מאז תחילת המלחמה, מתחזקת התחושה שענקיות הטק שמפעילות את הרשתות החברתיות שכולנו גולשים בהן מדי יום לא עושות מספיק כדי לבלום את גלי הדיסאינפורמציה, האנטישמיות והפרופגנדה שמופצת בהן נגד ישראל. מחקר מקיף שנערך לאחר 8 חודשי מלחמה חושף שהישראלים סבורים שיש לרסן את כוחן של הרשתות החברתיות ושצריך לטפל בהן בהיבטי אנטישמיות, פייק ניוז ותכנים לא הולמים, עם למעלה מ-90% מהציבור שחושב כך (50% סבורים כך במידה רבה מאוד ו-40% במידה רבה).
הנתון הזה ואלו שיוצגו בהמשך עלו במחקר מקיף שנערך על ידי מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel. לצד הקונצנזוס הקיים בציבור לגבי ריסון כוחן של הרשתות החברתיות, רוב הציבור (71%) סבור ששר התקשורת הוא הגורם שצריך להסדיר את פעילותן ולדאוג לתחרות שוויונית מולן, ואילו היתר סבורים כי הגורם המתאים ביותר הוא שר המשפטים.
הסקר חושף שורה של נתונים שמוכיחים עד כמה עמוק משבר האמון בין הציבור הישראלי לבין הרשתות החברתיות. כך, 68% סבורים שהשימוש ברשתות החברתיות פוגע בלכידות החברה הישראלית ומעמיק את השסעים בה (27% סבורים כך במידה רבה מאוד ו-41% במידה רבה).
58% סבורים שהן פוגעות בחיבור לתרבות הישראלית ולתוכן בשפה העברית. כידוע, חברות הטכנולוגיה נהנות מהקלות מיסוי לאור כך שהן מופעלות על ידי מטות מעבר לים, וגם על כך הציבור הישראלי מותח ביקורת. כמעט שני שליש (61%) סבורים כי ענקיות הטכנולוגיה, כמו גוגל (יוטיוב) ומטא (פייסבוק ואינסטגרם) צריכות לשלם מיסים בישראל.
שלושת הנושאים בעלי החשיבות הגבוהה ביותר שבהם חייבות ענקיות הטק לטפל על פי הסקר, הם אנטישמיות ושנאת ישראל (95%), הפצת מידע כוזב ופייק ניוז (93%) וחשיפה לתכנים לא הולמים (93%). בהקשר זה, טבח ה-7 באוקטובר שינה אצל כמחצית מהציבור (45%) לרעה את התפיסה בנוגע לרשתות החברתיות.
רק 3% העידו שהמלחמה שינתה את תפיסתם לטובה. רוב מוחלט של הציבור (88%) שמע על הפצת מידע כוזב ופייק ניוז בקשר לרשתות החברתיות, ו-86% שמעו שהן משמשות כפלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל.
לא אמין לצרוך חדשות ברשתות החברתיות
משבר האמון בין הציבור לענקיות הטק לא מתבטא רק בכל הקשור לסיקור השלילי של ישראל במלחמה. הציבור הישראלי, כך עולה מהסקר, מוטרד מבעיות הפרטיות - או יותר נכון - מהיעדר הפרטיות ברשתות החברתיות. בזמן שבארה"ב נערכים דיונים בנושא בסנאט כל העת, בישראל נדמה שהשלטון שומר על שתיקה, לפחות רוב הזמן. כך למשל, 85% מהציבור מעיד כי הוא אינו סומך על אינסטגרם (השייכת למטא) שתטפל באחריות במידע האישי שלהם. 84% לא סומכים על טלגרם, הזירה בה הופצו תיעודי הזוועה מאירועי ה-7 לאוקטובר ו-82% לא סומכים על טיקטוק.
ואם כבר מדברים על טיקטוק - גם בישראל, רבים סבורים שלאפליקציה שנמצאת בבעלות סינית יש השפעה שלילית על החברה בישראל. 69% מהנשאלים ענו כך, ורק 3% סבורים שהשפעתה חיובית. 50% סבורים שלטלגרם השפעה שלילית על החברה בישראל, רק 8% סבורים שהשפעתה חיובית. מקור המידע האמין ביותר לצריכת חדשות הוא עדיין הטלוויזיה, לעומת 6% שחושבים שהמקור האמין ביותר הוא רשתות חברתיות.
(במחקר השתתפו 509 מרואיינים במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת (+18) בישראל. טעות הדגימה המרבית בסקר 4.4% -/+).
הסקר מצטרף לנתונים דומים שעלו בסקר של פייק ריפורטר, מיזם המחקר שנאבק בפעילות זדונית ברשת הכוללת קמפיינים לא אותנטיים, הסתה לאלימות, שיח שנאה, קונספירציות ופייק ניוז. בסקר עלה כי רוב של הציבור - 96% - חושב שבאחריות הרשתות החברתיות להילחם בתופעות הפייק והתחזות. נתונים נוספים שיש עליהם קונצנזוס בנושא כוללים את שאלת מתן העונשים למי שמפיץ פייק ניוז, כאשר 90% מהציבור חושב שיש להטיל עונשים על מי שמפיץ פייק ברשתות החברתיות, וכמובן הקלות הבלתי נסבלת שמאפשרת להפיץ פייק ניוז - כאשר 97% מהציבור חושב שקל מידי להפיץ דיסאינפורמציה ברשת.