מדענים הצליחו היום (רביעי) לראשונה להוציא חוליה פגומה ברצף DNA של עובר, וכך למנוע ממנו לפתח מחלת לב תורשתית בהמשך חייו. לפי המדענים, שפעלו כצוות משותף מארה"ב ומדרום קוריאה, ההליך עשוי להיות פתח למניעת עד 10,000 מחלות תורשתיות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הפגם הגנטי שהוסר הוא מהנפוצים שישנם, אחד מכל 500 בני אדם לוקה בו. הפגם עלול לגרום ללב להפסיק לפעום במפתיע, ונובע משגיאה בגן בודד. כל אדם בעל הגן הפגום הינו בעל סיכוי של 50% להוריש אותה גם לילדיו. "שיטה בה נוכל לוודא שאדם הנושא את הגן הפגום לא מעביר אותה הלאה לילדיו עשויה להיות משמעותית במיוחד עבור משפחות", הדגיש פרופסור לאבל-באדג' ממכון המחקר פרנסיס קריק בריאיון ל-BBC.
"כל דור יישא מעתה את התיקון הזה, כי הסרנו את הפגם הזה מהמאגר הגנטי המשפחתי", הסביר אחד מהחוקרים בצוות, ד"ר שוקרט מיטליפוב. "באמצעות שימוש בטכניקה הזאת, נוכל להקל על עול המחלות התורשתיות באנושות כולה".
"האם זה בכלל מוסרי?"
חרף ההצלחה המפתיעה, ההליך לא צפוי להפוך לשגרתי בעת הקרובה: סוגיית הבטיחות טרם התבררה לחלוטין, ודרוש מחקר נוסף כדי לוודא שההליך אכן בטוח לשימוש נרחב. בנוסף, לא ידוע אם הליך התיקון הגנטי יהיה כלכלי יותר לעומת הסריקות הגנטיות שנעשות לעוברים בבדיקות הנהוגות כבר כיום במהלך ההיריון שעשויות לאתר פגמים שונים.
בשנת 2015 ניסה צוות סיני לבצע הליך דומה, אולם נכשל: בעוברים נוצרו רצפים גנטים שהורכבו מ"פסיפס" של גנים פגומים ותקינים, וחלקים מהרצף הגנטי אף הפכו למוטציות. עם זאת, הצוות הנוכחי הצליח להתגבר על המכשולים שעמדו בפני הצוות הסיני - וכך הניסוי הוכתר כהצלחה.
אף על פי כן, הניסוי המוצלח מעלה לא מעט שאלות אתיות. "השאלה הגדולה ביותר, וכנראה זו שסביבה יתנהלו הדיונים הרבים ביותר, היא האם אנחנו צריכים בכלל להתעסק עם רצפים גנטיים של עוברים", מסביר הפרופסוק דארן גריפין. "התשובה לא ברורה, ומולה גם עולה השאלה האם מוסרי לא להתערב כשיש לנו את הטכנולוגיה למנוע מחלות מסכנות-חיים". מי שכבר הגיע למסקנות לגבי המחקר הוא ד"ר דייוויד קינג, שכינה אותו "חסר אחריות" ו-"מירוץ לעבר התינוק המהונדס גנטית הראשון".