הסלפי האחרון: "עם ישראל חי" (צילום: בראשית, חדשות)
הסלפי האחרון | צילום: בראשית, חדשות

לאחר שהתרסקה על הירח, החללית הישראלית "בראשית" שידרה היום (שישי) נתונים ראשוניים לצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית. נראה כי תקלה טכנית שארעה באחד הרכיבים גרמה לשרשרת אירועים במהלכם פסקה פעולת המנוע הראשי, ללא המנוע הראשי לא היה ניתן לבלום את החללית. החללית שהצליחה להתגבר על התקלה עשתה זאת מאוחר מידי, ובשלב זה פגעה באדמת הירח בעוצמה גדולה מידי.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מן הנתונים שהגיעו לחדר הבקרה נראה כי בשלב בו תוקנה התקלה, לא היה ניתן לבלום את מהירות החללית ולהשלים את הנחיתה כמתוכנן. האירוע הטכני הראשוני התרחש בגובה של כ- 14 ק"מ מעל פני הירח, כך עולה מהנתונים הראשוניים. בטווח 150 מטר מהקרקע אבד סופית הקשר עם החללית והיא הגיעה למהירות אנכית של כ-500 קמ"ש לקראת הפגיעה באדמת הירח.

מחדר הבקרה של SpaceIL והתעשייה האווירית נמסר כי בשבוע הבא יתבצעו בדיקות מקיפות על מנת להבין לעומק את שהתרחש. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, בירך על ההישג של החללית: "מדובר בהישג טכנולוגי אדיר למדינת ישראל אשר נכנסה למועדון של שבע המעצמות שהגיעו לקרבה כזו לירח. הפרויקט ארך 8 שנים ותרם רבות לתעשיית החלל הישראלית שהיא אחת המובילות בעולם. התעשייה האווירית היא מוקד הידע הלאומי בישראל בטכנולוגיית החלל והיא תמשיך להוביל את מדינת ישראל להישגים טכנולוגיים בתחום זה".

 

מהנדסי התעשייה האווירית ועמותת SpaceIL תרגלו במשך חודשים שורה של תרחישים קיצוניים אפשריים שיכולים ללוות את נחיתת החללית "בראשית" על הירח. גם תקלה במערכת הטלמטריה שאמונה על העברת נתונים בזמן אמת מהחללית לכדור הארץ ותקלות במנוע או במערכת התאוצה - תורגלו שוב ושוב, והמהנדסים בחנו באמצעות סימולציות מתקדמות את יכולת ההתמודדות של בראשית לעמוד במצב קיצוני כמו נחיתה על הירח.

תקלה קצרצרה במערכת הטלמטריה הייתה כמעט צפויה בסמוך לנחיתה המתוכננת של בראשית, אלא שהתקלה התארכה - ונתונים חיוניים אודות מצבה של בראשית בשלב כל כך קריטי למשימה לא זרמו כשורה. לצד התקלה בתקשורת בין כדור הארץ לבין החללית, נרשם מתח בחדר הבקרה ביהוד בעקבות תקלה במנוע הראשי שלה. תפקידו של המנוע בשלב זה היה להאט את החללית עם התקרבותה לאדמת הירח, כדי שלא תגיע אליה במהירות ותתרסק.

מהערכות ראשוניות של מהנדסי התע"א עולה כי הסיבה לתקלת המנוע היא תקלה שאירעה במדדי התאוצה של החללית. תקלה זו הובילה לעוד שרשרת של תקלות שכיבו בסופו של דבר את המנוע הראשי של בראשית - בטרם עת. ככל הנראה בשל כך, בראשית התקרבה לירח במהירות גבוהה - והתרסקה עליו.

תכנית הנחיתה של בראשית תוכננה כך שבגובה של 5 מטר מעל הירח, המנוע הראשי - כמו גם 8 מנועיה הקטנים יותר - יכובו והיא תיפול אל הקרקע. מדובר בנחיתה עיוורת ואוטומטית, כך שמכדור הארץ לא ניתן היה לתת לה פקודות ולכוון אותה. הנפילה שלה אל הקרקע היתה אמורה להיות במהירות של כ-2.5 שניות: במצב כוח המשיכה של הירח מדובר בנחיתה עדינה.

בסימולציות רבות שעשו אנשי התע"א ו-SpaceIL, לקראת שיאו של המסע בן 49 הימים של בראשית אל הירח, נלקחו בחשבון גם תקלות זמניות עם תחנות תקשורת קרקעיות אחרות ברחבי כדור הארץ - שאליהן בראשית מזרימה נתונים כל העת.

שם הקדימו והכינו גיבויים למקרה של תקלה באחת מתחנות הקרקע. "הצוותים עברו על כל האפשרויות", אמר אתמול מהנדס בתעשייה האווירית בעקבות אבדן הקשר וההתרסקות של בראשית על הירח: "בכל מקרה, הגענו לירח".

_OBJ

בתעשייה האווירית וב-SpaceIL ממשיכים לתחקר את הנסיבות שהובילו לסוף העצוב של בראשית. למרות תחושת ההחמצה עדיין מדובר בהישג גדול שמדינות מעטות מחזיקות בו. דקות אחדות טרם התרסקותה בראשית שידרה לכדור הארץ שתי תמונות סלפי: בראשונה היא נראית מתקרבת אל הירח, כשבמרכז התמונה לוחית עם דגל ישראל והכיתוב "עם ישראל חי".

בתמונה השנייה, שהיא התמונה האחרונה שבראשית שידרה, נראית אדמת הירח בסמוך לאזור שבו היא היתה אמורה לנחות: ים השלווה, אזור שיש בו פחות מכתשים מאזורים רבים אחרים בירח, וזאת כדי למזער סיכונים אפשריים שהיא תנחת על מצוק - ותתרסק.