בשבועות האחרונים מקדמת הממשלה את הקמתו של מטה שירכז את כלל פעילות הבינה המלאכותית הממשלתית ויתקיים במשרד ראש הממשלה - במידה רבה, על חשבון מנהלת שכבר הוקמה במשרד המדע וברשות החדשנות, ולאחר שהוקצו לה מיליארד שקל.
לגלובס נודע כי המשקיע דובי פרנסס, בעלי קרן גרופ 11, צפוי להתמנות ליועץ למטה בשלבי הקמתו עד מינוי מנכ"ל קבוע. המינוי אינו מובטח, אך אם ייצא לפועל, פרנסס צפוי ללוות במשך שלושה חודשים את עבודת ההכנה לקראת חקיקת חוק מטה הבינה המלאכותית, שיוגש לכנסת ברבעון הראשון של 2025. לאורך התקופה הוא צפוי לגבש תכנית פעולה, הצעת תקציב, הקמת ועדת ייעוץ חיצונית ורשימה אפשרית של מועמדים לתפקיד מנכ"ל קבוע.
פרנסס, שנחשב מקורב לראש הממשלה ולחשב הכללי יהלי רוטנברג, קידם במספר פגישות שערך בשנים האחרונות את הקמת קרן "יוזמה 2" ברשות החדשנות, שמעודדת משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות - החלטה שנכנסה בסופו של דבר לספר התקציב.
היוזמה החדשה נעשית הפעם מחוץ לרשות החדשנות - ולפי חשיפת גלובס, כבר תוקצבה ב-150 מיליון שקל ביוזמת החשכ"ל. נכון לעכשיו, לא קיימת הערכת תקציב סופית, וזה יגובש רק בתום עבודת מטה בתחילת השנה הבאה.
בכירים שמכירים את התוכנית שהציג פרנסס לנתניהו מספרים על כך שהשניים בונים על מעורבותם של כמה בכירים בקהילה העסקית הבינלאומית במימוש התכנית, חלקם מקורבים לנשיא הנבחר דונלד טראמפ; אילון מאסק, מנכ"ל ובעלי טסלה וספייס אקס; פיטר ת'יל, שיחד עם מאסק הקים את פייפאל, וכיום משמש כיו"ר פלנטיר, חברת הבינה המלאכותית לארגוני ביטחון; איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI, החברה מאחורי מנוע השיחה ChatGPT שמקים כיום את SST, חברת בינה מלאכותית חדשה שתפעל מתל אביב וסן פרנסיסקו.
בחירתו מחדש של טראמפ לנשיאות ארה"ב מסמנת עבור פרנסס ומקורבי נתניהו את האפשרות לחדש את הברית האסטרטגית עם בכירי איחוד האמירויות וסעודיה. אמנם בזמן ממשל ביידן הם השקיעו עשרות מיליארדי דולרים ברכישת מעבדים גרפיים ושרתים לפיתוח בינה מלאכותית, העניקו הטבות מס ליזמים ומשקיעים בתחום, והטיסו מאות מומחים מאירופה וארה"ב כדי לעבוד בשטחם - אך במקביל התרחקו מישראל, והידקו את היחסים עם סין. במטה החדש בונים על עבודה משותפת עם השיח' תחנון בן זאייד, היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, שמנהל את קרן הבינה המלאכותית האמירתית-אמריקאית G42, ועם בכירים נוספים באמירויות, בחריין וסעודיה.
שם נוסף שהוזכר כמי שצפוי לשתף פעולה עם המטה הוא חאווייר מיליי, נשיא ארגנטינה שנפגש לאחרונה עם פרנסס ות'יל בנושא זה. במטה דנים גם עם החברות מיקרוסופט ואנבידיה, על מנת שאלה יסייעו בייעוץ ואולי אף ייקחו חלק בפעילות בו, למרות שאינן חלק ממכרז הענן הממשלתי - בו פעילות גוגל ואמזון.
מאסק, שביקר בישראל לפני כשנה ואף ענד דיסקית למען שחרור החטופים כמה שבועות לאחר מכן, צפוי לקבל תפקיד בבית הלבן מטעם טראמפ, ככל הנראה כמי שאחראי על ייעול המבנה הממשלתי, יבצע קיצוצים ויכניס טכנולוגיות של בינה מלאכותית. גם פעילות מטבעות הקריפטו, החלל, הבינה המלאכותית והרכבים החשמליים שלו עשויים להתקדם כחלק מהקשר לממשל החדש.
פיטר ת'יל מבקר בישראל לעיתים קרובות - יחד עם מנכ"ל פלנטיר אלכס קארפ - העתיק את ישיבת הדירקטוריון של חברת פלנטיר לישראל בשנה שעברה לאות הזדהות עם ישראל לאחר טבח החמאס ב-7 באוקטובר. לאחר מכן צולם בפגישה עם מנכ"ל מפא"ת דני גולד ובכירים נוספים במערכת הביטחון.
תוכנית עם 4 סעיפים
בכירים שראו את התוכנית שהציג פרנסס בפני ראש הממשלה מספרים כי היא כוללת טיפול בארבעה סעיפים: בריאות, חינוך, שירותים פיננסיים וביטחון.
כל אחד מתחומים אלה נבחן לפי תשתיות הבינה המלאכותית, התקציב, התוכנה והממשקים הממשלתיים שהוא ידרוש, ויפותח הן כלפי פנים - בהיבט משרדי הממשלה והגופים הציבוריים והאזרחים שייקחו בו חלק - והן כלפי חוץ - בכוונה ליצור שותפות עם חברות דוגמת אנבידיה ומיקרוסופט ומדינות דוגמת האמירויות או ארה"ב.
כך, לדוגמה, בתחום הבריאות מקווים במטה לשתף פעולה עם כל גופי הבריאות בישראל כדי להגדיר את הצרכים: בתי חולים, קופות חולים, משרד הבריאות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר, סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות ומשרדי בריאות זרים. אחד היישומים במערכת הבריאות עשוי להיות, למשל, צמצום ההוצאות על רשלנות רפואית מכלל מערכת הבריאות, שנאמדת במיליארד שקל בשנה.
בעוד שבממשלה מדגישים את הצורך במטה עצמאי בעל סדר עדיפות גבוה בממשלה, בסביבת המנהלת לבינה מלאכותית ובענף ההייטק מטיחים ביקורת על כך שהממשלה מייצרת מטה נוסף ובונה תכנית אסטרטגית לבינה מלאכותית לאומית, לאחר שהדבר נעשה כבר מספר פעמים בעבר על ידי האלוף במיל' איציק בן ישראל, שרת המדע לשעבר אורית פרקש-הכהן ומחליפה אופיר אקוניס. כיום פועלת מנהלת הבינה המלאכותית המרוכזת ברשות החדשנות על פי התוכנית של פרקש-הכהן.
ביקורת נוספת נשמעת כלפי הכוונה לבנות מנהלת נוספת, בזמן שהממשלה אישרה כבר תקציב של מיליארד שקל בשתי פעימות עבור המנהלת הקיימת, כולל אחת שאושרה בתקציב האחרון בשבוע שעבר ושתפרוס השקעה של 500 מיליון שקל עד שנת 2027. בסביבת משרד ראש הממשלה סבורים כי גם לאחר הקצאת התקציב ניתן יהיה מתוקף חוק חדש להסיט את התקציב אליו.
ממשרד ראש הממשלה ודובי פרנסס לא התקבלו תגובות.
הכתבה פורסמה במקור בגלובס