עסקת ענק בסייבר הישראלי: קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית אירו-אקוויטי (AE) רוכשת את חברת הסייבר ההתקפי פאראגון (Paragon), שהוקמה בין השאר על ידי מפקד 8200 לשעבר תא"ל במיל' אהוד שניאורסון וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. סכום הרכישה מוערך בכ-900 מיליון דולר, מחציתו במזומן והשאר בתלות בעמידה ביעדים.
450 מיליון דולר יחולקו בין 400 העובדים (20%) וחמשת היזמים (30%): ברק ושניאורסון המשמש כיו"ר, המנכ"ל עידן נוריק והיזמים הטכנולוגיים איגור בוגדלוב, ליעד אברהם ולירן אלקיים. כמחצית מהסכום תועבר למשקיעים: קרן ההון סיכון האמריקאית באטרי והקרן הישראלית רד דוט, מיסודו של יורם אורון. רד דוט רושמת שבוע מצוין: רק מוקדם יותר השבוע מכרה את פרספשן פוינט, חברת סייבר בתחום הדוא"ל, לידי פורטינט בסכום לא ידוע המוערך בין 100 ל-200 מיליון דולר.
חלקו של אהוד ברק בעסקה עומד על אחוזים בודדים, כך שלפני מס הוא צפוי להכניס כ-10-15 מיליון דולר. יחד עם זאת, מעורבותו בחברה כאחד היזמים העלתה חשש מצדה של הרוכשת האמריקאית כי הדרג המדיני בישראל ייטה שלא לאשר את העסקה ממניעים פוליטיים, בשל היריבות הפוליטית עם ברק. פאראגון היא חברה הפועלת תחת פיקוח משרד הביטחון, שפסל בעבר את עסקת המכירה של NSO לספקית הביטחון האמריקאית L3 בשל סיבות ביטחוניות. ככל שנודע, עסקת פאראגון כלל לא הגיעה לדרג הפוליטי ואושרה בסופו של דבר בדרגי המקצוע במשרד לפני שבועות בודדים.
הרוכשת תבצע את העסקה באמצעות מיזוג החברה הישראלית לאחת מחברות הפורטפוליו שלה, רד לאטיס (Red Lattice) - אינטגרטור ביטחוני שעוסק בהקמת פרויקטים תפורים לפי דרישה למערכת הביטחון האמריקאית ולמדינות דוברות אנגלית. עבור חברה כמו פאראגון, עסקה זו תאפשר לה להרחיב את אחזיתה במדינות דוברות אנגלית כמו אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד, קנדה ובריטניה נוסף על ארה"ב בה היא פועלת. נודע כי פאראגון תמשיך להיות חברה ישראלית ולפעול בישראל, אך העסקה מכילה הסדר המאפשר לה לייצא טכנולוגיית תקיפת סייבר לארה"ב.
השתלטות הקרן האמריקאית על פאראגון מהדהדת עסקאות סייבר דומות שנערכו בישראל בשנים האחרונות: בעבר החזיקה קרן ההון הפרטית פרנסיסקו פרטנרס בשליטה בה. ערן גורב, שותף בפרנסיסקו פרטנרס ובעברו מנכ"ל NSO, השקיע בפאראגון עם הקמת החברה. עם זאת, גורב לא ייהנה מאקזיט אם תצא העסקה אל הפועל כיוון שהוא הספיק למכור את מניותיו לפני שנים.
בחברה הושקעו לפי ההערכה כ-30 מיליון דולר בתחילת דרכה ב-2020, כך על פי אתר המחקר IVC.
החברה פיתחה תוכנה המסוגלת לדלות מידע מאפליקציות מוצפנות
פאראגון היא חברת סייבר התקפי שהוקמה לפני כחמש שנים על ידי מפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון ויוצאי היחידה נוריק, בוגדלוב ואברהם. החברה מתרחקת מעיני הציבור ומסרבת לשוחח עם התקשורת ואף אינה מחזיקה אתר אינטרנט.
בעבר נחשפה את דרך הפעולה של החברה: פאראגון פיתחה תוכנת סוס טרויאני בשם "גרפיט", המסוגלת לדלות מידע מודיעיני מתוך אפליקציות שיחה מוצפנות, כמו וואטסאפ, פייסבוק מסנג'ר, סיגנל או טלגרם. בשונה מחברות סייבר התקפי אחרות דוגמת NSO וקנדירו - היא הוקמה במימון אמריקאי מלכתחילה על מנת לפעול ב-34 מדינות דמוקרטיות בלבד, בתיאום עם רשויות ביטחוניות ועם המערכת המשפטית המקומית, ולעשות שימוש מינימלי בחדירה לפרטיות.
בניגוד לתוכנת פגסוס, היא איננה מצלמת את המשתמש ממצלמת הטלפון של וככל שנודע היא איננה משתמשת במיקרופון של הטלפון, אלא מסתפקת בהקלטה של שיחות קוליות באפליקציות הצ'ט. החברה החלה למכור את מוצריה ככל הנראה רק לפני כשנתיים - ככל הנראה בארה"ב ובין לקוחותיה גם המנהל לאכיפת הסמים (DEA) האמריקאי ורשויות ביטחון בסינגפור, שם, על פי הדיווח באתר Intelligence Online, היא מחליפה טכנולוגיות של חברות ישראליות שנכנסו לרשימה השחורה בארה"ב.
טראמפ יסיר את המגבלות שהוטלו על חברות סייבר התקפי?
בכירים בענף הסייבר ביכו בשנים האחרונות את ירידת קרנן של חברות סייבר התקפי ישראליות דוגמת NSO, קנדירו, קוואדרים ונמסיס בשל שימוש בפרקטיקות של סייבר התקפי שזכו לביקורת נוקבת מממשל ביידן. הכנסתן של חברות ישראליות ויזמים ישראלים לרשימה השחורה של ממשל ביידן החלישה את יכולת החברות הישראליות לפתח טכנולוגיות פריצה לטלפונים ניידים - מרכיב חשוב בביטחון הישראלי - והביאה רבים מהמפתחים לעזוב למדינות אירופה.
פאראגון נכנסה לוואקום שנוצר וגייסה רבים מיוצאי החברות הללו, וכיום היא מעסיקה, כאמור, מעל ל-400 איש. לפי ההערכה, ממשל טראמפ צפוי לבטל צווי הגבלות רבים שהוטלו נגד חברות סייבר התקפי בעולם, אם כי טרם נודע מה תהיה המדיניות שלו כלפי אותן חברות.
תעשיית הסייבר ההתקפי, למרות שזכתה לביקורת על כך שהיא אפשרה לשליטים במדינות דיקטטוריות לרגל אחר יריבים פוליטיים ועיתונאים, חיונית למאבק בטרור: באמצעות תוכנות הסוסים הטרויאנים ניתן לחדור למכשירי טלפון, להאזין לשיחות או לקרוא התכתבויות ובכך לעלות מבעוד מועד על תכנון פיגועים.
גם אחרי הסנקציות של ממשל ביידן ממשיך מרוץ החימוש בתעשיית פרצות התוכנה, המכונה "חולשות" בין שחקניות מערביות כמו ישראל, איטליה, צרפת וארה"ב מחד, ומאידך - סין, רוסיה וצפון קוריאה. סין, למשל, עוסקת בפיתוח חולשות תעשייתי ובאמצעות כך מאפשרת פריצה למכשירי טלפון, מצלמות אבטחה, מחשבים, רכבים ורחפנים.