הפודקאסט הטכנולוגי הפופולרי בישראל "בזמן שעבדתם" חגג 200 תוכניות ויצא לראשונה מהאולפן. דני פלד ודרור גלוברמן אירחו היום (ב') בפודקסט LIVE שהוקלט על בימת היכל התרבות בתל אביב, וישודר מחר בקשת 12, שורת אנשי מפתח בתעשייה.
האירוע נפתח בשיחה עם נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, על AI ועתיד האנושות. הוא התייחס לשאלת גלוברמן על כך שהרובוטקסי, המונית האוטונומית, הפכה לרכב האוטונומי הנפוץ, ואמר כי מבחינתו היעד המעניין הוא הרכב האוטונומי הפרטי.
"פרסמנו עכשיו תוכנית ייצור עם אאודי – בסוף שנת 2026 בגרמניה תוכל לקנות רכב אוטונומי שאפשר לנהוג בו בכבישים בין עירוניים עד 130 קמ"ש", אמר שעשוע. "אתה מקיש כתובת ומרגע שאתה עולה לכביש מהיר – משתנה המשחק, כי חוקית אתה יכול לעשות משהו אחר. עדיין לא לישון, אבל כן אפשר למשל להיות בטלפון. זה מתחיל עם אאודי, וממשיך לפולקסווגן, פורש ויצרנים נוספים. רובוטקסי זו נישה מעניינת, אבל הנישה הבאמת מעניינת היא רכבים שאנשים יכולים לקנות".
עוד התייחס שעשוע לעבודה המשותפת שלו בעבר עם אילון מאסק: "עבדנו שנתיים בהמון פגישות איתו, ובנינו מוצר גדול על בסיס הטכנולוגיה של מובילאיי. בבטן היה ברור לי שמתישהו ייפרדו דרכנו. הוא טיפוס אוטונומי, שעושה הכל לבד. למה שבליבה הוא יהיה תלוי במישהו אחר?"
שעשוע סיפר על חברת הבינה המלאכותית החדשה שלו, שנחשפה ממש לאחרונה, AAI (דאבל איי-אי), שעובדת על חיקוי מחשבה של מומחים. הוא הסביר את הרציונל: "בינה מלאכותית היום מחליפה פעולות פשוטות, נהגים, לסכם מאמר, דברים שכל אחד יכול לעשות, אבל להיות ניוטון או איינשטיין זה אחד לדור, אפילו לא, אחד למאה דורות. צוואר הבקבוק של האנושות זה לא אנשים שיודעים לנהוג, לעשות עבודת כפיים, לסכם מאמרים ולייצר תכנים. צוואר הבקבוק של האנושות הם המומחים הגדולים, המדענים, שיפתרו את הבעיות הגדולות של האנושות – קיימות, אקלים, רפואה, אנרגיה, פיזיקה. אם היינו יכולים לבנות מכונה שתוכל לעשות את הדברים האלה ולקדם את האנושות בצורה משמעותית – זו הייתה פריצת דרך. זה משהו ש-AI כיום לא עושה. לא הייתי קורא ל-AI כפי שהיא כיום פריצת דרך שיכולה לקדם את האנושות. היא אולי יכולה לשבש את האנושות. בתעשייה יש הכרה שכל התחום הגיע לקיר".
שעשוע נשאל על הסכנות של הבינה המלאכותית, כמו ההערכה ששליש מהמשרות שייעלמו. "פרסמתי כמה מאמרים מדעיים על הסכנות, ויש סכנות", אמר שעשוע. "קופיילוט היא בינה מלאכותית שכותבת קוד. עשו סקר גדול וגילו שכמות הבאגים שמתכנתים כותבים עלתה מאז תחילת השימוש בה, אז שלא שמתכנתים יהיו חסרי עבודה. הסכנה היא שמערכת שכל הזמן משתפרת על ידי אינטראקציה עם בני אדם יכולה לייצר לעצמה מטרות שלא ציפית אליהן. למשל, צ'אטבוט שמפיג את השעמום של אנשים וירצה לשפר את הפרודוקטיביות שלו, יכול להבין למשל שרמת השמחה של האנשים תעלה אם הרמת ה-IQ שלהם תרד".
לאן הולך ההייטק? היזמים אופטימיים
בהמשך עלו לבמה לפאנל על מצב ההייטק הישראלי, לדון בשאלה האם קטר ההייטק הישראלי ירד מהמסילה, מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, מייסדת ומנכ"לית ICON ומייסדת ויו"ר Code For Israel יסמין לוקץ', מייסד ומנכ"ל פייבר מיכה קאופמן ומייסד שותף ומנכ"ל EON, אופיר ארליך. זאת, על רקע השנים האחרונות שכללו את מגפת הקורונה, המהפכה המשפטית והמלחמה שעדיין לא נגמרה.
קאופמן: "ההייטק הישראלי הוא מאוד ציוני ומאוד פטריוטי. ההוכחה הברורה לזה הן חברות הצמיחה שהתעקשו להישאר בישראל כמונו, כמו מאנדיי, כמו וויקס – אנחנו מייצרים פה את הדור הבא. זו שאלה על אחריות תאגידית. זה פטריוטי וזה הדבר הנכון – להחזיר כסף למערכת שבתאוריה אמור לתמרץ חברות אחרות. המדינה לא צריכה לעשות הרבה כדי לעזור להייטק, אבל היא בוודאי לא צריכה להפריע לו. התעשייה הזו צריכה להיחשב לנכס לאומי – כך צריך להגן עליה, כמו ששמים כיפת ברזל על נכסים לאומיים אחרים שלנו. מי שהיה צריך לדאוג שאנשים בהייטק יוכלו להיכנס או לצאת מישראל במלחמה – זו המדינה. כמעט כל החברות מתאגדות בארה"ב וזו טרגדיה בקניין הרוחני ובמיסוי. במשך עשור וחצי ההמלצה הייתה להתאגד בישראל ועכשיו זה השתנה".
לוקץ': "אני חושבת שקטר ההייטק הישראלי לא ירד מהמסילה. גם כשנופלים טילים על תל אביב, אני רואה את ההזדמנות להשקיע בוולואציות נמוכות יותר. ליזמים ישראלים יש גישה לטאלנט, וכאן נכון להעסיק את האנשים. איפה אתה מתאגד – פה או בארה"ב? זו שאלה מיסויית נטו. יש משקיעים זרים שאומרים 'רק תראו לי חברות טובות להשקיע בהן', אבל יש גם מקרים שפשוט לא רוצים לעבוד עם ישראלים. ההסתכלות המקצועית של הקרנות האמריקאיות זה שהמצב הביטחוני כאן הוא עוד שיקול להתחשב בו".
בין: "חד משמעית מבחינת הצד של החשבונאות, עדיף למי שמקים את החברה שלו בישראל, לרשום אותה בישראל. זה נכון שחברות רבות נרשמות בארה"ב, אבל רשות החדשנות היא המשקיע הכי גדול בהייטק הישראלי – השקענו חצי מיליארד דולר באלף חברות. בעבר היינו משקיעים בכל הסקטורים, בשנים האחרונות מיקדנו את כל ההשקעות שלנו במקומות שחסרים משקיעים פרטיים".
ארליך, שגייס רק השבוע 70 מיליון דולר, סיפר כי אפשר לגייס "כסף ממשקיעים בחו"ל בקלי קלות", וכי הוא מושקע ב-31 חברות שלכולן היו מספר הצעות. "כשבחרתי איפה לרשום את החברה שלי, ההחלטה הייתה עם חוסר וודאות מאד גדול. הייתי רוצה לקבל מהממשלה וודאות". לדבריו, משקיעים מחו"ל המשיכו להגיע כל השנה הזאת לישראל, ואפילו בזמן המתקפה האיראנית הוא אירח אותם.
קאופמן: "פגשתי את סמוטריץ' כשהוא נכנס לתפקיד שר האוצר, הוא דיבר איתי על דברים פוליטיים, אמרתי לו 'אתה שר האוצר שלי, לא של סקטור מסוים שבחר בך'. מה שמעניין אותי זה לחזק את ההייטק ולייצר תמריצים כדי שהוא יישאר פה ולא יברח, ולצמצם פערים, כי רק 10% עובדים בהייטק. צריך לטפל בפריפריה. המדינה עם הכוח התקציבי שלה צריכה לקפוץ פנימה".
קאופמן הדגיש כי ההייטק הישראלי מאוד חזק והוא אופטימי לגביו. "הוא יתגבר, לא בזכות ממשלה כזאת או אחרת אלא בזכות הטאלנט. מה שאני מוטרד ממנו הוא שההייטק מבוסס על כמות קטנה של אנשים מובילים,
כ-20 אלף מתוך 400 אלף עובדי הייטק בישראל הם בראש הסיפור הזה, וחלק מהאנשים האלה עוזבים את ישראל כרגע. לא אומר את זה ממקום שיפוטי, אנחנו מדינה בטראומה מאז ה-7 באוקטובר, והם עושים את זה מתוך פחד. לא צריך כלום כדי להיות מהנדס במקום אחר בעולם".
לדברי קאופמן, מה שצריך לקרות עכשיו הוא להחזיר את החטופים מיד, לטפל בכל המשפחות של הנפגעים והחיילים שלא היו שנה בבית שלהם. "אלו נושאים חשובים שיאפשרו לאנשים עתיד טוב, צריך סביבה בריאה. מה שאני רואה זה 180 מעלות מזה. לא ברור איך אנשים שאמורים לייצג את כל המדינה הזאת עושים הכול הפוך, הכול עקום". בדבריו על החזרת החטופים זכה למחיאות כפיים מהקהל.
בעולם מגבילים את ענקיות הטק - ובישראל נשארים מאחור
בפאנל על ענקיות הטכנולוגיה השתתפו עו"ד מיכל הלפרין, לשעבר הממונה על התחרות, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון לדמוקרטיה ואחיה שץ, מייסד ומנכ"ל פייק ריפורטר. פלד וגלוברמן הציגו בפתיחה את המהלכים של הבית הלבן והאיחוד האירופי, שהבהירו באמצעות מינויים, מהלכים משפטיים ומהלכי חקיקה, כי ברצונם לרסן את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, ולא לאפשר לגנים סגורים להשתלט על שווקים שלמים ולרמוס את התחרות. אבל מה עם ישראל?
שוורץ אלטשולר: "אנחנו החצר האחורית של העולם הדיגיטלי, עצוב להגיד את זה. בגלל השפה שלנו, זה לא רווחי לייצר ניטור תוכן אצלנו, אז הרשתות אצלנו יותר רעילות. אין דבר כזה טכנולוגיה בלי רגולציה. מי שחושב שהרגולציה פוגעת בחדשנות, לא מבין מה הוא סח. יש צורך ברגולציה נכונה, חכמה, שמסתכלת על הדברים כהוויתם. אחת האינדיקציות לזה שהמדינה לא באירוע היא שלא מסתכלים על הנזקים ולא דואגים למעטפת רגולטורית. בישראל לא מתעסקים לא רק בחדשנות, אלא גם לא בנזקים. אנחנו שוק קטן. אין בי את ההיבריס שאנחנו נהיה אלה שנוביל את הרגולציה העולמית, אבל בואו נהיה זבוב על הקיר – למשל של האיחוד האירופי. בואו נדרוש בחקיקה כאן מהענקיות הבינלאומיות את אותה שקיפות שנדרשת מהן באירופה. לנו אין לא חקיקה ולא רגולטורים שמרימים את הכפפה הזאת".
הלפרין: "כשרק התחלתי לטפל בביג טק, אמרנו שלא נמציא רגולציה חדשה אלא ניקח את מה שמוטמע באירופה וננסה לשכנע את משרד המשפטים והממשלה לאמץ את אותה רגולציה פה בארץ. אמרו לנו במשרד המשפטים שאין כרגע תיאבון לרגולציה נוספת, שיש בארץ עומס רגולציה ולא רוצים עוד. אני מצטערת לומר שבסופו של דבר לא נעשה פה מהלך של אימוץ הרגולציה האירופית, שהיא מאד מוצלחת. בארה"ב הייתה לאחרונה פריצת דרך עצומה וניצחון של משרד המשפטים האמריקאי על גוגל שאמור לייצר שינוי מבני ולפרק אותה. כרגע אנחנו אנחנו יושבים על הגדר ומסתכלים. אבל אין ספק שזה מה שצריך לעשות".
שץ: "ביום שבו התחלפה הממשלה היה מסמך שאמר לעצור את כל התהליכים הרגולטורים נגד הרשתות. זו עובדה. זו המציאות שלנו. לא עובדים פה בשבילנו".
שוורץ אלטשולר: "מאז כניסתה של הממשלה הנוכחית לשלטון, הם מאד עסוקים בסידור מחדש של הכיסאות בטיטאניק הטובעת – הם מתעסקים בתאגיד, בגלי צה"ל. הפיל בחדר הוא ענקיות הטכנולוגיה שמעמידות את התקשורת הישראלית על הברכיים. זה הדבר שאנחנו צריכים להתעסק בו. השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה תקציבי הפרסום של הדיגיטל עברו את הטלוויזיה. לא יכול להיות שמכספי לפ"מ, לשכת הפרסום הממשלתית, מגיעים 70% לביג טק ו-30% לשחקניות המקומיות – אלה הנתונים של 2024.
"יש לנו שחקנים מקומיים, ועם כל הביקורת שיש עליהם, הם כפופים לחקיקה הישראלית ולאתוס הישראלי. אנחנו מעבירים את כל תקציבי הפרסום שלנו החוצה, לחברות שלא משלמות כאן מסים. תחשבו על אילון מאסק שמחזיק את סטארלינק בעזה ואת X שהפכה לפלטפורמה ניאו -נאצית. השחקנים האלה בלי לשלם מסים הולכים ומעמידים את שוק התוכן הישראלי על הברכיים ואז נורא קל לתקוף אותו פוליטית ולטפל בו בהצעות חוק בכנסת. יש פה אקו סיסטם והוא לא עובד".
שץ: "יש כאב לציבור. זה לא רק סיפור של רגולציה, זה סיפור של הבריאות שלנו וזה סיפור של ביטחון לאומי. אני לא רוצה לחכות ולראות מה קורה עם הרגולציה באיחוד האירופי. אני רוצה שיטפלו בזה עכשיו. זה מה שמגיע לנו כאזרחים".
הלפרין: "אני מוטרדת מזה שיש רשתות תקשורת בישראל שכפופות לרגולציה ישראלית לעומת רשתות זרות שלא כפופות לרגולציה. צריכה להיות התערבות רגולטורית כדי להסדיר כשלי שוק".
לשאלת גלוברמן, האם אין חשש שענקיות הטכנולוגיה פשוט יהרגו את התקשורת המקומית, ענתה הלפרין: "יש חשש כזה, לגמרי. ענקיות הטכנולוגיה, המודל שלהן זה להיכנס שוק אחר שוק... והן כובשות שוק אחרי שוק, משתמשות במאגרי מידע אינסופיים, וצריך לומר גם במשאבים כלכליים כמעט אינסופיים. הבעיה מספר אחת בענקיות הטכנולוגיה היא הפייק ניוז, בעיניי זה מערער את כל סדרי העולם שלנו ואני חושבת שצריכה להיות מעורבות רגולטורית מאסיבית. זה צורך מספר אחד היום של האנושות.
"יש במדינת ישראל יצרני תוכן מקומיים שמפיצים פייק ניוז, ערוצי טלוויזיה שעושים את זה וגורמים פוליטיים שנהנים מפעילותם – ולכן הם גם לא יפעלו נגד זה. בעיניי לא צריכה להיות מחילה למי שמפיץ פייק ניוז כי אנחנו רואים מה זה מחולל לחברה שלנו. צריך לומר בהגינות רבה שלרשות התחרות יש כמה אתגרים מעבר לפייסבוק וגוגל, כמו יוקר המחייה, אבל אני דוחפת בכל הכוח לרגולציה ישראלית. צריך לאמץ מודלים טובים מהעולם, לא להמציא את הגלגל מחדש. הגיע הזמן לפנות את תשומת הלב לנושא הזה".
למרות הכול, ביצועים טובים בשוק המניות
בפאנל על שוק ההון הישראלי בואכה 2025 השתתפו עיתונאית חדשות 12 עמליה דואק, היזם והסופר תמיר מנדובסקי, גלעד אלטשולר – מייסד, בעלים ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם ואורי קרן – שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל ופנסיה.
אלטשולר: "הסטארטאפים וחברות ההזנק לא יעצרו. אני אופטימי לגבי הכלכלה הישראלית. ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי יימשכו לא מאהבת ישראל, אלא כי הם רוצים להרוויח. יש פה אנשים מדהימים, כוח אדם הכי טוב בעולם".
דואק: "בשוק המניות הישראלי הביצועים טובים. הסיבה היא שמדינת ישראל ידעה כבר מקרים של מלחמה. הבורסה יודעת להתאושש בצורה די מהירה. זה מה שראינו בשנה האחרונה – משקיעים לא יצאו באופן דרמטי מהשוק".
אלטשולר: "אני מאמין בביטקוין מתחילת דרכו כי בעיניי הוא כמו זהב. זה נכס שהוא Off System. זה לא משהו שמדינה מדפיסה כמו הכסף שלנו, ואני חושב שיש הרבה אנשים שרוצים נכס כזה."
קרן השיב: "בתפיסה שלי ביטקוין הוא ספקולציה בלבד, ואני לא שם".
מנדובסקי: "אם הייתי צריך לתת טיפ אחד למשקיע הישראלי – זה תכנון. לפני שמחליטים איפה להשקיע. אם אתה מוכן פסיכולוגית בינך לבין עצמך לזה שמחר יש משבר – ברכותיי, אתה יכול להשקיע את הכסף שלך במדד לטווח זמן ארוך."
דואק התייחסה למלחמה: "לא יכול להיות שפעם אחר פעם מי שמשלם את המחיר זה מעמד הביניים והמעמד העובד, ולא מקצצים מהמקומות הנכונים. יש רשימה של משרדים שאפשר לסגור אותם, אפילו כדי להראות לנו הציבור שהם עושים את מה שצריך לפני שהם מכניסים את היד לכיס שלנו".