החרם האקדמי על ישראל הולך ותופס תאוצה בחודשים האחרונים עם התארכות המלחמה, וזאת לצד המחאה נגד ישראל בעולם הטכנולוגיה. במגוון של חברות קמו תאי עובדים שמחזיקים באג'נדה אנטי-ישראלית, כאשר הבולט שבהם הוא ארגון "No Tech for Apartheid" בגוגל, שחבריו אף התבצרו במשרדי מנכ"ל גוגל קלאוד בקליפורניה, תומס קוריאן, במשך יותר משמונה שעות.
כעת נראה ששני העולמות הללו מתחברים, והזעם נגד ישראל מגיע גם לחלקים האקדמיים של עולם הטכנולוגיה. כך קרה השבוע בכנס CVPR, אחד מהכנסים החשובים ביותר העוסקים בראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. הכנס מארח חוקרים בכירים מכל רחבי העולם בתחום, ובין היתר עשרות ישראלים בעלי תארים מתקדמים ובכירים בתעשיית ההייטק המקומית. כך לדוגמה נ', סמנכ"לית בסטארטאפ העוסק ב-AI שהאזינה לאחת מההרצאות בכנס - והופתעה לגלות בו שקף שמסביר, כך לדברי המרצה, 'כיצד ישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה באמצעות ראייה ממוחשבת'.
I was deeply offended by a slide in a recent talk at #CVPR2024 that falsely accused my country of genocide. Such baseless political statements have no place in our scientific community. Let's keep our focus on advancing science and leave politics at the door. @CVPR pic.twitter.com/WucHUoNHcd
בשקף הופיעו בו שמות של חברות, ישראליות ובינלאומיות כאחד, שמייצרות נשקים, טילים וכן שירותי ענן עבור הצבא. "ברגע שראיתי את השקופית הבנתי שאני צריכה לעשות משהו - התלבטתי אם לקום, לצעוק ו'לעשות סצנה', או פשוט לצאת בהפגנתיות", מספרת נ', שמעדיפה להישאר בעילום שם. "שאלתי בקבוצה של הישראלים ב-CVPR מה כדאי לי לעשות. היו כאלה שייעצו לי אפילו לנתק לו את המחשב, אבל העדפתי שלא לעשות את זה. החלטתי לדבר עם המרצה בפרטיות אחרי ההרצאה. אמרתי לו שאני מישראל, ואני באמת יודעת מה הולך פה ולא רק ניזונה ממידע בטיקטוק. הסברתי לו שאנחנו עושים הכל כדי לא לפגוע באזרחים חפים מפשע, מגדירים אזורים בטוחים ומכניסים סיוע הומניטרי לרצועה".
"הרגשתי שאני מביאה לו את העובדות וכל התשובות שלו הן פשוט 'אבל הרגתם ילדים בעזה'. הוא אמר שגם הוא לא אוהב את החמאס, אבל אנחנו הורגים חפים מפשע", נזכרת נ'. "הוא אמר שהוא יביא לי מאמרים על הפצצות שאנחנו משתמשים בהם, שמוכיחים שאנחנו יודעים בדיוק איפה ובמי הן עומדות לפגוע. כמובן שזה לא קרה. אנשים מסביב ראו אותנו ושמעו אותנו מתווכחים, ולא אמרו מילה. ברגע הזה הבנתי שאני לא יכולה לשכנע אותו".
נ' טוענת שהיא שוחחה עם מארגני הסדנה, שהודו שהם לא ראו את השקף המדובר קודם לכן ולא היו מודעים לתוכן שמועבר בו. עם זאת, הם גם לא דרשו מהמרצה, דוקטורנט מאוניברסיטת וושינגטון בארה"ב, להתנצל.
"בתור ישראלית לשבת שם ולראות את זה, זה כמו אגרוף לבטן. פתאום חלחלה בי ההבנה שהעולם באמת לא מבין מה הולך כאן, ואנחנו עושים הסברה ממש לא טובה אם זה מה שמתפרש החוצה", אומרת נ'. "כל מי שאני מכירה באקדמיה מתלונן על כך שמרגישים את האנטישמיות היטב, זה מחלחל גם לכנסים".
"אני לא חושב שיש מקום לתכנים או שקפים מהסוג הזה בכנס מדעי", אומר ד"ר איציק בן שבת, חוקר בתחום הראייה הממוחשבת שפרסם את השקף בחשבון הטוויטר שלו בציוץ שהפך לוויראלי. "אמנם לא מדובר בכנס המרכזי אלא בהרצאה צדדית קצרה, אבל עדיין, זה מזעזע ואין לזה מקום. אני חוקר בתחום ועובד עם הרבה שותפים בינלאומיים, וזו סטירה בפנים עבורי. מנגד, אחרי שהעלתי את זה לטוויטר אני יכול להגיד שדווקא הרגשתי שהקהילה המדעית מחבקת ועניינית בנושא. לא ציפיתי לכזאת תגובה חזקה. דמויות מרכזיות בתחום הביעו תמיכה בגלוי".