מחקר מקיף שביצע מכון המחקר מדגם בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel העלה ממצאים חדשים לגבי תחושות הציבור לגבי הרשתות החברתיות. במחקר השתתפו 511 איש במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.
ריסון ואחריות
- 90% מהישראלים מסכימים שיש לרסן את כוחן של הרשתות החברתיות יוטיוב, טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטלגרם.
- למעלה מ-90% ציינו שחשוב להם שיטפלו בנושאים שונים הנוגעים לרשתות החברתיות, ובעיקר ב: שימוש בהן כפלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל (95%), הפצת מידע כוזב ופייק ניוז (92%) וחשיפה לתכנים לא הולמים (91%).
- 66% סבורים ששר התקשורת הוא הגורם הציבורי בישראל שצריך לטפל ולהסדיר את פעילותן של הרשתות החברתיות ולדאוג לתחרות שוויונית מולן; 25% ציינו את שר המשפטים.
- 65% סבורים שהשימוש ברשתות החברתיות וצריכת התכנים שלהן זה דבר שפוגע בלכידות החברה הישראלית ומעמיק את השסעים בה; 55% סבורים שזה פוגע בחיבור לתרבות הישראלית ולתוכן בשפה העברית.
- 58% סבורים שהרשתות החברתיות צריכות לשלם מיסים גם בישראל.
טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה
- 88% שמעו על הפצת מידע כוזב ופייק ניוז בקשר לרשתות החברתיות.
- 84% שמעו שהרשתות החברתיות משמשות כפלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל.
- 78% שמעו שהרשתות החברתיות משמשות כפלטפורמה של ארגוני אויב להשפעה על תודעה של הציבור בישראל ועל החוסן הלאומי.
- 39% שינו את התפיסה שלהם כלפי הרשתות החברתיות לרעה מאז השבעה באוקטובר, רק 4.6% שינו אותה לטובה.
אמון והשפעה
- 75% לא סומכים על אינסטגרם שתטפל באחריות במידע האישי שלהם, 74% לא סומכים על טלגרם, 83% לא סומכים על טיקטוק.
- 69% סבורים שלטיקטוק השפעה שלילית על החברה בישראל, רק 3% סבורים שהשפעתה חיובית.
- 51% סבורים שלטלגרם השפעה שלילית על החברה בישראל, רק 8% סבורים שהשפעתה חיובית.
- מקור המידע האמין ביותר לצריכת חדשות (32%) הוא טלוויזיה, לעומת 6% שחושבים שהמקור האמין ביותר הוא רשתות חברתיות.