המוצר עצמו לא הולך להשתנות - רק הציור על האריזה שלו. הפרסומאים שביניכם ודאי יפסיקו לנשום. אצלכם אין רק "להחליף את הציור" - עבורכם זו "חדשנות ייצורית", או "מהלך מיתוגי".
במהלך השיווקי החדש שהשיקו השבוע בחברת "תנובה", ואשר יעלה על המדפים החל מהחודש הבא, עשו מחקר שיווקי מעמיק של לקוחות. אלו התבקשו לענות על שאלות כמו איזו אריזה משדרת יותר משפחתיות, או איזו אריזה משדרת יותר ישראליות?
במקביל, חברה בשם "נוירופוקוס" מתחילה לפעול בימים אלו בארץ. החברה הזו שואפת להיכנס לנו לתוך המוח, אבל ממש, לא כמטאפורה. אלקטרודות מודדות איך המוח שלנו מגיב לאריזות שונות, לפרסומות שונות. "תנובה" היא הלקוח הראשון שלהם בארץ. בעבר הם עשו זאת ללקוחות בינלאומיים כמו "פוקס ניוז", "קוקה קולה", "סיטי בנק" ו-"יאהו!".
בעתיד לא יהיו פרסומות?
שגיאה במחקר שכזה עלול להיאמד בסכומי עתק. לכן, חייבים לדעת בדיוק מה עובר בראש של הצרכן לפני שמזיזים רבע נקודה בפונט של הלוגו. האלקטרודות, במקרה הזה, פותרות את הבעיה בה הצרכן לא בדיוק יודע לענות על השאלות השיווקיות הקשות. אלו, חודרות לו לתת מודע ומגלות מה מתרחש, מה הוא חושב - ומעבירות למחשבים את המחשבות. "המטרה היא לנסות ולהוציא מהתת-מודע את הדברים הראשונים שעולים להן בראש", אומרים במכון המחקר. לכל פרט קטן באריזה יש משמעות פסיכולוגית.
בטכנולוגיה הזו אין שאלות - רק תשובות. המחשבות שלנו הופכות לפוליגרף צרכני. אתה יושב מול מסך שמראה את העיצובים השונים, ו-64 אלקטרודות שונות בודקות 2,000 פעמים בשנייה ישירות מהמוח את רמת תשומת הלב, המעורבות הרגשית והזיכרון. כך, ניתן לבחון מדעית כיצד בדיוק השפיעה הפרסומת עליך.
אפשר לשאול איפה זה ייעצר. אולי בעתיד, יוכלו המומחים בתחום גם לשתול לנו במוח השפעה בלתי נשלטת ורצון לצרוך מוצר כזה או אחר. ואז, לא יהיו יותר פרסומות, ואיזה עולם נורא זה יהיה.