ה"עוגיות" שמכילות מידע על כל אחד ואחד מאיתנו: כיום, רובם המכריע של האתרים מבקשים להכיר עד כמה שניתן את המבקרים בהם. לכך שתי סיבות עיקריות: הרצון לספק חוויית גלישה מותאמת ומיטבית לכל גולש על פי העדפותיו, והצורך באיסוף מידע על לקוחות קיימים ופוטנציאלים. בין אם מדובר בצריכת תוכן או במוצרים של ממש - איסוף מידע על הגולש הפכה בשנים האחרונות לסטנדרט זהב בעולם האינטרנט והפרסום; כשהשימוש בקבצי "Cookies" הוא אחת מהדרכים העיקריות לאסוף מידע כזה. החל מחודש מאי, עם כניסתה של חקיקה חדשה באיחוד האירופי לתוקפה (GDPR), חברות ענק כמו גוגל, טוויטר ו-asos נאלצות להתמודד עם מגבלות חדשות על המידע שהן אוספות עלינו.
אז מהן בדיוק אותן "עוגיות", איך אפשר לחסום את האפשרות שיאספו עלינו מידע באמצעותן - ולמה זה לא תמיד כדאי?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
העוגייה הקלאסית היא קובץ טקסט שנשמר במטמון הדפדפן ומסייע לאתר שיצר אותה להתאים את עצמו אליכם. את הקובץ יכול לקרוא רק האתר שיצר אותו מלכתחילה.
הקוקיז החלו את דרכן מתוך הצורך של אתרים שונים לדעת ולזכור את העדפות הגולשים בעת הגלישה באתר, כדי להקל על הביקור בפעם הבאה. למשל: שפה מועדפת, שם משתמש, והפריטים שנשמרו בעגלת הקניות. עם הזמן, הרצון של האתרים לדעת עלינו יותר ויותר - גדל, והעוגיות הפכו רבות וכבדות מדי למחשבים שלנו.
הפתרון, שמלווה אותנו עד היום, היה לייצר ולאחסן עוגייה אחת קטנה וייחודית במחשב שלנו - שתפקידה היחיד הוא פשוט לזהות אותנו. כך שהעוגייה היא בעצם כמו תיוג. יתר המידע נשמר בשרתים של האתרים השונים, ומסומן באופן שניתן לשייך אותו לעוגייה השמורה במחשב שלנו. כל זה מאפשר לאסוף - כמעט ללא מגבלה - כמויות אדירות של מידע על המשתמשים.
אמנם מדובר בפתרון יעיל, אך כזה שפתח את האינטרנט לעידן חדש ומפוקפק מבחינת פרטיות. פרופ' יהודה לינדל, מנהל מרכז מחקר הסייבר באוניברסיטת בר-אילן, מוסיף ומציין כי קיומן של העוגיות במרחב הקיברנטי "מייצר מציאות בה המעקב הוא נחלתו של כל גולש, וכי הוא מגיע לכדי גילוי פרטים כמו מהו בדיוק התוכן שנצרך, ואפילו משך הזמן בו בחר הגולש להתעכב על קובץ מדיה כזה או אחר".
ה"עוגיות" שלא ידעתם שאוספות עליכם מידע - ואיך אפשר לחסום אותן?
מכירים את כפתורי הלייק והתגובות של הרשתות החברתיות ואת המודעות שנמצאות בערך בכל אתר שבו אתם גולשים? מדובר בחלקים שנמצאים באתר אחד ושייכים לדומיין אחר, שיכול גם הוא לשמור עוגיות במחשב שלכם - אלה נקראות Third Party Cookies, "עוגיות צד שלישי".
לא רק שעצם הזיהוי שלנו ברשת מציב אתגר בפני השמירה על הפרטיות, אלא שהשימוש בעוגיות מסוג זה אומר שאתרים, שזהותם לא בהכרח ידועה לכם, עוקבים אחרי הפעילות שלכם מבלי שאתם מודעים לכך. אם תבחרו לבקר בהם - כבר יהיה להם תיק שלם של מידע עליכם. והאמת שגם אם לא. החדשות הטובות הן שיש דרך לחסום אותן - ללכת לדפדפן ולשנות את ההגדרות. כל דפדפן הוא קצת שונה אבל העיקרון זהה.
כך תחסמו עוגיות צד שלישי -
בדפדפן גוגל כרום:
הגדרות
מתקדם
פרטיות ואבטחה
הגדרות תוכן
קבצי קוקי
סמנו לדפדפן להפסיק לאפשר שמירה שלהן
בגוגל כרום תוכלו גם לבקש מהדפדפן לשמור את הקוקיז רק עד לרגע סגירת הדפדפן - אז גם קבצי קוקי שאינם צד שלישי יימחקו.
בסמארטפון, למשל באייפון:
Settings
גללו מטה ולחצו על Safari
Privacy and Security
בשלב הזה, תוכלו לנצל את הפיצ'ר החכם שנועד בדיוק כדי לשמור על הפרטיות שלכם - ולהפעיל את Prevent Cross-Site Tracking.
במקרה שאתם ממש קפדנים, ולא מעוניינים בכלל בשום עוגיה - תוכלו גם לבחור באופציה Block All Cookies ולחסום אותן לגמרי.
כמו בכל דבר, יש גם צדדים טובים לעוגיות - וחשוב לזכור שהחמרה בנושא הזה תמנע מהאתרים השונים לספק לנו שירותים - שיכול מאוד להיות שאנחנו מעוניינים בהם. לכן אם אתם בוחרים בכל זאת בחסימה של עוגיות - עשו זאת בתבונה.