כשאת בוכה, את לא יפה - עכשיו זה מוכח מדעית: מדענים במכון וייצמן טוענים כי הצליחו לבודד כימיקל המצוי בדמעותיהן של נשים, ולהסביר באמצעותו מדוע גברים נרתעים מנשים בוכות. הסיבה: הכימיקל המדובר גורם זמנית לירידה ברמת הטסטוסטרון בקרב גברים. עם זאת, ממצאי המחקר מדגישים בשלב זה כי הדבר נכון לגבי דמעות נשים, אך לאוו דווקא רק לגביהן. זאת, משום שהן אלו שנבחנו ראשונות.
מהמחקר, שממצאיו יתפרסמו מחר, עולה כי את הכימיקל המופץ בדמעותיה של אישה בוכה, מסוגל כל גבר לקלוט באמצעות חוש הריח הגברי. "דמעות רגש שונות במבנה הכימי שלהן מדמעות הזולגות כתוצאה מאבק הנכנס לעין", מסביר היום ראש צוות החוקרים במכון וייצמן, נועם סובל. "מה שרצינו לבדוק הוא האם יש לדמעות הללו תפקיד פיסיולוגי כלשהו".
במחקר נבחרה אישה שבכתה בסרט שהוצג בפניה במעבדה. החוקרים אספו דגימות של דמעותיה, ולשם השוואה לקחו דגימות נוספות - מהולות בתמיסת מלח. לטענת החוקרים, אדם בריא אינו מסוגל להבדיל באמצעות ריח בין שני סוגי הדמעות.
"סוף סוף מצאנו גבר שמסכים לבכות"
שני הסוגים הוצגו בפני גברים שנבחרו למחקר, לצד תמונות של נשים. בבדיקה שערכו החוקרים, כשהגברים הריחו דמעות אמיתיות - הם חשו פחות משיכה מינית כלפי האישה שהוצגה בפניהם בתמונה, מאשר הדמעות המהולות במלח שהתבקשו להריח. זאת ועוד, תגובותיהם של הגברים שהריחו דמעות אמיתיות היו גם פחות אמפתיות כלפי האישה שבתמונה. בנוסף, רמת הטסטוסטרון שנבדקה אצל הגברים שהריחו דמעות אמיתיות הייתה נמוכה יותר מאשר במקרים שהריחו דמעות מהולות במלח.
"מעולם לא בחנו את נושא הדמעות בצורה כזאת", מדגיש ד"ר אסן אקפק, שהשתתפה במחקר. כעת בוחן צוות המחקר את דמעותיהם של הגברים. "סוף סוף מצאנו גבר מתנדב שהסכים לבכות", הם אומרים.