הזירה הביטחונית והצבאית מעולם לא הייתה נוחה עבור חברות סטארט־אפ צעירות, כאלה שהוקמו לפני מספר שנים בגראז' ומפתחות מוצר מאפס בתקציב זעום. התעשייה הצבאית היא עודנה מקום שבו העסקאות נסגרות בין גנרלים לחברות ענק, בסכומי עתק ולרוב מתחת לרדאר. אבל המלחמה בעזה תפסה את צה"ל לא מוכן אל מול איומי הרחפנים והמנהרות של החמאס, ולשורות הצבא נכנסו בצוק העיתים חברות צעירות שהגיעו עם פתרונות שהשחקניות הגדולות - התעשייה האווירית, רפאל ואלביט - לא ידעו לספק.
● מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים
● הכירו את יחידת הרפאים של צה"ל שרוצה לשנות את פני המלחמה
בחצי השנה האחרונה התמלאו שורות הצבא ברחפנים וברובוטים מתוצרת חברות ישראליות קטנות כמו אקסטנד (XTEND) ורובוטיכאן (Robotican) שמסיירים במהירות בתוך מבנים ממלוכדים, פירים ומנהרות, מצילים חיים כמי שמסתערים לפני הכוח - חיילים או כלבים - או לוקחים חלק במאמץ המלחמתי על ידי סיכול מחבלים.
אקסטנד, למשל, חברה בת כמאה עובדים מרמת החייל, רכשה את אהדתם של החיילים בשטח באמצעות רחפן שהפעלתו מזכירה משחק מחשב: הוא ניתן להטסה באמצעות ג'ויסטיק ומשקפי מציאות המשדרים לטייס את נקודת המבט שלו. קלות השימוש והיכולות האופרטיביות של הרחפן השיגו לאקסטנד - אחת מעשרת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2024 - חוזה עם מערכת הביטחון המוערך בכ־10 מיליון דולר. כעת גם בצבא האמריקאי מהדקים את הקשר עם החברה.
מדבר של מימון
אקסטנד, רובוטיכאן, ואחרות דוגמת חברת הכוונות החכמות סמארטשוטר, חברת הרחפנים בעלי כושר נשיאת המשקל הכבד קולוגו (Colugo), רחפני המסוקים של סטדיקופטר או החברות עין שלישית ו־R2 שעוסקות בגילוי רחפנים וכטב"מים, לא היו מחזיקות זמן רב לולא התמיכה של מערכת הביטחון: כל החברות הללו זכו לתמיכה ממשלתית בצורה זו או אחרת הרבה לפני פרוץ המלחמה בעזה. באופן מסורתי, הכסף הגדול שמגייסות חברות ההייטק כמעט ואיננו זולג לסטארט-אפים הביטחוניים, ואלה נזקקים להסתמך על כסף ממשלתי אם ברצונן לשרוד את המדבר המימוני.
הכתבה פורסמה במקור בגלובס