מדינת ישראל כושלת בהיערכותה להפיכת הבינה המלאכותית (AI) לתחום הטכנולוגי המוביל של השנים הקרובות, כך טוען דוח מבקר המדינה בדוח חמור המתפרסם היום (שני). לפי הדוח, שבחן את קידום תחומי הסייבר וה-AI בישראל, המדינה לא מקדמת כראוי החלטות חשובות שהיא עצמה קיבלה, נעדרת אסטרטגיה ארוכת טווח בתחום ה-AI ולא עומדת בלוחות הזמנים שקבעה למימוש החלטותיה בתחום.

לפי הדוח, תוצאות גרירת הרגליים של ממשלות ישראל בתחום ה-AI כבר נראות בשטח. בין היתר ישראל הידרדרה מהמקום החמישי למקום התשיעי במדד Tortoise שבודק השקעה, חדשנות ויישום של תחום ה-AI בין מדינות שונות. במדד אוקספורד, שמודד 193 מדינות בתחום המוכנות לתחום הבינה המלאכותית, ישראל ירדה מהמקום ה-20 למקום ה-30.

הדוח מציב דגש על היעדרו של גוף אחד שירכז את תחום הבינה המלאכותית בישראל גם כהשקעה ממשלתית בתעשיית הטק, וגם כתוכנית ממשלתית שתכניס את התחום אל משרדי הממשלה השונים. לפי הדוח, אף שביולי 2022 גיבש משרד החדשנות תוכנית לאומית לתחום ה-AI, לאחר חילופי הממשלה המשרד פעל בניגוד להחלטת הממשלה לקדם את התחום. למעשה, מהדוח עולה כי מאז חילופי הממשלה צמצם משרד החדשנות את פעילותו לנושאים ספציפיים בתחום ה-AI בישראל ולא הוביל את קידום התחום ברמה הלאומית.

גילה גמליאל  (צילום: רפי רשף אינטימי, קשת 12)
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל | צילום: רפי רשף אינטימי, קשת 12

מבקר המדינה מוסיף כי אף שחלפו שש שנים מאז שהכריזה ממשלת ישראל על החשיבות של קידום תחום ה-AI - עדיין לא אישרה הממשלה את תקצוב התוכנית הלאומית לקידום התחום. תוכניות שהוגשו לממשלה בידי ועדות מומחים, כוועדת התל"ם והמיזם הלאומי, המליצו על תקצוב תוכנית בתחום בגובה של 10-5 מיליארד שקלים לתקופה של כמה שנים. לבסוף ב-2022 אישרה ממשלת בנט-לפיד את תקצוב התוכנית בסכום נמוך בהרבה בהיקף של מיליארד שקלים. מאז ולאחר חילופי הממשלה מומש רק חלק קטן מתוך סכום זה.

סטארט-אפים חדשים שמבקשים להיכנס לתחום ה-AI נאלצים להתמודד עם מחסור בכוח מחשוב - ואף שהבעיה זוהתה בידי הממשלה כבר לפני חמש שנים, לא נעשה די כדי לפתור אותה. במקביל קיים חשש שישראל תתקשה להעמיד מספיק מומחים בתחום ה-AI בשל חוסר מוכנות באקדמיה בתחום, על רקע המחסור בתשתיות גם אצלה.

המשקיעים מחפשים היכן להשקיע

דוח של ארגון Startup Nation Central שמתפרסם היום מראה עד כמה הבעיה שעליה מצביע דוח מבקר המדינה קריטית לתעשיית ההייטק בישראל. לפי הדוח, מאז 2014 סך ההון שגייסו סטארט-אפים בתחום ה-AI זינק ב-173% - הרבה מעבר לזה של סטארט-אפים בשאר התחומים. הפער בין סכומי ההון שגייסו החברות התחיל כבר בשלבים המוקדמים, מה שמעיד לפי מחברי הדוח על אמון המשקיעים. לפי הדוח, אף שחברות ה-AI מהוות פחות משליש (30%) מאקוסיסטם ההייטק בישראל, הן ריכזו כמעט מחצית (47%) מההון שזרם אליו.

המשמעות היא שבעוד שהמדינה מדשדשת ולא מקדמת את התחום, במגזר העסקי עדיין מחפשים סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית. השאלה היא האם בשל היעדר המשאבים שיאפשרו לתחום לזנק קדימה למשקיעים הפרטיים ולקרנות ההון סיכון עדיין יהיה במה להשקיע.

השבוע דווח כי לאחרונה מקדמת הממשלה הקמת מטה חדש במשרד ראש הממשלה שירכז את תחום ה-AI - במידה רבה על חשבון המינהלת שכבר הוקמה ותוקצבה במשרד החדשנות. לפי דיווח גלובס, בעלי קרן גרופ11 דובי פרנסס צפוי להתמנות ליועץ למטה עד למינוי מנכ"ל קבוע.

דובי פרנסס, איש עסקים ומשקיע הון-סיכון (צילום: N12)
המשקיע דובי פרנסס. המינוי החדש של נתניהו לתחום הבינה המלאכותית? | צילום: N12

מוועדת התל"ם שגיבשה את התוכנית הלאומית ל-AI נמסר בתגובה: "אף שהוצגו בפני צוות מבקר המדינה כלל הפעולות והמהלכים שנעשו בשנים האחרונות, במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, לא ניכר כי העובדות קיבלו ביטוי במסקנותיו. ישראל מדורגת בעקביות בעשירייה הראשונה במדדים בין-לאומיים מובילים בתחום הבינה המלאכותית, והמצב שלנו בהשוואה למדינות העולם נחשב למצוין".