"פארק היורה": גרסת המציאות. כשיצא ספרו הפופולארי של הסופר האמריקני מייקל קרייטון בשנת 1990, בו מדענים מחזירים לחיים דינוזאורים שנכחדו, גיחכו מדענים רבים לנוכח הרעיון. הספר הפופולארי, שעובד לסרט שובר קופות בשנת 1993, הצית את דמיונם של מיליונים, אך נשאר בגדר מדע בדיוני. עד עכשיו.
פרופסור ג'ק הורנר הוא מומחה לפליאונטולוגיה (חקר חיים פרה-היסטוריים), ששימש כיועץ לקרייטון בעת הפקת "פארק היורה". כעת, משוכנע הורנר שהוא מסוגל לעשות את מה שנעשה בסרט - להחזיר דינוזאורים לחיים. כיוון שראיות חדשות מצביעות על כך שחלק מהדינוזאורים התפתחו במהלך האבולוציה לציפורים, הורנר מאמין שהוא יכול להוציא את ה-DNA הדרוש לשיבוט דינוזאור מציפורים קיימות.
הורנר טוען שבאמצעות שימוש בקוד הגנטי של הציפור האוסטרלית אמו, הוא יכול לשחזר דינוזאור דומה לוולוסירפטור, שהיה דינוזאור טורף מהיר מאוד וחכם יחסית. כעת, מחפש הפרופסור חוקר עמית שיהיה שותף לפיתוח.
ההבדל בין תרנגולת לטירנוזאורוס
למרות שהרעיון שלו נשמע מופרך, הוא כבר צובר תאוצה והכרה בעולם האקדמי. הגנטיקאי שון קרול מאוניברסיטת ויסקונסין אמר: "המצאי הגנטי בציפור הוא דומה מאוד לזה שבדינוזאור. ההבדלים בקבלת ההחלטות האבולוציוניות הם שמבדילים בין תרנגולת לטירנוזאורוס". לאחרונה, חוקר אחר, האנס לארסון מאוניברסיטת מק'גיל שבמונטריאול, גילה שלעוברי תרנגולת יש בשלבים המוקדמים מספר חוליות גדול בהרבה מאשר לתרנגולת בוגרת. למעשה, בשלבים הראשונים, עמוד השדרה של התרנגולת דומה יותר לעמוד שדרה של לטאה.
"במשך 150 מיליון שנה, לא ראינו זנב כזה אצל ציפורים", אמר לארסון לעיתון ה"דיילי מייל" הבריטי, "אך הם תמיד נשאו אותו בצורה העוברית שלהם". למרות שהתגלית של לארסון מאששת את הסברה לפיה כל ה"רכיבים" לשיבוט דינוזאור נמצאים בציפורים, הוא מאמין שיחלפו מאה שנה לפני שהמדע יצליח לעשות זאת.
למרות זאת, הורנר ממשיך להאמין שהוא יוכל להגיע להישג הגנטי פורץ הדרך עוד בחייו. "לא אחת דמיינתי שאני עולה על במה כדי לשאת נאום, ומאחורי ילך דינוזאור-תרנגולת", אומר הורנר, "זה יהיה די מגניב". הורנר מוסיף: "מי שלא מאמין שזה אפשרי, פשוט לא מבין באבולוציה. בין אם מדובר ברעיון טוב או לא, זו כבר שאלה אחרת".