צה"ל הזמין אלפים רבים של רחפנים משתי חברות סיניות לשורות זרוע היבשה - כך נודע לגלובס. ההזמנה שיצאה ממחלקת אמצעי לחימה במפקדת זרוע היבשה כוללת הצטיידות נרחבת ברחפנים מתוצרת שתי חברות מהעיר שנזן בדרום סין: DJI, ששולטת על שוק הרחפנים האזרחיים העולמי; וחברת אוטל (Autel Robotics), בעלת הדגם הפופולרי איבו (EVO).
עוד בנושא ב-N12:
• כך התמלאו שורות הצבא ברחפנים מתוצרת ישראל
• להקות הרחפנים בשירות צה"ל שפוגעות במחבלי חמאס
• ביידן הוראה לבדוק: האם מנופים סיניים מסכנים את ארה"ב?
• סין מחקה את ישראל מהמפה: השינוי המוזר בשירותי הניווט
לפי ההערכה הרחפנים ישמשו בעיקר לצרכי צילום בתוך מבנים ומחוצה להם בטווחים קצרים ולרכישת מודיעין בגזרת עזה. הרחפנים הסיניים יתקשו לפעול בגזרת הצפון, שבה לחיזבאללה יש יכולת מתקדמת לזהות רחפנים מתוצרת סינית ולאכן את המטיסים באמצעות מערכת המכונה "אירוסקופ".
הרחפנים הסיניים נחשבים לקלים להפעלה וללימוד ועל כן מתאימים במיוחד עבור אנשי מילואים המתגייסים לצבא לתקופה קצרה. לאחר שישה חודשים שבהם הוצף הצבא ברחפנים סיניים מתוצרת DJI, אוטל וסקיידיו האמריקאית, שהובאו בהתנדבות על ידי גורמים מבחוץ, החליטו בצבא לרכוש רחפנים מהחברות הסיניות - אך לבצע בהם תהליך "עיקור" המנתק לכאורה את יכולתם לתקשר עם חברת המקור. את הרחפנים הישראליים הייחודיים והמורכבים יותר לשימוש שומרים בצה"ל לכוחות הסדירים.
כבר ברשימה השחורה
השימוש ברחפנים סיניים אינו מובן מאליו לאור האיסור האמריקאי לעשות בהם שימוש בכל רשות ממשלתית, ולאור התקרבותה של סין לאיראן ולסיוע שהיא מגישה לרוסיה במלחמתה באוקראינה. לפי הממשל האמריקאי, ידועה DJI ב"שימוש דואלי" במוצריה: מחד, היא משווקת מוצרים אזרחיים לכל רוכש, ומאידך, היא מפתחת מוצרים לשימוש בארגוני הביטחון בסין, ובשל כך מגבילים בצבאות המערב שימוש במוצריה.
משרד ההגנה של ארה"ב הוסיף את DJI לרשימה השחורה של היצואניות הסיניות כבר בשנת 2022 ואסר על כל ארגוני הביטחון במדינה לעשות בה שימוש, מחשש שהרחפנים מעבירים מידע לממשלת סין וכן מחשש מפרצות אבטחת מידע שעלולות להביא להשתלטות צד שלישי עליהם ולשימוש בהם לצורך מתקפת סייבר. זאת, שנה לאחר שמשרד האוצר האמריקאי פרסם איסור עבור משקיעים אמריקאים לבצע השקעות פיננסיות בחברה הסינית.
חברת אוטל אמנם לא נוספה לרשימות השחורות מעצם היותה חברה אמריקאית למחצה, אך בארה"ב פורסמה הכוונה לחקור אותה בקונגרס האמריקאי בשל מה שמכנים חברי הקונגרס כאיום על הביטחון הלאומי של ארה"ב באמצעות העברת מידע רגיש לגורמים חיצוניים. עוד טוענים חברי הקונגרס כי אוטל תומכת בפלישה הרוסית לאוקראינה ומסייעת לסין לדכא את המיעוט האויגורי, כמו גם מיעוטים נוספים בסין, ומבקשים להוסיפה לרשימה השחורה של משרד המסחר, משרד ההגנה ומשרד האוצר האמריקאי.
בתגובה, פרסמה אוטל הצהרה ובה היא כביכול "מתנגדת לשימוש במוצרי הרחפנים לשימושים צבאיים שפוגעים בזכויות אדם. כל חשש שמועלה בתקשורת לגבי שימוש בלתי חוקי בטכנולוגיה שלנו הוא לא מבוסס וספקולטיבי". לפי ההערכה, רחפני האיבו של חברת אוטל שהוזמנו על ידי מפקדת זרוע היבשה ייוצרו בארה"ב ולא במפעל בסין, וכך מתכוונים בצה"ל לשכך את החשש.
חרם גם מכיוונה של סין
לשימוש ברחפני מדף מתוצרת סין ישנן מספר מגבלות: ברשות האויב מערכות "אירוסקופ" לגילוי רחפנים מתוצרת סין, וכן אפשרות לאכן את המפעיל ולפגוע בו כתוצאה מכך; אפשרות להעברת מידע כמו איכון גאוגרפי או תמונות באמצעות קושחת (תוכנה המשובצת בהתקן חומרה) הרחפן לשלטונות סין או לצד שלישי שישתלט עליה באמצעות מתקפת סייבר; ניסיונות להתאמה אישית של הרחפנים לדרישות של יחידות שונות, אשר נעשים באופן חובבני וגורמים לפציעות בקרב החיילים; וכן יצירת תלות בציוד ביטחוני סיני אשר יכול להיפסק בכל רגע בהחלטה פוליטית.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוכיחה סין כי היא בת ברית של החמאס ואיראן - באי הגינוי למתקפת ה־7 באוקטובר ובהטלת וטו להחלטות נגד חמאס ובעד זכות ההגנה העצמית של ישראל במועצת הביטחון של האו"ם. סין חיזקה בשנים האחרונות את הברית עם איראן והיא יבואנית הנפט הגדולה ביותר ממנה מאז 2018.
החרם המערבי על מוצרים סיניים איננו חד כיווני: סין החלה להגביל יצוא של רחפנים וציוד לבניית רחפנים למדינות המערב במהלך שהחל באוגוסט שעבר והיתה לו השפעה שלילית על המלחמה באוקראינה. כעת, חברות ישראליות מדווחות על מחסור בחלפים בתחום הרחפנים גם בישראל - כמו מנועים. יחד עם זאת, חברות אחרות מדווחות על כך שהעסקים עם סין נמשכים כרגיל.
אלטרנטיבות בשדה הקרב
מלחמת חרבות ברזל תפסה את צה"ל לא מוכן בהיבט ההתגוננות מפני רחפנים, או בהיבט ההצטיידות ברחפני מודיעין ותקיפה. מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר החלה עם רחפנים שהשביתו את מערך התצפית וההתרעה הישראלי ואפשרו למחבלים לפרוץ באין מפריע את גדר ההפרדה.
הוואקום בתחום הרחפנים גרם לאלפי אנשי מילואים להביא לשורות צה"ל את הרחפנים הביתיים שלהם, והיו גם כאלה שארגנו תרומות פרטיות להצטיידות ברחפנים, רבים מהם רחפנים סיניים מתוצרת DJI - מוצר המדף האיכותי ביותר ביחס למחיר שהוא עולה, בדרך כלל כמה אלפים בודדים של דולרים.
עם זאת, צה"ל רוכש רחפנים גם מתוצרת חברות ישראליות כגון אלביט, רובוטיכאן ואקסטנד לצרכים שונים כמו תצפית, חדירה למבנים ומנהרות וסיכול מחבלים. הרחפנים של רובוטיכאן ואקסטנד, למשל, ידועים ככאלה המסוגלים לחדור למבנים ומנהרות, לזהות מחבלים ולסכל אותם. אלה הם רחפנים מסוג FPV, כלומר רחפני תקיפה, אך הם נחשבים יקרים יותר ועלותם לצבא יכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים ליחידה.
רחפנים סיניים מתוצרת חברות כמו DJI או אוטל הוכיחו עצמם יעילים מאוד בשדה הקרב במלחמה האחרונה במשימות כמו איסוף מודיעין בשל המצלמות האיכותיות ומחירן הנמוך.
עם זאת, במערכת הביטחון פועלים ליצור אלטרנטיבות ישראליות בהמשך הדרך, כמו בסיוע להקמת מפעל בדרום לחברת אקסטנד, שיהיה בעל קיבולת ייצור של מאות רחפנים בשבוע.
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל רוכש ומפעיל רחפנים מסוגים שונים. כלל הרכש מבוצע בהתאם לסיווג הביטחוני של המשימה. רכש הרחפנים הנ"ל מבוצע במקביל לרכש של רחפנים מסוגים שונים בתוצרת ישראלית. במסגרת הרכישה נעשו כלל הבדיקות הנדרשות בכדי לאפשר את השימוש ברחפנים מסוג זה בשירות צה"ל. בעקבות הבדיקות, נעשו התאמות ייחודיות ברחפנים בכדי לשמור על ביטחון המידע".