ב-20.7 1969, בדיוק היום (חמישי) לפני 48 שנים, נחתה החללית אפולו 11, המשימה המאוישת החמישית שניסתה להגיע לירח. האסטרונאוט האמריקני ניל ארמסטרונג פסע אז את צעדיו הראשונים של האדם על הירח, תבע את המשפט המפורסם "זה צעד קטן לאדם וקפיצה גדולה לאנושות", ועשה היסטוריה. הנה כמה עובדות נוספות שאולי לא ידעתם על המשימה הגורלית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
1. צעד קטן, אבל גדול מהמתוכנן
בדיוק כשהנחתת הייתה אמורה להתחיל בנחיתה על הירח, המחשב התחיל "להשתגע". הסיבה לכך הייתה תקלת תכנון שפגעה בתפקוד המחשב. ניל ארמסטרונג, טייס קר רוח וברוך כישרון, עבר למצב חצי אוטומט והנחית את רכב הנחיתה בעצמו, כשאולדרין מקריא בקול נתוני גובה ומהירות. אלא שארמסטרונג היה טייס "טוב מדי". לפי התכנון של נאס"א, רכב הנחיתה היה אמור לספוג זעזוע בזמן הנחיתה על הירח, שיכווץ את בולמי הזעזועים שעל רגלי הרכב. ארמסטרונג הנחית את הרכב בעדינות רבה מהמתוכנן ובולמי הזעזועים לא ספגו מכה ולא התכווצו. לכן הירידה מרכב הנחיתה הייתה גבוהה מהמתוכנן ובדרך חזרה היה עליו לקפוץ באוויר על מנת להגיע לשלב הראשון בסולם.
2. זה לא קל לנעוץ דגל על הירח
יש הרבה מאוד קשיים ואתגרים בדרך לנעיצת דגל על הירח, אבל קושי אחד קטן הפתיע את האסטרונאוטים כשהם כבר נחתו עליו - האדמה הייתה קשה מהמצופה. האסטרונאוטים עבדו קשה כדי לנעוץ את הדגל באדמת הירח ואחר כך השתדלו לא להתקרב אליו יותר מדי כדי שהוא לא ייפול. זה לא ממש עזר - כשרכב הירח המריא הוא הפיל את הדגל שננעץ באופן רעוע. המשלחות הבאות לירח כבר באו מוכנות ודאגו לנעוץ את הדגל באופן יציב הרבה יותר.
3. איפה התמונות של ניל ארמסטרונג?
ראיתם וודאי תמונות רבות ומפורסמות של בני אדם על הירח ממשימת אפולו 11, אבל באופן אירוני דווקא האדם הראשון לצעוד על הירח, ניל ארמסטרונג, נעדר מהן. בתור מפקד המשימה הוא גם זה שצילם את רוב התמונות. לוח הזמנים של המשימה, שהיה מפורט עד לרמת התמונות, לא אפשר לעשות "בוּק" גם לארמסטרונג. להלן אחת מהתמונות הנדירות שצילם אולדרין את ארמסטרונג. היסטוריה מהלכת, אבל מהגב.
4. אבל איפה הסרטים?
הסרט המקורי שבו נראה ארמסטרונג יורד מרכב החלל הלך לאיבוד במהלך השבוע שלאחר הנחיתה. כיום ניתן לראות רק את מה שצולם מהמסכים בחדר הבקרה. סרטים נוספים נמחקו בשנות ה-80 כי מישהו החליט לפנות מקום למידע מלוויינים באותם השנים.
5. מזכרת מישראל על הירח
מלבד הדגל, האסטרונאוטים השאירו מגוון מזכרות על הירח, המסמלות את האופי האזרחי של המשימה ומדגישות כי ההישג של האמריקנים אינו רק הישג של אומה, אלא הישג אנושי. נשיא ישראל באותם הימים, זלמן שז"ר, תרם גם הוא ברכה שנשארה על הירח לצד ברכות מ-73 מנהיגים אחרים מרחבי העולם. הוא בחר בפסוק מתהילים: וְרֹב שָׁלוֹם, עַד-בְּלִי יָרֵחַ. זוהי תפילה לשלום שישרור לנצח או לפחות עד שהירח יעלם מהשמיים.
6. אל תטוסו לירח בלי עט!
כשהאסטרונאוטים ביקשו להמריא ברכב החלל בחזרה לחללית שתוביל אותם הביתה, הם גילו שאחד הנתיכים נפגע וחלק ממנו נעלם. הנתיך היה חיוני להצתת המנוע שיאפשר להם להמריא מפני הירח. באז אולדרין אלתר פתרון והשתמש במכסה של עט על מנת להחזיר את הנתיך למקום ולאפשר להם לחזור הביתה בשלום.
7. להיתקע בלי דלק על הירח
תקלת המחשב במהלך הנחיתה על הירח וטיסה ארוכה מהמתוכנן של רכב הנחיתה גרמו לכך שלרכב הנחיתה נותר דלק לעוד 23 שניות בלבד של הפעלת המנוע על מנת להגיע חזרה אל חללית האם! האסטרונאוטים השאירו מאחוריהם את ציוד הגב שלהם ומצלמה אחת על מנת לוודא שיהיה להם מספיק דלק להמריא.
8. הם השאירו גם מראה על אדמת הירח
המשלחת התקינה מראה מיוחדת שמחזירה קרני לייזר. כך ניתן לשלוח קרן לייזר מכדור הארץ, שתפגע במראה ותחזור בחזרה - זו דרך אחת לחשב כמה רחוק כדור הארץ מהירח וגם הוכחה לכך שהנחיתה אכן התרחשה ולא רק באולפני הסרטים של הוליווד, כפי שטוענות תיאוריות קונספירציה מופרכות.
9. חזרו מהירח ונכנסו לבידוד
מדענים חששו שישנם חיידקים שחיים על הירח ועלולים לסכן את אוכלוסיית כדור הארץ שאיננה מחוסנת נגדם. לכן, לאחר שחזרו מהמסע לירח, נאלצו האסטרונאוטים לבלות שלושה שבועות בבידוד מוחלט על מנת לוודא שלא הביאו איתם אורגניזמים מסוכנים מהחלל. רק לאחר שיצאו מהבידוד יכלו להתאחד שוב עם המשפחות שלהם. הנוהל הזה בוטל לאחר המשימה הבאה לירח כשהתברר מעבר לכל ספק שאין כל חיים על הירח.
10. נאום הכישלון כבר נכתב
ההכנות למסע אל הירח כללו גם תכנית למקרה שהמשימה תיכשל ואנשי הצוות ימותו תוך כדי ניסיון להגיע לירח. כותב הנאומים של הנשיא הכין נאום למקרה שכזה שכלל את המשפט: "בעבר, אנשים הביטו אל הכוכבים וראו בהם גיבורים מיתולוגיים ויצורים מופלאים. גם כיום אנו מביטים אל הכוכבים, אך אנו רואים ביניהם גיבורים בשר ודם".
11. לא נוסעים לירח בלי ביטוח חיים
גם האסטרונאוטים התכוננו לגרוע מכל. ארמסטרונג וחבריו לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש ביטוח חיים (משכורת של אסטרונאוט לא הייתה משהו בימים ההם), ולכן הם בחרו בתכנית חלופית: בזמן ההמתנה לטיסה הם חתמו על אלפי גלויות והעבירו אותם לחבר משותף שהחתים אותם בחותמת דואר ביום הנחיתה על הירח. אם הם לא היו שבים מהמשימה הוא היה מוכר את הגלויות ואת הכסף היה מעביר למשפחות האסטרונאוטים.
12. משימה בלתי אפשרית
לסיום, סיפור קטן עם מוסר השכל גדול. ב-1920 מדען הטילים החלוצי רוברט גודרד הסביר כיצד ניתן לטוס לירח ולנחות עליו באמצעות שימוש בדלק נוזלי. הניו-יורק טיימס, עיתון חשוב אז כמו היום, פרסם מאמר מערכת שבו נטען שגודרד מדבר שטויות ונחיתה על הירח היא בלתי אפשרית. לאחר הנחיתה על הירח ב-1969 פרסם העיתון התנצלות בפני גודרד, שמת בשנת 1945, והנחיתה על הירח הוכיחה פעם נוספת שעבור אנשים גדולים למילים "בלתי-אפשרי" יש רק משמעות אחת: אתגר גדול שאפשר להתגבר עליו.
סקרנים לעוד? כתבות נוספות אודות הנחיתה על הירח ושלל נושאים אחרים - תוכלו למצוא באתר סוכנות החלל הישראלית.