לראשונה בישראל - טיפול אינטרנטי בפאניקה, חרדה חברתית ודיכאון: חוקרים מהאוניברסיטה העברית (בשיתופי פעולה עם עמיתים מאוניברסיטת חיפה, שוודיה וגרמניה) מציעים את הטיפול בחינם לפונים שנמצאו מתאימים, והמטופלים יכולים לבצע אותו מהבית או מהעבודה, לאורך היום או אפילו באמצע הלילה. התוצאות הראשוניות מהמחקר על פאניקה או דיכאון מראות כי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי באינטרנט (iCBT) יעיל כמו פגישות, ויותר מ-200 מטופלים כבר לוקחים חלק בתהליך.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
טיפול נפשי אינטרנטי הוכח כיעיל כבר בשנת 2010. ארבע שנים מאוחר יותר, מחקר השוואתי שנערך בשוודיה אף הצליח לקבוע כי הוא משתווה לפסיכותרפיה פרונטלית. במספר מדינות בעולם - ביניהן בריטניה, הולנד ושוודיה - הוא כבר הפך לטיפול מקובל, אולם המחקר שמבוצע בימים אלו הוא ראשון מסוגו בישראל.
"הטיפול הוא מעין צ'אט התכתבות פתוח בין חמשת המטפלים שלנו והמטופליהם", מסביר פרופסור יונתן הפרט, ראש המעבדה למחקר ולטיפול בבריאות הנפש באוניברסיטה העברית. "הפציינט רוכש למעשה כלים לטיפול בעצמו בפאניקה באמצעות שש יחידות לימוד, ממש כמו קורס באוניברסיטה הפתוחה. המטפלים הם בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, שלומדים לעבודת הדוקטורט".
חלקו הראשון של התהליך הוא היכרות, ולאחריה מגיעה התעמקות במקורות הפחד וההמנעות המניעים את החרדה. השלב הבא עוסק במחשבות מעכבות ומקדמות וכיצד אפשר לשנותן. השלב הרביעי עוסק בהתמודדות עם תסמינים גופניים של חרדה דרך תרגילים פיזיים. בשלב החמישי המטופלים מקבלים כלים להתמודד עם מצבים מאתגרים מהם נמנעים בשל הפחד מהתקף חרדה ומסכמים את הכלים שנרכשו בתהליך. בשלב השישי והאחרון מסכמים את הכלים שנרכשו בתהליך ולומדים כיצד לשמר את הישגי הטיפול.
התהליך מתבצע לרוב דרך דפי עבודה והתכתבות במערכת הטיפולית, במסגרתה נשלחות למטופל משימות שהוא יכול לבצע מכל מקום ובכל זמן. כמו כן אם הוא מרגיש תקוע וזקוק לסיוע בהתקדמות בתהליך, הוא יכול לנהל צ'אט עם המטפל ואף להתקשר ולהזמין פגישה במקרים נדירים.
עד כה ישנם כ-100 מטופלים שעברו את הטיפול בפאניקה, 100 שסובלים מחרדה חברתית (שהגיעו לטיפול דרך אוניברסיטת חיפה) ושבעה שמתמודדים עם דיכאון. כיאה למחקר אינטרנט מתקדם, ההזמנה מופצת ברשתות החברתיות - אבל גם באופן מסורתי יותר דרך רופאי משפחה ופסיכאטרים. למחקר מופנים בדרך כלל פציינטים שניסו פגישות ללא הועיל או שאין להם גישה לטיפול פרונטלי.
"הסובלים מחרדה פונים אלינו בטלפון או ישירות דרך ההרשמה באתר", מציין פרופסור הפרט. "בהתחלה הם ממלאים שאלונים הבוחנים את רמת הפאניקה שלהם והתאמתם לטיפול, ובהמשך נעשה סינון באמצעות שיחת טלפון ופגישת היכרות פיזית. כבר באותו יום מי שנמצא מתאים מתחיל בטיפול".
במקרים ספורים בלבד החליטו מטופלים לעזוב את הטיפול האינטרנטי והופנו לטיפול פרונטלי, ופרופסור הפרט גם עונה לחשש מפני היעדר מענה מיידי להתקפי פאניקה חריפים ואובדנות: "התקף הפאניקה הוא לרוב לא מסוכן, והתגובה שלנו בתוך 24 שעות היא הרבה פעמים מהירה הרבה יותר מבטיפול פרונטלי. אנחנו עושים בדיקה קפדנית בטרם הטיפול ולא מקבלים מטופלים שאנו מזהים אצלם אובדנות".
עוד נצטרך להמתין לתוצאות הסופיות של המחקר רחב ההיקף כדי להיות בטוחים בהצלחת השיטה גם בישראל, אבל התוצאות הראשונות מעודדות. אם טיפול כזה יהפוך בשנים שיבואו לפרקטיקה מקובלת, הוא עשוי לאפשר נגישות לטיפול פסיכולוגי עבור רבים שידם אינה משגת ושחשים רתיעה מהפגישות.
להצטרפות למחקר ולטיפול לחצו כאן וכאן או פנו לכתובת המייל: mailto:cbt.huji@mail.huji.ac.il