבת
• המבקר: הממשלה כשלה בהכנת ישראל לבום הבא בהייטק
התקנה החדשה שפרסם ממשל ביידן חילקה את העולם לשלושה: מדינות שעל יצרניות השבבים האמריקניות נאסר לחלוטין למכור להן לשבבים מתקדמים, ובהן סין, איראן ורוסיה; קבוצה מצומצמת של מדינות שארה"ב רואה בהן שותפות טכנולוגיות מלאות, כצרפת, גרמניה, אירלנד ויפן, וניתן למכור להן שבבים מתקדמים ללא הגבלה; וקבוצת ביניים של מדינות שיוטלו הגבלות על האופן שבו ניתן למכור להן שבבים מתקדמים ועל כמות השבבים שיימכרו להן. ישראל שויכה לקבוצת הביניים הזו לצד מדינות כמצרים, סעודיה והונגריה אך גם גם פולין ופורטוגל.
ההחלטה החדשה, לאחר שתיכנס לתוקף, תקשה על חברות ההייטק הישראליות לרכוש שבבים מתקדמים. הן יידרשו להגיש בקשה מיוחדת לרשות הסחר הפדרלית (FTC), שתחליט אם לאשר או לדחות את הרכישה.
"זה לא נעים לראות את ישראל באותה רשימה עם סעודיה ומצרים, אחרי שחשבנו שאנחנו הידיד הגדול של ארה"ב. יש פה משהו שבאמת כואב לראות", אומר עדתו. "צריך להבין ש-AI זו מהפכה של ממש. כמו שהאינטרנט היה מהפכה של הפצת מידע, ה-AI היא מהפכה של יצירת מידע. דמיין מה היה קורה אם לפני 30 שנה ארה"ב היתה מגבילה את היכולת למכור לישראל תשתיות אינטרנט מהיר. האם היתה קמה פה אימפריית הייטק? כנראה שלא".
בענף חוששים שההגבלות על מכירת שבבים יציבו את הענף המקומי בעמדת נחיתות בהשוואה למדינות אחרות בעולם. "המהלך שם מדינות כמו אנגליה, גרמניה וצרפת ביתרון משמעותי מאוד עלינו", אומר עו"ד אלי גרינבאום ממשרד ארנון-תדמור לוי, המתמחה בעסקאות טכנולוגיה בינלאומיות. במדינות האלו יוכלו לפתח מודלים של AI בקלות רבה יותר, כי תהיה להם גישה טובה יותר לשבבים שגם כך קשה מאוד להשיג אותם כיום".
"ארה"ב מכריחה אותנו לבחור צד"
"יש פה עניין גיאו-פוליטי", מסביר עו"ד גרינבאום את הסיבות להגבלות החדשות. "הממשל האמריקני מחלק את העולם ומכריח מדינות כמו ישראל לבחור צד: אי-אפשר יותר לעשות עסקים עם סין או רוסיה סתם כי בא לנו. אם אנחנו רוצים להיות בצד של האמריקנים, אנחנו צריכים לבחור בהם באופן מוחלט. עד כה, בטח עד לפני שנתיים, ישראל יכלה לשחק, לקנות מדי פעם טכנולוגיה סינית כשזה היה נוח לה, לקבל מהסינים השקעות ולמכור להם טכנולוגיה. האמריקאים רוצים לעצור את זה".
"האמריקנים חוששים ובצדק שתוכניות כאלו [של פיתוח בינה מלאכותית] יהיו דואליות: על ידי AI ניתן לייצר נשק להשמדה המונית ועוד", הסביר את ההגבלות החדשות ד"ר זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. קציר היה בין המשתתפים בישיבה שקיימה היום (רביעי) ועדת המישנה של הכנסת לענייני בינה מלאכותית בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי).
בדיון ביקש קציר דווקא להרגיע את החששות מההשפעה שעלולה להיות להגבלות החדשות על ההייטק המקומי. לדבריו, ההגבלות לא צפויות להשפיע על החדשנות בישראל שכן "הסף שנקבע הוא רק לגבי מאיצים מהדור החדש והוא פי 10 ממה שישראל דורשת בשנה. מדובר בהיקף חומרה גדול ומספק, ובנוסף כתבו שזה עד 2027 ויהיה עוד עדכון באמצע. בהקשר של מחקר ופיתוח - הדבר הזה לא מהווה כל איום. עלה חשש שמא ההיטק הישראלי הולך לעצור בחריקת בלמים וזה לא הולך לקרות".
עם זאת, קציר ציין כי "תהיה עבודה מול הממשל החדש בארה"ב כדי לעדכן את ההגדרות" - תוך שהוא רומז לתקווה שממשל טראמפ יבטל את ההגבלות החדשות שפרסם ממשל ביידן. אלא שכלל לא בטוח שהדבר יקרה: "התקווה ששבוע הבא יבוא ממשל טראמפ ויבטל את ההגבלות החדשות, אין לה כל אחיזה", אמר בדיון אריאל סובלמן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "אני שומע מאנשי תעשייה שם ש[בסביבת טראמפ] מאוד תומכים בההגבלות הללו".
במהלך הדיון נחשף כי במערכת הביטחון כבר החלו להיערך לקראת כניסת ההגבלות החדשות לתוקף. לדברי ראש ענף מבצעים במשרד הביטחון אלעד דביר, במערכת התחילו בהקדמת רכישות לפני כניסתן לתוקף של התקנות שיחייבו במתן הסברים לשימוש בכל שבב שנרכש. לפי דביר, עיקר ההגבלות יופנו לתעשיות הביטחוניות.
"חברות התוכנה לא יושפעו מיידית"
למרות ההגבלות החדשות, מאור פרידמן, שותף בקרן F2 שמשקיעה בסטארט-אפים ישראלים בתחום ה-AI, אומר שהוא לא מתכוון לעצור את החיפוש אחרי החברה הבאה בתחום. "כולנו מנסים ללמוד את ההחלטה ולהבין אם היא יכולה להיות מיושמת, איך היא תיושם, ואם הממשל הבא של טראמפ בכלל ירצה ליישם אותה", הוא אומר. "יש הרבה סימני שאלה".
פרידמן גם מדגיש את ההבדל בהשפעה האפשרית של יישום הגבלות המכירה על החברות השונות בהייטק המקומי: "על חברות התוכנה לא תהיה השפעה מיידית, הן הרי לא מפתחות מודלי AI משלהן אלא משתמשות במודלים במחשוב ענן שיושבים בשרתים במדינה אחרת. ישראל עוד לא השקיעה במרכזי דאטה ענקיים שמיועדים לאימון מודלים של AI, כמו שעושות מדינות אחרות כמו איחוד האמירויות".
אלא שלדברי עדתו, לא מדובר בהכרח בנקודת זכות לענף ההייטק המקומי: "אני מסכים שחברות תוכנה לא יושפעו מהר כל כך, אבל כאן אולי נמצאת הבעיה האמיתית של ישראל: אנחנו מאחרים את רכבת ה-AI", הוא אומר.
"אנחנו צריכים לבנות פה דאטה סנטר ולאמן מודל AI משלנו, כזה שחברות מסחריות, האקדמיה וחברות מחקר יוכלו להשתמש בו. זה נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה וישראל לא עושה את זה, היא לא בונה את האקוסיסטם הנכון והיא במידה רבה לא נמצאת במשחק. מבחינה זו ההחלטה של ממשל ביידן יכולה להוות עוד אתגר משמעותי עבורנו בתחום שאנחנו מפגרים בו גם כך".
דוחות לסיכום 2024 שפורסמו בשבועות האחרונים הצביעו על הריכוזיות ההולכת וגוברת של סקטור הסייבר בהייטק הישראלי - ועדתו מזהיר כי ההגבלות החדשות עלולות לסכן גם את החברות בתחום זה. "בתוך חמש שנים חברות סייבר יעברו גם הן להתבסס על טכנולוגיות בינה מלאכותית", הוא טוען.
"במידה רבה ההגבלות של ממשל ביידן יכולות להעמיק את הבעיה של ההייטק הישראלי פעמיים", מסכם עדתו. "לחברות קיימות יהיה קשה יותר, ולחברת חדשות יהיה קל יותר - אבל רק כי הן יחליטו לקום בארה"ב במקום בישראל".