טיקטוק עומדת בפני האתגר הגדול ביותר בתולדותיה: אם לא יהיו שינויים, היא עלולה למצוא את עצמה נאסרת לחלוטין לשימוש בארה"ב. זאת לאחר שהנשיא ביידן חתם על החוק שנועד לחסום את אפליקציית הסרטונים שבבעלות סינית מפעילות בארה"ב. השימוש באפליקציה הפופולרית כבר נאסר במספר מדינות, שהגדולה בהן היא הודו.
עוד בנושא ב-N12:
• תחקיר: טיקטוק מתעמרת ביהודים ומפיצה שקרים על ישראל
• בטיקטוק סירבו להעלות קמפיין של משפחות החטופים
• טיקטוק: "ראינו זינוק בתכנים אנטישמיים - והסרנו אותם"
• טיקטוק: נחסל את טרנד האמריקאים שמזדהים עם בן לאדן
טיקטוק הודיעה כי בכוונתה להיאבק בחוק החדש, אך אם לא תצליח, בפני חברת האם שלה בייטדאנס עומדות שתי ברירות: למכור את טיקטוק עצמה לחברה אמריקנית, או לראות את המוצר הפופולרי ביותר שלה נאסר לשימוש בשוק המשמעותי והמשפיע ביותר שלה. מה עומד מאחורי החקיקה החדשה בארה"ב, מה מתכוונת טיקטוק לעשות ומה הולך לקרות עכשיו? N12 עושה לכם סדר.
למה טיקטוק נאסרת לשימוש בארה"ב?
זו תקופה ארוכה שמחוקקים אמריקנים מדברים על הצורך לאסור על השימוש בטיקטוק ומקדמים יוזמות בתחום. למעשה, הנושא עלה לראשונה עוד בעת כהונתו של טראמפ כנשיא, שקידם את מכירתה, אך המהלך - כמו יוזמות פופוליסטיות רבות נוספות של טראמפ - לא יצא לבסוף לפועל.
החשש שבו נתלים המחוקקים שמקדמים את סילוקה של טיקטוק מארה"ב הוא היותה בבעלות תאגיד סיני שיש לו קשרים עם המשטר הקומוניסטי בסין, כמו לכל חברה שהוקמה במדינת הענק. לטענת אותם מחוקקים, טיקטוק היא לא רק פלטפורמת סרטונים ורשת חברתית גדולה שסוחפת המוני צעירים, אלה רשת השפעה מאסיבית של גורם זר עוין שמשפיע על דעת הקהל האמריקני. לפי המחוקקים, האלגוריתם שבלבה של טיקטוק מאפשר למי שמנהל אותו לשלוט ולעצב את התכנים שמוגשים לצעירי ארה"ב לפי צרכיו.
מה בעצם קרה עכשיו?
החוק האוסר על הפעלת טיקטוק עבר באופן גורף בבית המחוקקים של ארצות הברית לפני מספר שבועות בתמיכה דו מפלגתית שנדיר לראות בימים אלה בפוליטיקה האמריקנית. רבים סברו שייקח זמן עד שהצעת החוק תזכה גם לאישור הסנאט - מהלך נדרש כדי להפוך אותה לחוק של ממש. אלא שצירופה של ההצעה לחוק המאשר את חבילות הסיוע לישראל, אוקראינה וטאיוואן גרם לכך שהחוק קודם במהירות ואושר באופן גורף. אתמול חתם הנשיא ביידן על החוק והכניס אותו לתוקף.
מה לגבי האנטי-ישראליות בטיקטוק?
המלחמה בין ישראל וחמאס השתרבבה לרשימת הטענות נגד האפליקציה, שכן לדעת רבים מהמבקרים טיקטוק מקדמת תכנים התומכים בעמדות פרו-פלסטיניות ומסייעת בהפצת תכנים אנטי-ישראליים. במקביל עדויות של עובדים בתוך טיקטוק ציירו תמונה לא מחמיאה של החברה כמי שבאופן גורף בוחרת לצדד בצד הפלסטיני, ולא מטפלת בעובדים שהצהירו פומבית שהם משתמשים בכלי החברה כדי לדחוף את הנרטיב הפלסטיני.
בטיקטוק הכחישו את הטענות, אך הפחד מהכוח האדיר של טיקטוק על הצעירים האמריקנים גבר על רקע מה שנתפס כהדגמה ליכולת ההשפעה של האפליקציה והעומדים מאחוריה על דעת הקהל.
מתי טיקטוק צפויה להיחסם בארה"ב?
החוק קובע שלבייטדאנס, החברה שמחזיקה בטיקטוק, יוקצבו תשעה חודשים למצוא קונה לפעילות בארה"ב, ואם היא לא תעשה זאת, אזי האפליקציה תיאסר לשימוש בגבולות המדינה. לנשיא הוקנתה היכולת לדחות את החלת החוק בשלושה חודשים, ובכך להאריך את פרק הזמן שניתן למכירת טיקטוק לשנה שלמה.
מה יקרה אם החוק ייכנס לתוקף?
למעשה, החוק לא אומר שבייטדאנס חייבת למכור את טיקטוק כולה. אך היא כן נדרשת למכור את הפעילות בארה"ב כך שהיא תנוהל בידי חברת אמריקנית הפועלת בתחום המדינה. אלא שלפי הערכות, פיצול בין אפליקציית טיקטוק ארה"ב לאפליקציה שתפעל בשאר העולם יהיה מורכב ויחבל בהשפעתה. להערכת פרשנים, זניחת הפעילות בארה"ב תפגע גם בהיצע התכנים בפלטפורמה של טיקטוק, שנשען בחלקו הגדול על יוצרי תוכן אמריקנים.
מה טיקטוק מתכוונת לעשות?
בטיקטוק לא מתכוונים לצפות מהצד בחיבוק ידיים ומתכננים להילחם בחוק החדש, תוך רתימת הסעיף הראשון בחוקה האמריקנית וחופש הדיבור לצידם. בסרטון שהעלה לרשת מגיב מנכ"ל טיקטוק שאו צ׳ו לאישור החוק ומדגים את הטקטיקה של החברה: "אל תטעו, מדובר באיסור על טיקטוק ובאיסור עליכם המשתמשים ועל הקול שלכם".
@tiktok Response to TikTok Ban Bill
♬ original sound - TikTok
אם טיקטוק אכן תביא את החוק לדיון בבית המשפט, משמעות הדבר היא שכל עוד הדיון המשפטי בו טרם יוכרע, שעון העצר למועד המכירה ייעצר. טיקטוק עשויה להשתמש במהלך זה לטובתה כדי לדחות את הקץ ולמשוך זמן, בתקווה להגיע אולי לפשרה אחרת עם המחוקק האמריקני.
מה הסיכויים של טיקטוק?
מומחים רבים מעריכים כי לעתירה של טיקטוק נגד החקיקה יש סיכויים לא רעים, ודאי אם תגיע לבית המשפט העליון. זאת שכן הסעיף הראשון לחוקה האמריקנית הוא סעיף רחב מאוד ושכבר שימש בעבר להגנה גם מקרים קיצוניים. המחוקק צפוי לטעון כי מדובר בסוגיה של ביטחון המדינה ולא של חופש דיבור, שכן קיימות פלטפורמות אחרות שהמשתמשים יכולים להעלות בהן תכנים.
האם יש תקדימים לחסימה כזו?
מדינת מונטנה אישרה חוק שאוסר שימוש בטיקטוק והוא נכנס לתוקף בשנה שעברה - אף החלתו הוקפאה לאחר שטיקטוק תבעה את המדינה בטענה לפגיעה בחופש הדיבור. מדינות אחרות ובהן הודו, נפאל, איראן, סנגל, אפגניסטן וסומליה כבר אסרו על הפעלת טיקטוק בתחומן מחשש לשימוש בה כאמצעי השפעה של המשטר הסיני על אזרחיהן.