מליאת הכנסת אישרה הצעה דחופה לסדר היום בנושא מדיניות המיסוי בנוגע להכנסות הרשתות החברתיות בישראל. הדיון בהצעה יעבור כעת לוועדת הכספים.
ההצעה שאושרה היא יוזמה של חה"כ חנוך מלביצקי (הליכוד), שפנה עמה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה. "על שולחן הכנסת הונח תקציב הכולל קיצוצים במשרדי ממשלה כמו גם העלאות מיסים הנפרשות על פני כלל הציבור במדינת ישראל. חברות שעוסקות בהפעלת רשתות חברתיות פועלות במדינת ישראל מזה שנים ומכניסות לקופתן מאות מיליונים מידי שנה מפעילותן בישראל. לאור המצב הכלכלי המאתגר ראוי לקיים דיון מעמיק בדבר צעדים אופרטיביים לשם החלת והגדלת תשלומי המס מחברות אלו לקופת אוצר המדינה", כתב מלביצקי.
בדיון היום במליאה הוסיף מלביצקי כי "התקציב שהובא היום הוא תקציב כואב, בעיקר לשכבות החלשות. מדברים על מס נסועה, על מע"מ, על ביטוח לאומי, על ימי הבראה שלוקחים, והמיליארדרים של הרשתות החברתיות ממשיכים לשלם מס סמלי. 2-3 מיליארד שקל - זה מה שאנחנו מפסידים מזה באוצר מדי שנה. הדבר הזה צריך להשתנות".
חה"כ נאור שירי (יש עתיד) התייחס אף הוא ליוזמה במליאה. "אם חברה מוכרת מוצר מסוים בישראל, היא משלמת מיסים למדינת ישראל. החברות האלה, הכי גדולות בעולם, שהן כבר בשווי של מדינות - יש עליהן אפס רגולציה", אמר בהתייחסו לענקיות הטכנולוגיה כמטא, מפעילת פייסבוק. "ישראל מושכת את ידיה מרגולציה על החברות האלה".
נציג הממשלה במליאה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, השיב בשם שר האוצר כי מדובר בבעיה גלובלית, שכן הסמכות למסות חברות מסחריות ש"לא יושבות בישראל" אינה מובהקת. עוד ציין כי ארגון ה-OECD עובד על רפורמה שתביא מיסוי על החברות האלה ברחבי העולם.
האפשרות שענקיות הטכנולוגיה כמטא וגוגל, שפועלות בישראל ומרוויחות מהצרכן הישראלי, ישלמו מס בישראל עלה בעבר מספר פעמים. ב-2019 בחנו במשרד האוצר אפשרות למסות את החברות, אך אותה בדיקה לא הגיעה למסקנות קונרקטיות. אחת הדרכים שבהם נבחן מיסוי שכזה הוא דרך הטלת מס פעילות דיגיטלית, רעיון שבסופו של דבר לא יצא לפועל.
גם באירופה ובמדינות רבות בעולם מתחבטים בשאלה כיצד למסות את חברות הטכנולוגיה הגדולות היושבות בארה"ב, אך פועלות ברחבי העולם כולו. זאת בשעה שהשירותים שהן מספקות מתחרים בשירותים מקומיים שמשלמים את מיסים מקומיים.