המלחמה שפרצה באוקטובר פגשה את ההיי-טק הישראלי במצב פגיע גם כך אחרי היחלשות בענף העולמי והתרחקות המשקיעים בעקבות השלכות המהפכה המשפטית. מחקר שמפרסם הבוקר (רביעי) מכון המחקר SNPI על בסיס בקשות הסיוע שהגישו 600 סטארט-אפים ישראלים לקרן חירום שהוקמה בעקבות המלחמה מספק איתות נוסף למצוקה הקשה של הענף. מהדוח עולה כי חברות רבות מדווחות על הפסקת תהליכי השקעה מצד משקיעים, זרים ומקומיים כאחד.
• "לא נצליח לגייס עוד כסף": חברות היי-טק צעירות בלחץ
• "יש פה אזעקה, כמה דקות נמשיך": ההיי-טק משדר חוסן
• גייסה 400 מיליון לפני שנה - כעת היא נסגרת
• "יש חברות שתוך כמה חודשים עלולות להיסגר"
במצב הקשה ביותר נמצאות חברות קטנות בתחילת דרכן - נתון שתואם סקרים ודוחות קודמים שיצאו מאז פרוץ המלחמה. יותר מ-60% מבקשות הסיוע שהוגשו לקרן הגיעו מסטארט-אפים קטנים שמעסיקים עד 10 עובדים. במקביל, כ-70% מהבקשות הגיעו מחברות שעד למלחמה גייסו פחות מ-5 מיליון דולר.
אך לא רק חברות צעירות נפגעו אלא גם חברות ותיקות יותר: כחמישית מהחברות שהגישו בקשות לסיוע הוקמו לפני 2017.
ב-SNPI מציינים על אף האתגר הקושי בגיוס הון, קשה להצביע על המלחמה כסיבה העיקרית לקושי זה. לפי המחקר, ייתכן שחלק מהחברות נתקלות בקשיים על רקע ההאטה הגלובלית שהחלה ב-2022, או על חוסר היציבות הכלכלית ששררה בישראל עוד לפני המלחמה על רקע המהפכה המשפטית.
התחומים שנפגעו במיוחד
נתון מעניין שחושף הדוח הוא כי 20% מהחברות שדיווחו על פגיעה בפעילות מגיעות מתחומי הבריאות הדיגיטלית והתוכנה הארגונית - תחום העוסק בפיתוח כלי תוכנה שמשמשים חברות מכל תחומי העיסוק בפעילותן השוטפת. לשם השוואה, בתחומי סייבר, מסחר מקוון, משחקים ואלקטרוניקה לא דיווח אף חברה על פגיעה.
לדברי דני בירן, עמית מדיניות בכיר ב-SNPI ומחבר הדוח, חברות הפעילות בתחומי התוכנה הארגונית והבריאות הדיגיטלית תלויות במיוחד בשוק הישראלי. "תמיד חשבנו שחברות היי-טק מכוונות לשוק העולמי ופחות מושפעות ממה שקורה בישראל" הוא אומר, "ובכל זאת אחוז לא קטן מהסיבות לירידה בפעילות מתייחס לפעילות בישראל".
לדבריו, "יש הרבה מאד חברות תוכנה בתחום התוכנות הארגוניות שמוכרות לחברות בישראל. ברגע שבישראל קונים פחות או שלא משלמים בזמן - זה השפיע עליהן. בתחום הבריאות דיגיטלית זה סיפור טיפה שונה: הרבה חברות בתחום הזה עושות שיתופי פעולה עם בתי החולים בישראל, גם בנושאים כמו עבודה עם דאטה וגם בהצעת שירותים שונים. בתי החולים היו עסוקים בתקופה האחרונה בדברים אחרים".
הדוח מרים דגל אדום לגבי יציאת המשקיעים הזרים מהחברות בארץ. "מ-2021 ל-2023 ראינו ירידה משמעותית בפעילות המשקיעים הזרים בישראל", אומר בירן. "בגלל ריבוי הדברים שקרו בשנה האחרונה אפשר לראות ירידה משמעותית של מי שמוכנים להשקיע בכלכלה של מדינה שהיא לא צפויה. יתכן וב-2023 זו שנה של פחות השקעות ויש משקיע שהאסטרטגיה שלו נהיתה יותר זהירה. אבל כמכון מחקר שאנחנו תמיד מחפשים סימני אזהרה לעתיד, אין ספק שזה מסימני האזהרה".
ישראל בפיגור במירוץ ה-AI
בעיה נוספת שההיי-טק הישראלי נדרש להתמודד איתה לפי בירן היא החיסרון המקומי בתחום הבינה המלאכותית (AI), שצפוי להפוך למשמעותי מאוד בשנים הקרובות. "אנחנו רואים - בוודאי בלי קשר למלחמה ואולי גם לא למהפכה המשפטית - שישראל הולכת אחורה ויורדת במדדים הבינלאומיים בתחום ה-AI", מציין בירן.
"זה מדאיג אותנו כשמדובר בטכנולוגיה שהיא כל כך תשתיתית וחשובה. בסופו של דבר התחרות הגלובלית היא לא רק בין חברות - היא בין מדינות. ואם ישראל מדרדרת בכל מיני מדדים בינלאומיים, גם זה דגל אדום שצריך להסתכל עליו ולראות מה עושים איתו".
אף שהדוח לא מציע איך השוק יכול לצאת מהמשבר, בירן בכל זאת מוצא סיבה לאופטימיות: "לא מזמן פרסמנו דוח שמשווה בין מה שקרה אחרי מבצע צוק איתן ב-2014 ומלחמת לבנון השנייה ב-2006. כמובן שהמלחמה הזו ארוכה יותר, אבל בהנחה שהיא תיגמר בצורה זו או אחרת, אז היסטורית המשק הישראלי וההיי-טק הישראלי ידעו להתאושש מהדברים האלה במהירות".