בשורה למחפשי תחליפי הבשר ולמלחמה במשבר האקלים: סטארט-אפ הפודטק הישראלי אלף פארמס (Aleph Farms) מרחובות קיבל את אישור משרד הבריאות לשיווק בשר בקר שגודל כולו במעבדה בלי פגיעה בבעלי חיים. לפי החברה, זו הפעם הראשונה בעולם שניתן אישור לשווק לציבור הרחב בשר שגודל במעבדה - המכונה בשר מתורבת - שאינו בשר עוף.
• הרב הראשי קבע: בשר שגודל במעבדה הוא פרווה
• מדינת ישראל כבר אישרה לשווק לציבור חלב מתורבת
• למה מהפכת הבשר שגודל במעבדה מתעכבת?
משמעות האישור היא שמבחינת הרשויות בישראל, הצרכנים יוכלו להיכנס למסעדה ולהזמין סטייק אמיתי - לא חיקוי טבעוני, טופו או טבעול - ולקבל נתח מבשר אמיתי שגודל והוכן מבלי שהכנתו הסבה סבל לבעלי חיים. כעת כל שנותר הוא מחסום המחיר.
ולמי שתוהה, בינואר שעבר קבע הרב הראשי לישראל בחוות דעת כי בשר מתורבת ייחשב למוצר פרווה לאחר שביקר במפעל של אלף פארמס ברחובות. לפי חוות הדעת שחיבר הרב ישראל דוד לאו, תהליך ההפקה של בשר מתורבת המופק מתאי גזע מביצית מופרית הופך את המוצר המוגמר לכשר פרווה.
"בזמנים קשים אלו בישראל, צוות אלף פארמס מתאחד בכוח ובנחישות לספק את הסחורה - לא משנה מה", מסר מנכ"ל החברה ומייסדה המשותף ידידיה טוביה. "אנחנו מתכבדים לקחת את יכולות החוסן האלו צעד אחד קדימה בצורה של חדשנות בחקלאות ובביטחון מזון. אותה חדשנות נמצאת בלב החזון הציוני החל מימיה הראשונים של המדינה, אם זה בקיבוצים החקלאיים או בהמצאת טפטפות ההשקיה".
הנתח הראשון שאלף פארמס תגיש לסועדים בישראל יהיה פטיט סטייק מתורבת שעשוי מתאים של פרה מזן אנגוס שחור בשם לוסי. התאים של לוסי לא עברו שינוי גנטי או תהליך של אימורטליזציה (הנצחה), והם נעזרים ב"פיגומים" מחלבון צמחי העשוי מסויה וחיטה. מלבד התאים שמקורם בביצית מופרית של לוסי, תהליך הייצור והמוצר הסופי לא כוללים רכיבים שמקורם מהחי. החברה מציינת כי בתהליך גם לא נעשה שימוש באנטיביוטיקה.
מרוץ לפיתוח הסטייק המוסרי
חברת אלף פארמס נוסדה ב-2017 בידי טוביה, ד"ר נטע לבון, פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון וחממת דה קיטשן מבית שטראוס והרשות לחדשנות. שנה לאחר מכן הציגה החברה את סטייק הבקר המתורבת הראשון בעולם ובהמשך את סטייק האנטרקוט המתורבת הראשון בעולם ב-2021, וקולגן מתורבת ב-2022. מאז שנוסדה גייסה אלף פארמס 105 מיליון דולר.
המרוץ בתחום הבשר המתורבת שגודל במעבדה הוא אחד העזים שמתנהלים כיום בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים. בדצמבר 2021 גייסו אנשיה סכום עצום של 347 מיליון דולר, והם משתפים פעולה עם ענקית המזון נסטלה. החזון של הפעילים בענף הוא שהטכנולוגיה תסייע לבני האדם להאכיל את עצמם ללא צורך בגידול של בעלי חיים. כיום מנוצלים כ-75% משטחי החקלאות בעולם בידי תעשיית המזון ותורמים לזיהום רב ומסבים סבל רב לבעלי החיים עצמם.
האישור הרגולטורי שקיבלה אלף ממשרד הבריאות הוא הראשון מסוגו בעולם עבור מוצר בקר מתורבת. בשנה שעברה קיבלה חברה אמריקנית אישור רגולטורי לשיווק עוף מתורבת. קבלת אישור הרשויות הוא אחד האתגרים המורכבים שעומד בפני החברות בתחום, ובאלף מקווים שהאישור הישראלי יפתח את הדרך לאישורים נוספים.
ממכון המחקר GFI המוקדש לקידום תחליפי חלבון נמסר כי הם מברכים את אלף פארמס על קבלת האישור וציינו כי הוא מציב את ישראל כמובילה בתחום הבשר המתורבת ומהווה נקודת מפנה עבור מערכת המזון הישראלית והעולמית.
האתגר: המחיר
אתגר נוסף שהחברות בתחום נדרשות לפתור הוא המחיר. הפקת בשר במעבדה עדיין יקרה פי כמה וכמה מהפקת בשר מהחי. פיתוחים טכנולוגיים צפויים להוריד באורח ניכר את עלויות הגידול אך עשויים להימשך שנים, כך שייתכן שהציבור הרחב שיוכל לטעום את המוצר הראשון של אלף פארמס יהיה מצומצם למדי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר היום במפעל לייצור בשר מתורבת של חברת @AlephFarms ולראשונה מבין מנהיגי העולם טעם בשר מתורבת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר הטעימה: "לא ייאמן, טעים עם חמלה. אין כאן שום הבדל״.
לדברים המלאים >>https://t.co/YnEy8pZ3YI pic.twitter.com/3C11hotnPL
"עם ההובלה הגלובלית בתחום החקלאות התאית, ישראל ממשיכה לקדם אינטגרציה אזורית רחבה יותר ושיתופי פעולה כלכליים אשר יהיו קריטיים לייצוב האזור", הוסיף טוביה. "אנחנו מאמינים שהתייחסות לאתגרים משותפים כמו ביטחון מזון תהיה הדרך הטובה ביותר להבטיח את שגשוג אזור המזרח התיכון, וכמו כן אזורים אחרים ברחבי העולם התלויים באופן משמעותי ביבוא של מזון, בדגש על אסיה".