יותר מחודש לתוך המלחמה, ונדמה שמעולם לא היה פער גדול יותר בין התודעה הישראלית לבין זו של העולם הרחב. התקשורת הבין-לאומית נפלה ברובה קורבן למניפולציות של החמאס, שגברו על ההסברה הישראלית באמצעות התמונות הקשות של ההרס בעזה - ולמרות מחזות הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר, אנו עדים שוב לעולם שמוכן לקבל בקלות את הנרטיב של ישראל כתוקפנית ומדכאת.

הקרבות המעניינים, ואולי גם החשובים ביותר, על הנרטיב במערכה הזו לא מתרחשים בהכרח באולפני ערוצי החדשות העולמיים. הזירה החמה היא דווקא ברשתות החברתיות ובראשן אפליקציית טיקטוק: זוהי המלחמה הראשונה שבה טיקטוק היא כבר לא אפליקציה "לילדים" בלבד, אלא מדיה בשלה שרבים מאיתנו גולשים בה יותר מכפי שנודה - ונכנסה עמוק לתוך הרגלי צריכת הרשתות החברתיות של כולנו.

גם כאן, בהיעדר אסטרטגיה של גורמים רשמיים של המדינה, זירת ההסברה בטיקטוק הופקרה כמעט לחלוטין לטובת הנרטיב הפלסטיני. אם לא די בכך, משפיעני רשת ומשתמשי הפלטפורמה דיווחו על חסימה של סרטוני הסברה לטובת ישראל, ירידה בחשיפה לתכנים והתעלמות של טיקטוק מדיווחים על תכנים פוגעניים, מסיתים ושקריים. עדויות אלה מצטרפות לנתונים רשמיים של טיקטוק שמראים שסרטונים עם ההאשטאג "לשחרר את פלסטין" (Free Palestine) מקבלים בערך פי עשרה יותר צפיות מאשר סרטונים עם ההאשטאג "עמדו לצד ישראל" (Stand with Israel).

טיקטוק (צילום: 123RF‏)
הפיד בטיקטוק הפך לזירת קרב במלחמה הזו | צילום: 123RF‏

"הישראלים ותומכי ישראל בטיקטוק נמצאים בעמדת נחיתות מובנית גם מבחינה כמותית אבל גם מבחינת תכנים נגדיים שעולים לפלטפורמה", מסביר תום דיבון, מומחה פלטפורמות וסושיאל מדיה, דוקטורנט לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. "חשוב לזכור את הקונטקסט - היוצרים הפלסטינים מוכנים עם תשתית דיגיטלית עוד מימי 'שומר החומות' ב-2021. כך שעם פרוץ המלחמה, אלפי יוצרי תוכן פלסטינים מתחילים בקלות במלאכה יצירתית של פילטרים, טרנדים וסרטונים שמהדהדים את המסרים הפלסטיניים".

"מהצד הישראלי, אפשר לספור על שתי ידיים את כמות יוצרי התוכן שמצליחים לחדור את מחסומי הצפייה האלגוריתמית ולייצר תוכן שמגיע לוויראליות", הוא מדגיש. "הם לבדם במערכה, נושאים באחריות לאומית, בעוד המדינה מדשדשת מאחור ולא לוקחת את טיקטוק ברצינות בנושא ההסברה. יש פה חוסר איזון מבני, וגם תפיסתי. טיקטוק חשוב לפלסטינים, אבל לא לישראל".

הפילטר הערמומי שהפיל בפח

לתוך הוואקום הזה נכנס משתמש אנונימי אחד שראה את כישלון ההסברה הישראלית, והחליט לנצל את הסנטימנט שתומך בחמאס ובתושבי עזה. הוא הכין פילטר שהופך את פני המצולם לדגל פלסטין לצד סיסמת Free Palestine מרשימה, רק שמתחת מופיע כיתוב בערבית בנוסח "חמאס = דעאש. חמאס רוצחי תינוקות". הטרנד הצליח "להפיל בפח" מאות רבות של פרו-פלסטינים שמתדהרים בתמיכה בחמאס, אך לא מבינים ערבית.

@today_and_before גאוני. #חמאס #ישראל #מלחמה #פילטר  original sound - היום ולפני - Today And Before

"אם נכנסים לעמוד הפילטר בטיקטוק, אפשר לראות מאות סרטוני של ישראלים שמנסים להגחיך את הנטייה של צעירים בעולם למהר להשתתף בשיח ברשת שנחשב טרנדי", אומר דיבון. "וכן, תוכן הקשור ל'שחרור פלסטין' הפך בנוסף להיותו בעל חשיבות, לטרנד. זה המתח בטיקטוק. נושאים בעלי חשיבות פוליטית וחברתית הופכים לטרנדים, ומשם גם לוויראליים, ואז יוצרים אחרים מבינים שאם הם רוצים חשיפה בימים אלה, רצוי שהם ישתתפו במשחק שכולם משחקים. במקרה הזה, משחק שתומך בפלסטינים".

תופעה ויראלית אחרת שכבשה את טיקטוק היא טרנד החיג'אב והכאפייה. מדובר בפילטרים של הסמלים הערביים שיצרו משתמשים ישראלים בניסיון לייצר נוכחות ישראלית בטיקטוק, ולהציג את העיניים היהודיות כסמל לעוצמה ודומיננטיות. "מה שקורה בטיקטוק קורה תחת חוקי משחק בין משתמשים. צד אחד מייצר 'תחמושת' עבור הקהילה שלו והצד השני מתחיל לפעול נגד עם אותם כלים", הוא מפרט. "כך יצא שהישראלים מעלים סרטונים שלהם עם פילטר הכאפייה והחיג'אב עם הדגשה של העוצמה הישראלית כמו הדגש על העיניים, שהן 'טובות' יותר מהעיניים הפלסטיניות. יש בזה תמיד אלמנט של צחוק, אבל הוא רציני, עם משמעות, עם ניסיון לחטוף ויראליות ונוכחות על הפלטפורמה".

@einavinavi33 אם אני לא יצחק אני אבכה רק בדיחה אני אעשה מהם ייקח אותם!#דיבוריםבמטבחהאדום#עםישראלחייי #פיפישלהחייםאבל #מצבמלחמה #חרבות_ברזל #הומורבכיף #מורל #פוריו #foryourpage #fyp #אומרתמהבאלי #עושהמבאלי #חיהאיךשבאלי  Come to Me (feat. Nicole Scherzinger) - P. Diddy

@lior__alhasov #fyp  som original - luisa

"חוטב עצים, כבר אמרתי?"

תרבות הריקודים והשובביות של טיקטוק הביאה כמה מיני-תופעות צה"ליות שהפכו ויראליות ברמה בינלאומית. אחת מהן היא טרנד החיילים הרוקדים בשטח בעירום חלקי. מדובר בחיילים ללא חולצות שכדי להעלות את המורל מקפידים להצטלם ולהשתטות מאזורים שונים בלחימה ולהציג דומיננטיות גברית, כשברקע הסאונד "חוטב עצים, כבר אמרתי? שורש ח-ט-ב". לכך מצטרף טרנד השפמים בקרב החיילים בחזית - שמייצרים סרטונים שלהם עם שפם מובלט שגידלו.

@tomer.elkabetz פעם ראשונה כאן #פוריו #חוטבעציםכבראמרתי ♬ original sound - רשת 13

"טיקטוק מזמינה אליה משחק, השתטות ושעשוע, ולכן חיילים פשוט מעלים תוכן כיפי שלהם מאזורים שונים של הלחימה", מתאר דיבון. "הם צריכים את זה כחלק ממנגנון ההתמודדות של צעירים במלחמה, וגם כדי לקבל תשומת לב דיגיטלית. כך נולדים טרנדים כי מישהו מעלה משהו ש'תופס' את תשומת הלב האלגוריתמית, מקבל חשיפה, ומדביק אחרים".

@omer.nachmani Level up #שתייםשלוששגר #מילואים #שורשחטב #שורשחטבלגמרי #מלחמה ♬ Dj jij Sha Ger - DjJij

תוכן החיילים הוא אולי שעשוע חיובי עבורנו, הישראלים, אבל הוא גם הופך חומר גלם לצד השני. "חלקים של סרטוני החיילים הרוקדים, במעברי גבול, בבסיסים או בעזה הופכים לקטעים שנשתלים בסרטונים פרו-פלסטיניים שמציגים את הזוועות של עזה. המסר מבחינתם הוא ברור - בעזה נרצחים ילדים ובישראל חיילים רוקדים. זה לא אומר שאסור להעלות תוכן לטיקטוק, אבל צריך להבין שברגע שהוא שם - הוא פרוץ לצד השני", מפרט דיבון. 

@hayalim_batiktok אהבתם או שפחות? #חייליםבטיקטוק #foryou ♬ עוד יום - שיר הנושא מהסדרה תאג"ד - Full Trunk

@national_library_israel טרנד השפמים: צללנו אל תוך הארכיון שלנו כדי לנסות לברר מאיפה שאבו המילואימניקים שלנו השראה לטרנד הוינטג׳י #שפם #מילואים #חרבותברזל #מילואים #צהל #ישראל #חיילים #idf #היסטוריהישראלית @Lyri Uzan ♬ צליל מקורי - הספרייה הלאומית

החיילות שמבלבלות את האויב

טרנד הטיקטוק המשונה ביותר שצמח במלחמה הוא ללא ספק "אתגר החיילות", שסחף אחריו כבר עשרות רבות של לובשות מדים. הרעיון פשוט מאוד: חיילת צה"ל מציגה את עצמה בסרטון כבחורה כלשהי, לרוב ללא שם ישראלי, ומציעה עצמה כחברה. זו פעולה שמכונה ברשתות "מלכודת צמא" - שמטרתה היא לייצר שיח ספקולטיבי בתגובות דרך תוכן פרובוקטיבי, או במילים פשוטות - לבלבל את האויב.

"תוכן המציג נשים במדים נועד למשוך תשומת לב אנושית ואלגוריתמית, והוא מנוצל על ידי המשתמשות הללו", מסביר דיבון. "התוכן הזה של אישה, צעירה, במדים, הוא עדיין המגנט המרכזי החזק שמייצר אינטראקציה במרחב המקוון שלנו. במקרה הזה, החיילות משתתפות בטרנד ובו הן שמות טקסט שמציג אותן כאיזו אישה מדומיינת שרוצה לעשות 'חברים' ולא 'מלחמה', וזה כחלק מאסטרטגיית בלבול של הצד השני".

@lia413987 israel military girl#israel
"אז פה, החיילות משתמשות בנשיות המהפנטת שנוצרת דרך המדים והאסתטיקה הצה"לית, עם טקסט מבלבל, כדי לזמן בין היתר תגובות של האויב. המטרה של זה לא לחלוטין קוהרנטית, ופחות מסתדרת לנו עם הסברה יותר 'קלאסית', אבל היא קיימת ונפוצה בטיקטוק וצריך להכיר בה. היא מביאה גם פידבק חיובי מהצד שלנו, אבל נשלחת גם לאזורי האויב בטיקטוק ומזמנת אש בתגובות".

"המקור החדשותי היחיד לנוער הפרוגרסיבי"

בימים הראשונים למלחמה טיקטוק היה מופגז בתכנים פרו-פלסטיניים והפלטפורמה התקשתה להשתלט על המידע הכוזב שהופץ בה. שלל סרטונים שנשאו תכני הסתה וכזב בוטים זכו לחשיפות של מיליונים והטעינו את כוחם הוויראלי של ההאשטגים הפלסטיניים, בעוד ההאשטגים הישראליים הציגו ביצועים נמוכים. הטיפול הלקוי של הפלטפורמה בתופעות המזיקות שהציפו אותה היה ברור לכול - וטיקטוק כבר הצהירה שהיא מתערבת באיזון החשיפה ומקימה חמ"ל ייעודי למלחמה.

"בעולם, יש שכבות אוכלוסייה שלמות של נוער בוגר שמאס בתקשורת המסורתית", מתאר דיבון. "הוא לא יראה מהדורות ובחיים לא יקרא את הכתבה הזו. זו כמות ענקית של אנשים שצורכים את האקטואליה ובונים את הידע שלהם על מאורעות העולם דרך פלטפורמות כמו טיקטוק. לכן, לנרטיב, לחשיפה, לסוג המסר, למשחקיות ולוויראליות יש חשיבות עליונה. העובדה שהם ניזונים מרשתות חברתיות מסבירה גם את הגלים של ההתנגדות שאנחנו רואים לישראל באירופה".

תום דיבון, מומחה לפלטפורמות ותרבות דיגיטלית (צילום: הגר בדר)
"כל עוד המלחמה על הנרטיב תהיה בין עזתים מופגזים לחיילי צה"ל - אנחנו נפסיד". תום דיבון | צילום: הגר בדר

"אנחנו הרי שוברים את הראש ואומרים איך לעזאזל נוער צעיר ופרוגרסיבי תומך בטרור? הנוער הזה לא תומך בטרור. הוא תומך ברעיון שנקרא 'פלסטין', הוא לא יורד לניואנסים ומוזן מסרטוני טיקטוק שמציגים בצורה ויראלית, רגשית ואטרקטיבית את הרעיון הפלסטיני כמדוכא וכבוש תחת ישראל. ומה עושה ישראל? בעמוד הרשמי שלה בטיקטוק תראה נוף צבאי, מיליטנטי. הנוכחות של החיילים היא החוזק הפנימי, היא מה שאנחנו הישראלים אוהבים לראות, אבל זה לא מה שהעולם צריך לראות. מעבר מחיילים לאנשים זה דבר שעוד לא הפנמנו לעשות פה בישראל, וכל עוד המלחמה על הנרטיב תהיה בין עזתים מופגזים לחיילי צה"ל - אנחנו נפסיד".

גם אם מדובר במאמץ לשדר לעורף שהכול בסדר, וגם אם הכול ממש לא בסדר, העין לא יכולה להישאר אדישה למראה החיילים שעומדים מול הרוע שנכפה עליהם ורוקדים כאילו אין מלחמה מלפניהם. "האסון של 7 באוקטובר שינה ולא שינה את האופי של טיקטוק בעבור הישראלים", סבור דיבון. "הפלטפורמה תמיד נשאה אופי של צחוק והשתטות שמציג תוכן רציני ועצוב. ראינו בחודש האחרון את טיקטוק מאופיינת בסרטונים של יוצרי תוכן שעושים הסברה תוך שהם מנצלים את שפת הפלטפורמה. כלומר, רואים סרטונים שברוח 'שובבית' עושים הסברה אבל אף יוצר תוכן לא עוסק בתכנים הרגילים שלו. חודש אחרי כבר רואים ניצנים של חזרה לשגרה, אבל זה ייקח עוד זמן".

תגובת טיקטוק ישראל לכתבה

  1. השוואות בוטות ושגויות של האשטאגים אינן מייצגות את הפעילות בטיקטוק - חשוב להבין שהאשטאגים בפלטפורמה נוצרים ומתווספים לסרטונים על ידי יוצרי תוכן, ולא על ידי טיקטוק. דמוגרפית, מיליוני אנשים באזורים כמו המזרח התיכון ודרום-מזרח אסיה מהווים חלק משמעותי מצפיות בהאשטאגים. בהתאם לכך, האשטאגים כמו freepalestine# ו-standwithpalestine# – זוכים למספר צפיות גבוה יותר. ההבדל בנפח בין תוכן הקשור לפלסטין לבין תוכן הקשור לישראל דומה בכל הפלטפורמות: לדוגמה, לפי נתונים ציבוריים בפלטפורמות אחרות, כמו אינסטגרם, תגלו שיש בסך הכל 5.7 מיליון פוסטים שתויגו עם FreePalestine# לעומת 214 אלף פוסטים שתויגו עם standwithIsrael#. אם מסתכלים על נתונים ציבוריים בפייסבוק, יש בסך הכול 11 מיליון פוסטים שתויגו עם FreePalestine# לעומת 278 אלף פוסטים שתויגו עם standwithIsrael#".
  2. אלגוריתם ההמלצות של טיקטוק אינו "לוקח צד" ויש לו אמצעים קפדניים למניעת מניפולציות - התוכן שאנשים רואים בטיקטוק נוצר על ידי קהילת יוצרי התוכן, וההמלצות לתכנים מבוססות על תוכן שאנשים קיימו איתו אינטראקציה בעבר. כללי הפיקוח שלנו דואגים שהתוכן המומלץ יהיה תואם להנחיות הקהילה שלנו. התוצאה היא פיד For You שמשקף תחומי עניין אישיים תוך מתן עדיפות לשמירה על בטיחות. טיקטוק לא "מקדמת" צד אחד של נושא מסוים על פני צד אחר.
  3. עמדותיהם של צעירים נטו לכיוון פלסטין הרבה לפני שטיקטוק הייתה קיימת - התמיכה בישראל (בהשוואה לאהדה לפלסטין) הייתה נמוכה יותר בקרב אמריקאים צעירים מזה זמן מה. טיקטוק משתפת עדות לכך בהודעה המלאה בלינק באמצעות נתונים ומחקרים המעידים על כך שעמדותיהם של צעירים בעולם נטו לכיוון פלסטין הרבה לפני שטיקטוק הייתה קיימת, כך שזה לא ריאלי לייחס סנטימנטים כה רחבים בנושא לערוץ תקשורת יחיד כמו טיקטוק.
  4. טיקטוק מגיבה במהירות ובעוצמה למלחמה בין ישראל לחמאס - טיקטוק השיקה מיד חמ"ל ייעודי למלחמה וגייסה משאבים וכוח אדם משמעותיים. בין 7 באוקטובר ל-31 באוקטובר 2023, טיקטוק הסירה יותר מ-925,000 סרטונים באזור ישראל, עזה והגדה בגין הפרת המדיניות שלנו בנוגע לאלימות, דברי שטנה, מידע שגוי וטרור, כולל תוכן המקדם את חמאס. לטיקטוק יש מדיניות נוקשה נגד התנהגות שנאה, כולל אנטישמיות ואיסלאמופוביה, שאין להן מקום בפלטפורמה. ברחבי העולם, בין התאריכים 7-31 באוקטובר 2023, הסרנו 730,000 סרטונים בגין הפרת הכללים שלנו לגבי התנהגות שנאה. טיקטוק אינה מתירה הצפת תוכן לא מדויק, מטעה או שקרי שעלול לגרום נזק משמעותי ליחיד או לחברה, בין אם במתכוון או שלא.
    אנו מסירים מידע שגוי מזיק ועובדים עם ארגוני בדיקת עובדות מוסמכים של IFCN המספקים תמיכה ביותר מ-50 שפות, כולל ערבית ועברית. הסרנו יותר מ-50,000 סרטונים המכילים מידע שגוי מזיק ברחבי העולם בין התאריכים 7-31 באוקטובר 2023. כמו כן, מאז 7 באוקטובר, הסרנו יותר מ-24 מיליון חשבונות מזויפים ברחבי העולם ויותר מחצי מיליון תגובות בוטים על תוכן תחת האשטאגים הקשורים לסכסוך.