האשמות רבות וקשות הופנו כלפי טיקטוק במהלך דיון בכנסת, שעסק בהשפעת הפלטפורמה על תודעת משתמשים, מהשתקת תכנים פרו-ישראליים - ועד לפגיעה ממשית בביטחון הלאומי. קרוב ל-4 מיליון ישראלים עושים שימוש יום-יומי באפליקציית הסרטונים, ובישראל לא נעשו שום צעדים שנוגעים למידת ההשפעה או הנזקים שנגרמים מהשימוש בה.
"יש אינפלציה של הרבה מאוד תכנים אנטישמיים ואנטי-ישראליים בטיקטוק, לעומת תכנים ישראליים ופרו-ישראליים שדי מושתקים בפלטפורמה", מסביר ברק הרשקוביץ, מומחה להסברה והשפעה, לשעבר בכיר בטיקטוק. "אני יכול להגיד לך שגם ראיתי מתוך החברה שיש הרבה מאוד עובדים בתפקידים רגישים וחשובים שתומכים בטרור, שתומכים ב-BDS, קידמו את זה בתוך הרשת הפנימית של טיקטוק, ולמיטב ידיעתי הם מעולם לא טופלו".
במסגרת מחקר שנערך בוול סטריט ג'ורנל, פתחו משתמשי טיקטוק פיקטיביים לצעירים בני 13. אותם צעירים קיבלו לחשבונות שלהם פי 4 תכנים אנטי-ישראליים לעומת תכנים פרו-ישראליים. מחקר אחר מצא שבשימוש יומי של חצי שעה בטיקטוק, הסיכוי לפתח עמדות אנטי-ישראליות יגדל ב-17 אחוזים, והסיכוי לפתח עמדות אנטישמיות יגדל ב-20 אחוזים.
בארצות הברית מקדמים חקיקה שמגבילה את פעילות האפליקציה, באיחוד האירופי חוקקו חוקים שמעגנים את זכויות המשתמשים לשמור על פרטיותם, ובישראל רק מתחילים לדון בסוגיות.
מטיקטוק נמסר: "לאורך כל תקופת הפעילות שלנו בישראל אנחנו מקיימים דיאלוג שוטף בינינו לבין כוחות הביטחון, הממשל והחברה האזרחית. אנחנו מתייחסים בכובד ראש לכל אחת מהטענות שהועלו בדיון והטיפול בהן נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. המדיניות שלנו ברורה - תכנים המקדמים טרור, שנאה, אנטישמיות ומידע כוזב אסורים, והאלגוריתם אינו מקדם תוכן של צד אחד על פני צד אחר".
עוד הוסיפו מטיקטוק: "הטענות של העובד לשעבר, שלא עבד עם צוותי הבטיחות או עם צוותי בדיקת התוכן שלנו, מציגות באופן מוטעה את המשאבים המשמעותיים שפרסנו בזמן אמת ובמהירות כדי לשמור על בטיחות המשתמשים ומהימנות הפלטפורמה שלנו".