איך להגדיר את הביטקוין מבחינת מס? זו השאלה שעמדה בפני בית המשפט, שהחליט היום (שני) כי הביטקוין נחשב ל"נכס" ולא ל"מטבע" או "מטבע חוץ". בית המשפט המחוזי-מרכז קיבל את עמדת הפרקליטות - וגזר תשלום של כ-3 מיליון שקלים על אזרח שערער על המס שהוטל עליו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המשפט עסק בעניינו של נועם קופל, שערער נגד פקיד שומה רחובות ברשות המסים. הערעור עסק באופן שבו יש לסווג את הביטקוין לצורכי מס - האם ניתן להגדיר את הביטקוין כ"מטבע" וכ"מטבע חוץ". רשות המיסים טענה באמצעות הפרקליטות כי הביטקוין אינו מטבע וממילא אינו "מטבע חוץ" אלא יש לראותו כ"נכס" לפי פקודת מס הכנסה, ולפיכך הרווחים ממכירתו מהווים רווחי הון החייבים במס ריווח הון. רשות המיסים אמרה כי הביטקוין אינו "הילך חוקי" במדינה כלשהי וממילא לא ניתן להתייחס אליו כ"מטבע" או כ"מטבע חוץ". כמו כן, לא ניתן להתייחס אל הביטקוין כ"מטבע" מבחינה חשבונאית ואף מבחינה כלכלית.
קופל, מנגד, טען כי יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ" וכי רווחיו הם בבחינת הפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק - ולכן הם פטורים ממס. בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים לפיה יש לאמץ את הגדרת "מטבע" בחוק בנק ישראל לפיה נדרש כי יהיה למטבע ביטוי פיזי-מוחשי כלשהו.
עוד קבע בית המשפט כי "לא הוכח כי הביטקוין מהווה 'הילך חוקי' במדינה כלשהי. העובדה שהביטקוין אינו "הילך חוקי" בשום מדינה אין פירושה כי הביטקוין נחשב כאמצעי תשלום בלתי חוקי והביטקוין אכן משמש ככזה במדינות רבות, לרבות בישראל. עם זאת, הביטקוין אינו מהווה אלטרנטיבה אמיתית לכסף, בין היתר, משום שהביטקוין מעמיד את הציבור בפני סיכונים רבים, כפי שעולה גם מעמדות שפורסמו על ידי גורמים רשמיים באירופה". בפסיקה צוין כי נעשה שימוש נרחב בביטקוין לצרכי הימורים וגם לצרכים עבריינים, בין היתר ברשת ה-Darknet.
בתום הדיונים נפסקו לקופל תשלום של כ-3 מיליון שקלים והוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים. פקיד השומה יוצג על ידי עורכות הדין גלית פואה ושירה ויזל-גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). בית המשפט סיכם ואמר כי ייתכן שהביטקוין יוגדר בעתיד כ"מטבע".